מחקר שנערך באוניבסיטת חיפה, משרטט את דמות הנהג הישראלי הבריון: 24% חותכים נהגים אחרים, 19% עוצרים באמצע הנתיב ויוצאים לסידורים, ועוד רבים מתנהגים בצורה "מעצבנת" בכבישים.
פביאן סיקרון, חוקרת בבית הספר לרפואת הציבור באוני' חיפה, שערכה את המחקר אומרת ביומן ערוץ 7, כי רצתה להוכיח, כי מי 'ששם פס' על שאר הנהגים, מפריע לתנועה ומשאיר את הרכב על נתיב הנסיעה הוא גם נהג שלא מכבד את החוק ומעורב יותר בתאונות דרכים וגם נהג מסוכן. לדבריה, הגיעה לנושא כיון שהיא "מתעניינת בכל ההתנהגויות המעצבנות שמתגלות בשיחות סלון ובמפגשים חברתיים".
סיקרון מספרת כי רצתה לבדוק משהו שחשה בצורה אינטואיטיבית, אך לא נבדק בצורה מדעית. היא לא הופתעה לדבריה, אך שמחה לשים אצבע על העניין: "ברגע שאתה מוכיח משהו בצורה שיטתית, אתה גם יכול להתחיל לטפל בו".
בהתייחס לנתוני המחקר, אומרת סיקרון, כי החוק לא מתייחס להתנהלויות עליהם מדבר המחקר, שכן לא הוכח קשר ישיר בין התנהגות בריונית לבין תאונות דרכים. "מי שחונה בחניה של נכים, אי אפשר לומר שהוא מסכן את התנועה, אני רציתי להראות שמדובר על דפוס שלילי ואם אתה מרשה לעצמך לחנות בחניית נכים, אתה גם מרשה לעצמך לעבור באדום".
הקשר אינו ישיר לדבריה ולכן אי אפשר לומר שזה מסביר את תאונות הדרכים. לדעתה "אם הנהגים יתחילו לכבד את שאר הנהגים הם יתחילו לכבד יותר את החוק ולהרגיע את הנהיגה שלהם. להתחשב באנשים שמסביבם וזה ישפיע לטובה על מספר תאונות הדרכים".
אחד מתוצאות המחקר מראה, כי אוכלוסיות מסויימות מעורבות יותר בבריונות הזו, וביניהם עולה שיותר ערבים נוהגים בצורה בריונית מאשר יהודים. סיקרון אומרת כי המחקרים מוכיחים דבר מסוים שממנו יש מקום לחקור הלאה ולהבין מאיפה זה נובע. למשל "יתכן שאצל הערבים הדיווח שונה באופיו וכן יש מאפיינים ומשתנים שמתערבים במחקר", אומרת סיקרון.
לגבי תוצאותיו המעשיות של המחקר, מציינת סיקרון, כי "הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מממנת את המחקר, ואם הם מממנים, הם מעוניינים בתוצאות וביישום התוצאות. מבחינת המשטרה היה טוב, אם הם היו אוכפים גם התנהגויות כאלה כמו עקיפה דרך השוליים בכבישים המהירים של ישראל כשיש פקק". היא מוסיפה כי גם במשטרה מדברים על התופעות הללו וקוראים להם התנהגות בריונית "ויש לקוות שהם יתחילו לאכוף", אומרת סיקרון.
פביאן סיקרון, חוקרת בבית הספר לרפואת הציבור באוני' חיפה, שערכה את המחקר אומרת ביומן ערוץ 7, כי רצתה להוכיח, כי מי 'ששם פס' על שאר הנהגים, מפריע לתנועה ומשאיר את הרכב על נתיב הנסיעה הוא גם נהג שלא מכבד את החוק ומעורב יותר בתאונות דרכים וגם נהג מסוכן. לדבריה, הגיעה לנושא כיון שהיא "מתעניינת בכל ההתנהגויות המעצבנות שמתגלות בשיחות סלון ובמפגשים חברתיים".
סיקרון מספרת כי רצתה לבדוק משהו שחשה בצורה אינטואיטיבית, אך לא נבדק בצורה מדעית. היא לא הופתעה לדבריה, אך שמחה לשים אצבע על העניין: "ברגע שאתה מוכיח משהו בצורה שיטתית, אתה גם יכול להתחיל לטפל בו".
בהתייחס לנתוני המחקר, אומרת סיקרון, כי החוק לא מתייחס להתנהלויות עליהם מדבר המחקר, שכן לא הוכח קשר ישיר בין התנהגות בריונית לבין תאונות דרכים. "מי שחונה בחניה של נכים, אי אפשר לומר שהוא מסכן את התנועה, אני רציתי להראות שמדובר על דפוס שלילי ואם אתה מרשה לעצמך לחנות בחניית נכים, אתה גם מרשה לעצמך לעבור באדום".
הקשר אינו ישיר לדבריה ולכן אי אפשר לומר שזה מסביר את תאונות הדרכים. לדעתה "אם הנהגים יתחילו לכבד את שאר הנהגים הם יתחילו לכבד יותר את החוק ולהרגיע את הנהיגה שלהם. להתחשב באנשים שמסביבם וזה ישפיע לטובה על מספר תאונות הדרכים".
אחד מתוצאות המחקר מראה, כי אוכלוסיות מסויימות מעורבות יותר בבריונות הזו, וביניהם עולה שיותר ערבים נוהגים בצורה בריונית מאשר יהודים. סיקרון אומרת כי המחקרים מוכיחים דבר מסוים שממנו יש מקום לחקור הלאה ולהבין מאיפה זה נובע. למשל "יתכן שאצל הערבים הדיווח שונה באופיו וכן יש מאפיינים ומשתנים שמתערבים במחקר", אומרת סיקרון.
לגבי תוצאותיו המעשיות של המחקר, מציינת סיקרון, כי "הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מממנת את המחקר, ואם הם מממנים, הם מעוניינים בתוצאות וביישום התוצאות. מבחינת המשטרה היה טוב, אם הם היו אוכפים גם התנהגויות כאלה כמו עקיפה דרך השוליים בכבישים המהירים של ישראל כשיש פקק". היא מוסיפה כי גם במשטרה מדברים על התופעות הללו וקוראים להם התנהגות בריונית "ויש לקוות שהם יתחילו לאכוף", אומרת סיקרון.