חברת הכנסת לשעבר נאוה בוקר התייחסה לאישור הצעת ההחלטה בנוגע למתן פיצויים למשפחות שנפגעו במסגרת פרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן.

"‏מעט מדי, מאוחר מדי. אמי ז"ל ילדה בת חיה (אחות שלי) בשנות ה60 בביה"ח הלל יפה בחדרה. יום אחרי הלידה, ביקשה לראותה ואמרו לה שהיא נפטרה והיא לא יכולה לראות אותה. וכך אימי שבה הביתה בלי ילדה. בלי פרידה ובלי לוויה, בלי כלום עד יום מותה, אימי לא סלחה לעצמה שלא נלחמה מספיק עבור הילדה. שהאמינה לרשויות המדינה. בהחלטה היסטורית מדינת ישראל הכירה באמת. נעשו פה פשעים איומים בחסות המדינה הפיצוי פחות מעניין ומסייע להנמיך את הלהבות אבל ההכרה עצמה חשובה מאין כמותה חבל שאימי לא זכתה להגיע לרגע זה".