השבת יקראו בתורה את פרשת השבוע 'בא'.
פרשת 'בא' עוסקת בסיפור יציאת מצרים וברגע הגדול של היציאה עצמה, בחצות הלילה כשהופיעה מכת בכורות. בפרשה הקודמת פרשת 'וארא', הופיעו 7 המכות על המצרים, דם, צפרדע, כנים, ערוב, דבר, שחין, וברד. ובפרשתנו פרשת בא, מופיעים 3 המכות האחרונות. ארבה, חושך ומכת בכורות.
הברבנאל שואל מדוע פרשתנו מתחילה במכת הארבה, והרי רבי יהודה היה נותן סימנים במכות מצרים, שהם דצ"ך, עד"ש באח"ב, כלומר הסדרה האחרונה ברד ארבה חושך ומכת בכורות, ומדוע לא חילקו את הפרשות לפי הסימנים של סדרות המכות? ומסביר הברבנאל שמה שמייחד את פרשתנו הוא שכאן החלה הכניעה של פרעה לפני משה ועם ישראל. פעם ראשונה שפרעה מתחיל לשאת ולתת עם משה, שהוא ישחרר את הגברים, ואחר כך מסכים גם לנשים וטף, הייתה במכת הארבה שבתחילת פרשתנו.
ואכן פרשתנו היא סוף סדר המכות, וסיפור הגאולה ממצרים, מצוות הפסח נמנים בפרשתנו, שהלילה הגדול בו יצאנו לחרות, הפך להיות יום שימורים לעם ישראל לכל הדורות, שבו היו אוכלים את קרבן הפסח, ושבעת ימים אוכלים מצות זכר ליציאת מצרים.
יציאת מצרים היא הרגע של בחירת עם ישראל לעם הסגולה, ולכן היא מעיקרי האמונה, ומזכירים אנו אותה בכל יום בתפילה.
ימים אלו הם גם ימי השובבי"ם שעליהם אמרו המקובלים שמסוגלים לתקן את האדם מכל פגמיו, ואכן כשם שאנו קוראים בפרשיות אלו על יציאת מצרים, כן כל אחד מישראל מסוגל בימים אלו לצאת מ'המצרים הפרטי' שלו, לצאת מהמיצרים, ולהיגאל בגאולה השלמה.