אם את צרגישה שאת לא אוהבת/לא נהנית/ לא טובה בזה, תפרשי ישר. אחרת זה סתם סיוט גם לך וגם לחניכות.

לא להיבהל מההתחלה...
ויש דברים שקולטים בשבט (לדוג':חוסר הקשבה,פיזור,ציניות וכו')
ברגישות והתמדה לעבוד על הנקודה הזאת בהתחלה.
ולזכור תמיד שאת לא לבדדדד!זה חשוב!
יש את ה',קומונרית,חברות,הורים(בכל זאת הם מבינים קצת בחינוך).
כל קושי להפוך לתפילה.
ויש עוד מלא,חפרתי...
שמחה בשבילך אחות!

לתת לכל אחת את היחס שהיא רצויה תמיד.

 

לצערי הרגשתי כמה פעמים מאנשים שצריכים שכעיקרון צריכים לקחת מהם דוגמא שאני לא הכי...

 

אני משתדלת להפנות יחס דיי שווה בין החניכים\הילדים ולמי שצריך כן לקחת הצידה ולתת יחס יותר אישי, בין אם זה נופל על דברים שרציתי להספיק..

 

 

 

 

מקווה שעזרתי או לפחות הועלתי

ולהיות מוכנה להשקיע בשביל ההדרכה. גם כשזה יבוא על חשבון דברים אחרים.
להיות אישיות לדוגמא.
להתעניין במה שעובר עליהן.
לדרוש מהם. לא לוותר להם ועליהן.
לא לפחד להיות סמכותית. את לא חברה שלהן.
לאהוב את כווולם ולתת *לכל* אחת את ההרגשה שהיא הכי רצויה בעולם. ולהשקיע בקשר אישי. שיחות אישיות ויחס לכל אחת. זה ממש חשוב!!

אה ועוד טיפ קטן ששמעתי- להגיד את המסר בתחילת הפעולה ואז כולם מקשיבות, ואז אחרי המסר מביאים משחקים וכו ליישום (מתאים בעיקר לשבטים בכיתות נמוכות)

בהצלחה אחותינו!!! 💕

אמרת לא לייבש.

חברה שלי עשתה עכשיו צנצנת כזאת יפה ושמה בתוכה כל מיני שאלות הכירות ברמה יותר מעמיקה היא אמרה שזה היה מדהיםם!! החניכה דיברה ושיתפה וככה זה יותר דו שיח כי שתיכן צריכות לענות על האלות וככה החניכה זוכה להכיר גם אותך יותר לעומק

חוץ מזה.. אם את רוצה לשאול, לדבר, להתייעץ וגם סתם מוזמנת לאישי..

אני סיימתי עכשיו שנת הדרכת חוץ ראשונה וממשיכה לשנה שנייה בעז''ה

הדבר הכי חשוב זה באמת לאהוב את כולם מכל הלב, גם מי שנראה מציק ולא נחמד, אחרת את תעשי עבודה פי 8,איך הרב מגנס אומר "זה גם לא עובד וגם לא אמת"

הדבר השני בהתחלה הם בוחנים אותך, תעברי את הבחינה בהצלחה הם שלך, מספיק זיוף אחד והם יבחנו אותך עוד חודש


עוד דבר חשוב, את חברה שלהם, את רוצה שיהיה להן טוב, לא מורה לא מחנכת, אחות בוגרת שרוצה בטובתם, ממה שאני ראיתי חינוך פרונטלי של לומר לבנאדם "אני חכם יותר ומתנשא יותר בא ואראה לך את דרך האמת והטוב" לא עובד למעט מקרים נדירים יחסית, חינוך עקיף שגורם לאדם לחנך את עצמו, כמעט תמיד עובד טוב יותר בריא יותר ויציב יותר

אם את סובלת יותר מדי זמן(איזור החצי שנה)-תעזבי
את תפגעי בך במדשית בחניכים ובסניף, חבל



הקומונרית לא אמורה להיות היריב שלך אלא האחות הגדולה שלך, מותר לה למתוח ביקורת אבל רק את מחליטה אם לייסם אותה בשטח


אף. פעם. לא. מותחים. ביקורת .על. מדשית.
מתכון בדוק לצרות, יזיק הרבה יותר מהשטויות שלה..
אם צריך לדבר איתה על זה לבד בזמן הנכון עם מלא טקט ושיא העדינות
המדשית שלך תמתח עליך ביקורת, תזכרי, היא לא מנסה להתחרות או לפגוע נטו לעזור, התעלמי בחביבות

ולמדריכות בפרט.

הקומונרית של עכשיו נוראית, והייתה לי שנה שעברה מישי פשוט מהממת. באמת.

וכי הסניף עף בזכותם?

וכי הוא רוצה להרים סניף, וכי המון סיבות.

ונראלי ההסתכלות שלך על הקומונרים זה רק בגלל קומו אחת שלך שהייתה נוראית.

גם שלי עכשיו נוראית, ואני רק מחכה שתעוף, אבל יש כאלה שממש מעולים ואפילו הצוות אוהב אותן.

לא חייבת. ישלמו לי אני לא אהיה קומונרית.
איכ היא מעבירה בי חלחלה רק מלחשוב עליה.
ראית אותה, לא?

כן.

שנה הבאה נראלי שיש לסניף שלכם קומונרית מתוקה ממש.

ואיומים מצד למפ...

וזה רע. בעכ.

אה. אוקיי.

מדריכה היא מצד אחד חברה אבל מצד שני היא גם צריכה להיות דמות מחנכת בצורה שונה ממורים והורים.

מדריכה היא משהו באמצע. בין הורה למורה. היא צעירה יותר, יותר בראש של החניכות וזה יתרון שצריך לנצל אותו ולדעת שמסתכלים עליך, ושאת חלק מהעולם של החניכות ומהחינוך שלהן. זה תפקיד חשוב ומטורף וצריך לדעת להשתמש בכוחות שיש לנו בידיים כדי שנוכל באמת להשפיע על החניכות.

 

אתה אמרת שהמדריכה צריכה להיות כמו חברה שלהן. זה נכון. אני יכולה להגיד שחניכות שלי סיימו עכשיו כיתה ה' ואני משתוללת איתן, וזורמת וכו' אבל. בגבולות, אני שמתי לחניכות שלי גבול, שלא משנה באיזה מצב חירפון אנחנו נמצאות לא עוברים אותו נקודה. בלי ויכוחים, בלי כלום. ופה ההבדל בין חברה למדריכה. לדעת לשים גובלות וכדאי שהם יהיו ברורים. לך. ולחניכות.

המון ב''הצלחה

פה תמיד אם את צריכה

אבל אם יש בעיות משמעת מחרידות הדוגמא אישית לא עוזרת צריך לדעת פשוט איך לעבוד אם אותה בת...

לא אומרת שצריך להיות מחנכת אבל גם לא לשתוק על כל דבר

טיפ משלי:
תזכרי שהתפקיד שלך זה לא להדריך אותם , להוביל אותם, ואז מתישהו (כעבור שנה או מאוחר יותר) לגמור את התפקיד ועם הזמן לשכוח את מהם והם ממך.
את צריכה להפוך אותם למנהיגים בעצמם . לתת להם כוחות, להוביל אותם לדרך שלהם בחיים עצמם.. כמה שזה נשמע גדול ורחוק. להעצים אותם. תמיד יחס אישי לכל אחד. שיהיו שחקנים על המגרש האמיתי בחיים , שיהפכו גם הם למובילים . מובילים של עצמם ושל הסביבה שלהם..
להקפיד להיות בעצמך דוגמא אישית בשבילם.. את בטח יודעת כמה מקום של מדריכה תופס להם בחיים. כמו מחנך ולפעמים אפילו יותר מזה..
יש לך תפקיד גדול ביד! ואם כבר מדריכה, אז עד הסוף!

מלאמלאמלא בהצלחה אהובה❤

שגורם להם להגיע לסניף.

וחוץ מזה, לא לצאת כל הזמן נגד התנועה או הקומו ליד חניכים. זה גורם להם לשנוא את הסניף ולא לרצות להגיע ולהיות פעילים.

בלי קומו לא היה סניף. לפעמים יש קומונריות מעצבנות. מכיר את זה. אבל קומונרית מעיקרו זה אחלה.

היינו שנה בלי קומו והיה סניף סבבה.
יש לי חברות בלי קומו ויש להן סניף מטורף.

למה?

בעיה רצינית שככה זה כאב

בחיים לא להעביר פעולה על משהו שאת לא מספיק מאמינה בו ושלמה איתו.
לעבוד לפי נושאים/ מערכים כדי שהתהליך יהיה באמת משמעותי.
קשר אישי! לחשוב טוב איך לעשות שיחות אישיות עם כל אחת, גם עם המופנמות יותר מבלי שזה יהיה מעיק או מאולץ
לב פתוח. לתת לתת לתת, לאהוב לאהוב לאהוב. אם יש מישהי שקשה לך איתה, אסור להפסיק לאהוב אותה ולהאמין בה, ככל שתתני יותר, האהבה תגדל. מבטיחה!
לא להתייאש! תהליכים לוקחים המון זמן, והתוצאות לא תמיד נראות לעין, לנשום עמוק ולקבל כח ממי שאפשר, אבל לעולם לא להפסיק להאמין בחניכות שלך, אמון זה אחד הדברים הכי חשובים בקשרים בכללי ובפרט ביחסי חניך-מדריך. אם דברים לא עובדים, לעשות חושבים מחדש. אבל בחיים לא להפסיק להאמין.
לראות כל אחת בפניה עצמה וגם את הקבוצה יחד. להשתדל לאזן בין הפרט לכלל (זה מורכב אבל חשוב ממש).
להיות את, באמת. להיות אישיות לדוגמא ולא דוגמא אישית. חניכות קולטות כל זיוף קטן, והאמת היא כוח עצום בפתיחת לבבות.
לבוא בענווה, לדעת לקבל ביקורת מבלי להתרסק ממנה. לעשות הפרדה בין ה"אני" לבין ה"תפקיד" כשצריך, זה עוזר לא לקחת דברים אישית ופחות להפגע.
בתקופות של עומס, לדעת לקחת איוורור לעצמך.
לא להזניח את הסניף ואת החניכות גם כשאינטנסיבי בתחומים אחרים בחיים. הקביעות היא חשובה ממש.
קשר פתוח עם הקומונרית והמדשית, לשים דברים על השולחן, לשקף מה אני חושבת/ מרגישה. תיאום ציפיות. לשים קווים אדומים איפה אני מתפשרת ואיפה לא.
יותר משיזכרו את המסר והצ'ופרים יזכרו את החוויות ואת האישיות שלך ומה שהקרנת, בעיניי זה חשוב לדעת ולזכור את זה. לפעמים אנחנו מתבלבלים ושמים דגש על הדברים השוליים יותר כי הם חיצוניים ועושים "שואו" טוב.
מדריכה זה קשר יותר חברי ופחות דיסטנס אבל עדיין יש לך סמכות. תעמדי במילה שלך ואם הבטחת משנו, תקיימי. גם אם הבטחת פרס וגם אם הצבת גבול ועברו עליו וצריך להעניש.
עונשים זה לא כדי שיהיה לך יותר קל!!! לא מעיפים חניכות הבייתה סתם כי "הפריעו". עונש אמור לחנך, וגם אמורים לא להגיע למצב הזה בסתם ככה. בעיניי להעניש רק על דברים קיצוניים ממש. סניף זה מקום כיף, וצריך בו גבולות בוודאי, אבל לא משהו חונק.
לשמוח. לשמוח בתפקיד, באחריות ובשליחות העצומה, לשמוח בחניכות, לשמוח בעצמך, במדשית, בסניף, בקומונרית. להבין שגם כשיש תאקלים בסוף כולם מנסים לעשות טוב.
לא לפחד מההורים, את יודעת מה את עושה. תסמכי על עצמך. אם יש צורך, לא להתבייש לערב קומונרית, בין היתר, בשביל זה היא שם
להשקיע גם בהווי סניפי ולא רק בשבט, זה ממש חשוב.
אווירה זה מה שעושה את הכיף, אפשר לבלות בכל כך הרבה דרכים יצירתיות ומגבשות וזולות יחסית.
תשקיעי! זה כלכך שווה את זה (:
ערכים וכיף זה לא סותר. ערכים זה כיף! התנדבויות, טיולים, פעולות בשגרה וכדו'. כל דבר להפוך לחוויה. חוויות יותר זוכרים מציטוטים, סיפורים יותר זוכרים ממסרים 'מודבקים', מתודות יותר זוכרים מלימוד שהקראת בדף. לחשוב איך להתאים דברים עמוקים לגיל ולרמה של החניכות שלך.
תהיי שם בשבילן, לאורך כל ההדרכה וגם אחר כך. תשדרי שאת תמיד שם בשבילן או לפחות משתדלת, הן יזכרו את השדר הזה ולכי תדעי מתי הן יצטרכו דמות כמוך. אולי דווקא אחרי ההדרכה.
לא לוותר על אף חניכה! הקשות שמפריעות, השקטות והמופנמות, השתלטנית שנראה לך שכולן חברות שלה היא בעצם זו שחסרת ביטחון עצמי, השקטה היא זו שיש לה בעיות בבית, ולחצופה קשה מאוד בבית הספר. על תוותרי על אף אחת. תשקיעי בהן גם ברמה האישית, כל אחת היא עולם ומלואו.

לא עולה לי כרגע עוד, מקווה שהקפתי כמה שיותר נקודות חשובות.
בהצלחה ענקית! מוזמנת להתייעץ

עזרת לי מאוד וכתבת נכון וחשוב מאוד מאוד. תודה לך!