פרנציפ אני לא אחכה!

הנחה-פנימי-לא מוגה
(זה ראשוני ממש)

יש אנשים שגדלים על השקפה מסוימת, עד שנות התיכון הם לא מכירים שום דבר אחר פשוט כי הם בחממה.
יש מקומות שמחנכים בדרך מסוימת, שיוצרת פסילה אוטומטית של רוב הדרכים אצל התלמידים שמקבלים את החינוך הזה.
שני הדברים הנ''ל יוצרים מציאות של אי יכולת​ לקבל את השונה כיוון ש'הדעה שלי ברורה לי' ולכן כל דבר שהוא לא תואם אותה הוא לא נכון.
בשלב מסוים בחיים אדם נפתח לעולם והעולם נפתח בפניו. הוא לומד להכיר הלכי-רוח שונים, השקפות שונות ומבין שיש כמה דרכים להתבונן על המציאות.
בשלב זה האדם מתחיל לחפש לו דרך. איך הוא יוכל לעשות את רצון ה' באופן השלם והמתאים לו ביותר.
זה שלב שבו אדם מחפש את הכל.
בכל מקום הוא שואל, מתבונן, תוקף וגם מסכים. מברר אט אט את הכסף והזהב מתוך הסיגים ויוצר לעצמו תכשיט מיוחד משלו.
עכשיו כשיש לו תכשיט הוא יכול לשמור אותו אצלו לעד. לתכשיט זה יש עותק תחת כיסא הכבוד. וביניהם משוך חוט של חסד המחבר את האדם לקב'ה באופן אישי ומיוחד.

היום הייתי בכמה שיעורים במקום ששונה מאוד מהמקום בו התחנכתי רוב שנותי. בעיקר שמעתי "יש לך שתי דרכים להתבונן, רק תבחר. והבחירה היא לא חתונה קתולית"
הייתי, הקשבתי, תקפתי. בסוף היום אמרתי לחבר שנהנתי. באמת.

ומשם הלכתי לצד השני, הקצה הקיצוני, החשוך, הפרימיטי.
ושם יש אמת ברורה ובהירה. יש אמת אבסולוטית שהיא הדרך לעבוד את ה' ולתקן עולם במלכות ש-די.

לפעמים טוב שיש זרקור שמאיר הדרך ישר ולפעמים טוב לעמוד בצומת ולבחור את הדרך הנכונה לי.

@חוני המעגל פינות
@ענבל.

@אני מקליד...

א. מדינת ישראל היא ראשית צמיחת גאולתינו
ב. אני אצליח לשכנע כל אחד


ונכנסתי בדיוק לפני יום העצמאות והתוכחתי עם הבן של הרב טל והוא קרע לי תצורה, ואז חטפתי את הכאפה שעד היום בכלל לא חשבתי

מאז אני חושב

אבל אי אפשר לחשוב לעד. צריך למצוא דרך

זה מה שעצוב

בס"ד

אנחנו כן צריכים כל הזמן לאתגר את עצמנו ולברר. יש לי דרך ברורה ועדיין אני יודעת שדברים ישתנו עכשיו כשאני פוגשת בעולם אחר (אפילו שהוא העולם שבאתי ממנו). אין לי גם ספק שהפרטנר שלי לעניין גם פתאום ימצא את עצמו במקום אחר כי הוא נחשף לעוד דרך אפילו שהוא מכיר אותה מזוויות כאלה ואחרות.
אנחנו תמיד מאותגרים, תמיד לומדים והדרך תמיד משתנה. זה נכון שצריך עקרון בסיסי אבל אם העקרון הבסיסי הוא חיפוש אחר האמת שלי בעבודת ה' אז זה מספיק רחב גם בשביל שינויים תמידיים

לחשוב זה בשלב הראשוני שאדם לא מוצא עדיין את הדרך שלו.
אחרי שהוא מוצא הוא מברר ומלטש אותה כל הזמן

בס"ד

על זה אני מסכימה. אחרי שמוצאים החשיבה היא ממקום יציב יותר ולא שמערער על הכל.

בס"ד

זה לא חשוב מעצם היותו, בסופו של דבר אנחנו מסכימים והסיבה שלא הבנו את זה היא בהחלט סמנטית בלבד.

עד ששמעתי רב חרדי,שפשוט כתש את המדינה ואת הדתיים לאומיים.
בעניין המדינה ראיתי ראיון של הרב שמואל טל,באמת טיעונים יפים,אסל עדיין אני חושב שהממלכתיות היא הדרך,ולא ראיתי בפועל אדם שיצא ההרבה נגד המדינה,והצליח לו…

איזה בן? מעון?

לענ"ד

אני בעד להיות קיצוני בדעה שלך אבל לדעת לכבד דעות אחרות.. קצת מורכב

אם אפשר לא לנצלש אני אשמח.
תודה.

לגבי השקפות אדם צריך שתהיה לו השקפה ברורה ופתיחות לקבל דעות אחרות

אבל לפסול אותם מכל וכל..

גם בית הלל חושבים שבית שמאי טועים אבל הם מכבדים אותם..

זה נשמע סותר.. אבל זה לא.. כל אחת מהשבעים פנים היא חלק מהאמת.. אבל מכל הסתכלות הדעות האחרות לא הגיוניות..

זה שאתה חושב אחרת זה לא אומר שאתה פסול. אתה טועה לדעתי אבל אני לא טוען שדרכך היא לא לגיטימית

אמרתי בברוך.. יש בעיה איפה שחונכנו שאנשי יוצאים עם מסר שכולם כופרים.. זה בעיה.. והיה לי תחביב בישק (יש לי ממשיכים שם) לאזן את האנשים האלה..

ולא מתאימה לכולם, זה תובנות​ ראשונוץ שלי מהיום...

(הראש שלי פחות עובד עכשיו, אשמח לדון על זה בזמן אחר)