השבת יקראו בתורה את פרשת השבוע 'ויחי'
פרשת 'ויחי' הפרשה האחרונה בחומש בראשית, עוסקת בקורותיו של יעקב אבינו, ב-17 שנים האחרונות שחי יעקב אבינו במצרים, הטמיע בבניו ובנכדיו את דרך האמונה כדי שח"ו לא יתבוללו ולא יושפעו מתרבות מצרים. יעקב מברך את בניו לפני מותו, 'איש כברכתו בירך אותם', כשהוא מציין את התכונה המיוחדת של כל בן ובן, כל שבט ושבט, וכשהשבט מתנהג בהתאם לתכונתו הרי זוהי הברכה הגדולה ביותר, וכך תפקיד האדם בעולם להוציא את התכונות הטובות שיש בו אל הפועל, ולהופיע עם הטוב הגנוז בו ולהאיר אותו בחיים.
טרם מותו, מצווה יעקב את יוסף שיעלה את עצמותיו לאחר מותו למערת המכפלה כדי להיקבר יחד עם אבותיו, יעקב יודע שהמציאות בגלות מצרים היא זמנית, וסופו של דבר יבואו עם ישראל אל ארץ ישראל כפי ההבטחה האלקית.
יעקב מברך את בניו של יוסף, אפרים ומנשה, וזוהי ברכת הבנים המפורסמת שמברכים בכל שבת, 'ישימך אלקים כאפרים ומנשה', וכן הברכה שאומרים הילדים "המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק וידגו לרוב בקרב הארץ" ונשאלת השאלה מדוע נבחרו דווקא אפרים ומנשה מכל השבטים ובני השבטים שתתייחד הברכה עליהם? ומספר תשובות נתנו בדבר א. אפרים ומנשה גדלו בתוך מצרים בתרבות עוינת וזרה לערכי היהדות, ואף על פי כן נשארו נאמנים לאמונתם וקדושתם, וכך אנו מברכים את הבנים שיזכו ללכת בדרך ישראל סבא ולא יהיו מושפעים משום תרבות חיצונית. ב. יוסף נמשל לדגים, ובדגים יש גם ברכה של פריה ורביה, וכן ברכה שלא שולטת בהם עין הרע, שהרי הם בתוך המים ואין העין שולטת עליהם, וכך מברכים אנו את הבנים שלא תשלוט בהם עין הרע. ג. אפרים ומנשה חיו בשלום אחד עם השני, וויתרו אחד לשני, וכך אנו מתפללים שתמיד יהיו שלום ואהבה בין האחים ובתוך המשפחה.
פרשה זו נקראת 'ויחי' על אף שהיא מספרת על מותו של יעקב, כי אכן יעקב כפי שמתארים חז"ל במסכת תענית 'לא מת', כי כשם שזרעו בחיים כך גם הוא בחיים, וצדיקים כיעקב הולכים וחיים כל הזמן, ואצל הצדיקים יום המוות הוא יום המעבר מעולם הזה לעולם הבא להמשך חיי הנצח.