ואז לאפה שווארמה 

מי שרוצה תמונה שלה שיארגן לי מכשיר אולטרא סאונד 

לק"י

אבל מי שכן, חיסל את הסיר של העוף ותפו"א. אז כנראה שהיה שווה

מה שנשאר, זאת הצלחת של הילדון, שאכל רק קצת (וסיר עם אורז).

שלוק מים!

היינו באוטובוס מייד אחרי שהתבשרנו בחמשוש מפתיע. אז מי שהספיק דחף משו לתיק..

ועוד כמה פריכיות אורז לבטן המסכנה שלי השבוע..בבית השלמתי

עשית לי חשק למרק ובגללך קניתי עכשיו מנה חמה!!! 

אבל זה נוזלי וזה חם.. 

אין פה.. כי אתה שם.

אנלא עד כדי מסכנה למרות שאני מתבכיינת לפעמים

צריכה ללמוד שלא תמיד מקבלים כל מה שרוצים..

10 כוסות מים פושרים/חמימים.

2 כפות שמרים יבשים.

כף מלח.

2 כפות סוכר (אפשר להוסיף/להחסיר לפי הטעם).

קילו קמח.

*מערבבים היטב את כל החומרים עד שלא נשארים גושים בבלילה (את הקמח עדיף להוסיף בהדרגה תוך כדי ערבוב).

*מכסים את הקערה ומתפיחים לפחות שעה (כדאי להתפיח בקערה גדולה פי 3 לפחות מהבלילה כי היא תופחת הרבה).

*מערבבים שוב כדי להוריד את ההתפחה.

*שופכים מצקת-שתיים מהבלילה למרכז מחבת צוננת ומניחים על להבה חזקה.

*אחרי שמופיעות בועות והנוזל מתחיל להתקשות מנמיכים את הלהבה ומשאירים על להבה נמוכה עד שהלחוח מוכן ומוציאים אותו מהמחבת.

*מקררים את המחבת (אני מכניס אותה הפוכה מתחת לזרם מים בכיור) ומכינים לחוח חדש.

ובכן, מסתבר שבתגובה הקודמת הייתה תקלה שגרמה לזה שלא יוצגו סופי השורות, אז העתקתי אותה בלי הבאג הנ''ל (מקווה ):

10 כוסות מים פושרים/חמימים.

2 כפות שמרים יבשים.

כף מלח.

2 כפות סוכר (אפשר להוסיף/להחסיר לפי הטעם).

קילו קמח.

*מערבבים היטב את כל החומרים עד שלא נשארים גושים בבלילה (את הקמח עדיף להוסיף בהדרגה תוך כדי ערבוב).

*מכסים את הקערה ומתפיחים לפחות שעה (כדאי להתפיח בקערה גדולה פי 3 לפחות מהבלילה כי היא תופחת הרבה).

*מערבבים שוב כדי להוריד את ההתפחה.

*שופכים מצקת-שתיים מהבלילה למרכז מחבת צוננת ומניחים על להבה חזקה.

*אחרי שמופיעות בועות והנוזל מתחיל להתקשות מנמיכים את הלהבה ומשאירים על להבה נמוכה עד שהלחוח מוכן ומוציאים אותו מהמחבת.

*מקררים את המחבת (אני מכניס אותה הפוכה מתחת לזרם מים בכיור) ומכינים לחוח חדש.

בלי שמן בכלל, אבל כדאי שתהיה מחבת שלא נדבקת.

צריך לקרר כדי שייווצרו בועות, אחרת זה נאפה מהר מדי עם בקושי בועות וזה נראה כמו פנקייק.

מפתיע! זה אומר שיש לי עוד סיכוי? 

מהמטבח התימני

לא מהבשלניות אבל אוהבת לחוח של סבתא ודווקא עם קמח מלא נשמע לי טעים 

בס"ד

היה לי ממש טעים השבת!

תלוי בגודל.

הקטע הוא שמוכרים אותם 3 ב15 וזה ממש יקר (בגלל ההכנה כנראה), כאן זה יוצא בערך 15 ב3 וזה ממש חסכוני (וזה מה שבאמת הופך אותו לחוח תימני אמיתי... 🤑 ).

מתגעגעת גם

אבל עובדת עד חמש.. במרכז..

@רחפת..

מעניין לראות שזה עובד גם רגיל.

כותבים בעסה במקום באסה. 

סתם, זה היה לגמרי בצחוק... 

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

לכל מיני שטויות מצחיקות

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.