בחיי.
הלוו אתם שמיניסטיםם. תתבגרוו!!!
בחיי.
הלוו אתם שמיניסטיםם. תתבגרוו!!!
מה אתם מתלהבים ממשחק בפלאפון
גלידת לימוןשמינסטים זה הכי תינוקים שיש
עצם היותם שמינסיטים הופך אותם לכאלה
הם גם דפקו על דבר כזה ששומר על חום של האוכל ושמו בו מים מתחת כדי שיעלו אדים והאוכל יישאר חם והם הוגנבו מזה חבלז.
עצדתי בצד והתפדחתי בשבילם. הם היו נוראיים.
והם היו 9 ואני אחת. לעזאזל.
זה מגחיך ממשגלידת לימוןלא היה לי נעים להתפוצץ מצחוק בפרצוף שלהם.
שונאת אנשים בלתי בוגרים באופן מעצבן
למרות שאני גם כזאת לפעמים
מה הסיפור שלהם שם?
אני כזאת תמיד.
אינלי מושג.
לפחות לא מקריאה פה בפורום
לפחות צחקת?
לא. לא היה לי נעים ואני חולה ובלי מצברוח לצחוק
נאא אז זה לא שווה.
אוי, מה זה חולה?
שאתמול הייתי עם חום ועל כדורים כל היום.
וגם היום על כדור.
ואנחנו רועדים מקור וממש לא קר פה.
והראש מתפוצץ.
ואז נכיר לך אותי

זה נורא
אז למה לעזאזל את עדין ערה?
כי אני לא אשן רצוף אם אלך לישון עכשיו
ובאלי מחר לקום ממש מאוחר
תכירי לי אותך
אני מרגישה עכשיו משהו בין מורה למדריכה אז אם את רוצה גם יש לי משימה
אבל את חולה, עדין אין סיכוי שתשני רצוף?
אני פיצית, כנראה שנהייתי גם פיצית פיזית, בת 15 וחצי(מה שאומר שעוד שנה אני יכולה להוציא רישיון וזה מקסים בעיניי)
ילדה מגעילה שלא שולטת בעצמה, כרגע חולה, לא מצליחה להתמודד עם כלום, מבלה את זמנה במיטה רוב היום עם שירים.
עוד משו?
לא.. אתמול בלילה ההוכחה לכך
היי פיצית
(למה לעאזאל אנשים רוצים להוציא רישיון? למה?)
כרגע חולה מסביר את כל השאר
שירים זה דבר חיובי
לא יודעת, אמרת שיום אחד תעשי לי היכרות איתך
פפ
(כי זה של קולים בולים)
אבל אני ככה גם כשאני לא חולה.
שירים זה החיים.
אפשר עכשיו היכרות איתך?
בצורה חיובית
(איכ זה כזה פסיכולוגים)
(לא זה לא, זה מפחיד)
אני לא ממש מכירה את עצמי אבל ננסה
אני גלידה וזהו.
(בעע פסיכולוגים. פסיכים.)
(המ. גם. אבל זה כיף.)
לאלא. בטוח יש משו מעבר לגלידה.
(לא יודעת, אותי זה מפחיד)
ממ

הם בכלל לא יכולים להתחתןן!!
אף אחת לא תרצה אותם ככה.
אמ. שאלה קשה שאלת

שנפתח את זה?
שמינסטים חושבים שהם מלכי העולם, שהעולם רק מחכה להם שיבואו וישיעו אותו.
אפשר להפתיע אותך?
הם ממש לא מלכי העולם
שביעסטים עדין לא נכנסו לסרט הזה.
מבינה?
לא יודעת, אפעם לא ניסיתי
הללי~
גלידת לימוןממש ממש לא
כי אני כבר מלכת העולם, ווהעולם מחכה לי בקוצר רוח.
הללי~
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)