ארי שביט: אני חושש מפני סירוב המוני

העיתונאי ארי שביט שהה במתחם בכפר מימון ואומר כי נחשפה בפניו 'ציביליזציה שלמה'. "אילולא האנשים האלו היו מזוקנים ועם כיפות, היה ליבו של כל צופה, יוצא אליהם", אמר והוסיף שהוא חושש מסירוב פקודה המוני.

, י"ד בתמוז תשס"ה | עודכן: 12:34

"אנחנו מכירים את האנשים הללו לכאורה, בדרך כלל, צר לי לומר, אנחנו מכירים אותם דרך התקשורת באופן די צר. אפילו אני שחשבתי שאני מכיר אותם, המפגש עם הציביליזציה השלמה שלהם היה מדהים, יש משהו מרשים שם, ויש דברים מדאיגים", אמר שביט בראיון לגלי צה"ל.

לדבריו, הנקודה החשובה היא ההסתכלות על הסיפור של כפר מימון כמטאפורה לתחושת המצור בה נמצאים אנשי הציונות הדתית. "אין מדובר כאן בפינוי התנחלויות, לא מדובר על ויתור על שטחים, מדובר על כך שהציונות הדתית מרגישה במצור. כפר מימון היה לסמל של ציביליזציה שלמה שמרגישה שהיא נאבקת על חייה. זה חשוב שנבין. מי שאמור היה להבין את הדברים האלה, מי שמכיר את האנשים הללו מצוין הוא שרון, אני הייתי מצפה שיבין. זו חידה שאיני מבין כי הוא מכיר את העוצמות של האנשים הללו ואת הסכנות שבהם".

"מי שבאמת לא מכיר אותם זה חלק גדול מאנשים המתגוררים במרכז הארץ. כמי שתומך במהלך של עקירת התנחלויות באופן חד משמעי, חייבים להבין שמרימים יד על ציביליזציה שלמה ושאנשים אלה מרגישים תחושות איומות ונוראות כתוצאה מכך", אמר.

שביט מוסיף כי בשהותו במתחם נגלתה לפניו תמונה תרבותית קהילתית מרשימה ש"איני יודע עד כמה דווחו עליהם, מראות של שיעורי תורה, אמהות ילדים ומשפחות. מראות שאילולא האנשים האלו היו מזוקנים ועם כיפות, כל צופה, ליבו היה יוצא אליהם. זה היה מרשים".

מצד שני, אומר שביט, "בתוך הקרנבל, עושה מצעד של כאלף נערים לצלילי סיסמא: 'שמאל ימין שמאל המפקד אני לא יכול'. זו הסתה מאורגנת מסודרת רחבה להפרת פקודה רבתי. למדתי שהבעיה של הסירוב האפור והישיר היא הרבה יותר רחבה ועמוקה ממה שהעליתי על דעתי. יש קבוצה של מנהיגות מתונה שהוכיחה שליטה מרשימה בקבוצות הקיצוניות. גם המנהיגות המתונה היא מרשימה בכך שאינה מעוניינת באלימות והרבה פעמים מכפישים אותה שלא בצדק, אבל היא איננה מצליחה לומר לציבור שלה שהם חייבים לשרת בצה"ל ולמלא את המשימה. אין ביכולת הנהגת יש"ע על ההנהגה הרבנית והפוליטית להלחם בתופעת הסירוב כפי שחייבים להלחם בה", אמר והוסיף, "פה אני רואה את הצרה הגדולה באמת. האיום הגדול ביותר שגלום בחודשים הקרובים, אינו אלימות אלא סירוב".

לדבריו, עם השאלה הזאת לא יכולים אנשי יש"ע שלא יכולים להתמודד. הסיסמא השגורה שם היא: 'חייל שוטר סרב פקודה'. 'העובדה שהצעירים של הציונות הדתית הלכו לצבא ואימצו את הממלכתיות הישראלית וחברו לאתוס הישראלי, מוצאים את עצמם עכשיו ולא חשוב באשמת מי, במצב שבו הם מכשירים עצמם לסירוב המוני זו סכנה אסטרטגית ממדרגה ראשונה", דברי שביט.