מה זה?

 

(רימון)

האמת שההלם הראשוני כששמעתי אחרי חצי דקה בערך לשון נקבה קצת הפריע לי להתרכז בשיר (בהתחלה חשבתי שלאה שבת היא הכותבת או משהו, היא נשמעת לגמרי כמו גבר ), אבל ההלם חלף והוא יפה.

אבל רק נקודה קטנה שהחברותא היקר דיבר איתי עליה לא מזמן (ואם אתה פה, וקשה לי להאמין שאתה פה, בוא להגיד שלום ואיזה ניק אתה) - אין דבר כזה להיות חופשי לגמרי, ואם יש אז זה סינטטי ועלוב, חסר חיים. כל אחד כבול לכל מיני דברים שהוא רוצה להיות כבול אליהם, לעבוד עוד ועוד כדי להשתחרר מעצמך עד הסוף, זה כבר לא אתה. זה מישהו אחר שהוא גם לא ממש אנושי.
ע"כ במילים שלי, בערך. הוא מסביר יותר טוב ממני.

ע"ע עלמא

אהמ, זה נכון. אבל לא בדיוק הבנתי למה זה קשור דווקא לשיר הזה, זה קשור בכלל לכל הנושא הזה של חרות וחופש.. לא?

זה ממש לא הרעיון המרכזי שלו, אבל תקשיבי טוב שם מאחורה

בעיקר מה שרציתי לומר, זה הפחד הזה. שמצרים עדיין בתוכי. וצריך לזכור שיצאתי, יצאתי כבר וזה מאחוריי. אבל כנראה שלפעמים עד שלא משתדלים מספיק ואפשר להרגיש ש"יצאתי ממצרים לגמרי בעצמי" אז לא מאמינים והפחד הזה הוא משתק והוא המצרים בעצמו, וזה קצת כמו השיר "תל אביב" של אביתר (כנראה שאני עדיין לא לגמרי מאמין שהשתניתי, השינוי היה מהיר מידיי וחיצוני לי. כנראה שאני עדיין לא לגמרי מאמין שאתה סולח ועכשיו צריך לנשום את זה פנימה באמת, באמונה, באמת) רק שהוא אומר את זה דתי יותר ומדוייק יותר. אבל אם מתעלמים לרגע מהכפירה שבשיר, אז הוא ממש מדייק את המקום הזה של החוסר אמונה בעצמי. ולמדתי איפשהו ואני צריכה להזכר איפה כדי להביא גאולה לעולם, שזה העניין של עשר המכות. היה אפשר פשוט להוציא את עמ"י ממצרים, אבל היה צריך גם להוציא את מצרים מתוכם. הם היו כל כך עבדים, שאם זה היה בלי כל הרעש והבלאגן אז עם כל הכבוד ליציאת מצרים במנטליות הם היו נשארים עבדים, וגם אפשר לראות שאריות של המנטליות הזו בכל מיני התנהגויות במדבר.

(יש לי הרגשה שיצא לי לא ברור 😅)

אביב הגיע פסח באא

פסח כשר ושמח לכולם - שירים