שבת זה פחות זר לי. כמו חבר טוב. יום שבת.
בכל אופן.
שבת, כנאמר בעבר, זה יום של תכלית. תכלית מעשה שמים וארץ.
וסוכות סוכות זה מב של שמחה שמעלה את הכל לקישור עם ה'.
הכל קרוב. עולים להר בית ה'.
מנסכים מים שהם הפשוטים שבמשקים וגם הם המחיה את הכל.
ובזממנו ממש רואים.
כל מה שאני עושה (חוץ מדברי ביזיון)- אני עושה בסוכה וכל חיי שבעה ימים האלו הם נהיים מצוה! אור המקיף!
המפגש הזה הוא מדהים. שבת של חוה"מ בכללי זה משהו. בשבת אין חובת שמחה.
אבל ברגל- חובה לשמוח!
בשבת שבת היא מנוחה. היא הכל טוב. הכל תכליתי. אין עני בשבת אין חסרון. אין משהו לעשות אסור לעשות מלאכה. גם יו"ט רק שביו"ט מצות השמחה יורדת גם לרמה גשמית של צורך להתקין סעודה ובשבת אסור לעשות מלאכה. אין צורך להתקין סעודה הכל מתוקן לסעודה. יוצא שהשמחה היא בתוך מציאות תכליתית!
שמחה עליונה.
ישמחו במלכותך שומרי שבת.
בשבת זו, שבת חוה"מ סוכות אנו נישן בשבת תוך מצות ישיבה בסוכה. לא ההליכה לישון היא המצוה כי אם זה שזה בסוכה! מציאות עליונה של מצוה.
מצאיות עליונה של שמחה.
שבתות למנוחה ומועדים לשמחה!
מנוחה ושמחה- אור ליהודים!!!!
שבת שלום וחג סוכות שמח!
(ושבת שמח וחג סוכת שלום!)
