פרס שז"ר יוענק לדר' אמנון רז-קרקוצקין

ביום שני הקרוב יוענק פרס שז"ר לדר' אמנון רז-קרקוצקין על ספרו יחסים שעיצבו את הספרות היהודית.

, כ"ז בתשרי תשס"ז

ביום שני הקרוב ימלאו 32 שנים לפטירתו של שניאור-זלמן שזר ז"ל, נשיאה השלישי של מדינת ישראל. במסגרת האזכרה יוענק פרס שזר לחקר תולדות ישראל, והשנה יוענק הפרס לד"ר אמנון רז-קרקוצקין על ספרו החוקר יחסי צנזורה, פיקוח ושליטה בין עורכים נוצריים ומלומדים יהודים בבתי הדפוס הראשונים באיטליה - יחסים שעיצבו את הספרות היהודית.

בבתי הדפוס האיטלקיים של המאה השש-עשרה, נקבעו העיצוב של הספרות היהודית - ושם נוצרה גם זירת המפגש בין מלומדים יהודים, מלומדים נוצרים וכן יהודים מומרים שהועסקו בעורכים וכמגיהים. הצנזורה, שפעלה מטעמה ובפיקוחה של הכנסייה הקתולית, נועדה להשמיט התלמוד, המשנה והמדרשים, ביטויים שהנוצרים פירשום כפגיעה בהם ובאמונתם - מלאכה שהוטלה דווקא על יהודים מומרים בעיקר. הצנזורים, בדרך כלל מומרים, עסקו במחיקת קטעים מהספרות העברית כתנאי לאישור הדפסתם והפצתם.

ספרו של ד"ר אמנון רז-קרקוצקין, "הצנזור, העורך והטקסט: הצנזורה הקתולית והדפוס העברי במאה השש-עשרה" עוקב אחר הצורה בה עיצבה הצנזורה הקתולית את הספרות העברית, במהלך המעבר לדפוס תעשייתי ולמודרניזציה.

מנימוקי ועדת השופטים להענקת הפרס לד"ר רז-קרקוצקין: "רז-קרקוצקין סוקר בהרחבה ובעומק ניכרים ומתוך
למדנות מרשימה את התהליכים ההיסטוריים, הפולמוסיים והדיאלוגיים שהובילו לחדירתה ולהפיכתה של הצנזורה לכלי 'מזקק' של הספרות העברית בידיהם של הגורמים הכנסייתיים השונים. [...] הצנזורה [הנוצרית שימשה לא] רק גורם מרסן ומפקח מן הבחינה התרבותית אלא גם מנגנון דיאלוגי ופולמוסני, ובראש ובראשונה גורם מתווך בין התרבות העברית בת הזמן לזו שהתפתחה תוך תמורות ניכרות בחברה הנוצרית הסובבת".

ועדת השופטים מצאה את ספרו של ד"ר רז-קרקוצקין "חיבור מרתק וחדשני בעל תובנות חריפות, לא רק בהיבטיו התוכניים אלא גם בדרך העיון הייחודית, שהיא בבחינת המיטב משולחנו וממעבדתו של ההיסטוריון".

רז-קרקוצקין הוא מרצה בכיר בחוג להיסטוריה יהודית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ותחומי עיסוקו הם השיח היהודי-נוצרי בראשית העת החדשה, תולדות הדפוס העברי במאה ה-16 והתודעה ההיסטורית היהודית המודרנית. באחרונה פרסם מסה על הלאומיות היהודית, "אין אלוהים אבל הוא הבטיח לנו את הארץ", בכתב העת לספרות ולמחשבה רדיקלית "מטעם". המסה מדגישה את השימוש הציני שעשו החלוצים והתנועה הציונית, בכמיהה היהודית לשיבת-ציון תוך שהם עצמם כפרו בתורה ובמצוות,

פרס שז"ר לחקר תולדות ישראל מוענק מדי שנה, מאז תשמ"ו, לחוקרים המגלים מצוינות בתחומי החקר ההיסטורי והתרבותי של עם ישראל. חתני הפרס שזר בשנים האחרונות היו פרופ' משה רוסמן (שנת תש"ס), פרופ' איריס פרוש (תשס"א), ד"ר ירון צור (תשס"ב), פרופ' ג'רמי כהן (תשס"ג), פרופ' אניטה שפירא (תשס"ד), פרופ' יוסף הלר (תשס"ה).