תעלומה: מי הוציא לאור את הלכות מדינה?

ספרו הנדיר של "הציץ אליעזר" בנושא הלכות מדינה יצא לאור במהדורה מצומצמת, בידי מו"ל נעלם, מה שעורר את זעם נכדיו.

כתב ערוץ 7 , י"א בשבט תשס"ז

במלאות 30 יום לפטירתו של הרב אליעזר יהודה וולדינברג זצ"ל הידוע בשם ספרו "שאלות ותשובות ציץ אליעזר", נדפס במהדורה חדשה ספרו הגדול "הלכות מדינה".

הרב וולדנברג הוציא לאור את שלושת חלקי ספרו הלכות מדינה בשנים ה'תשי"ב-ה'תשט"ו (1952-1955). רבים מרבני ישראל התלבטו אז באותם ימים של ראשית המדינה כיצד להתייחס למדינה שזה מכבר קמה כאשר הנהגתה חילונית.

באותה עת שקד הרב וולדינברג על גיבוש פרטי הלכות להנהגת המדינה. הוא כיהן בזמנו כדיין בבית הדין של רבנות תל-אביב (לימים נתמנה כדיין בבית-הדין הגדול בירושלים). בספריו דן על סמכות השופט והמשפט במדינה, כח סמכות השיפוט בזמנינו, משפט המלוכה בישראל, משפטי עונשין, חוקי המדינה אשר תלך לאור ההלכה, דיני המלחמה והצבא הישראלי, בחירות לפי ההלכה, תקנות הציבור ועוד.

הספר עורר את הערצתם של כמה מגדולי ישראל באותה תקופה, ובראשם רבה של ירושלים הרב צבי פסח פרנק זצ"ל שאף צירף לספר קונטרס בדבר גיוס נשים. הגאון הרב שלמה זלמן אויירבך זצ"ל כתב לו בזמנו: "הנני להודות לו בזה עבור ספרו הנכבד הלכות מדינה ח"ב שקבלתיו בשמחת לב בערב שבת קודש והי' לי לעונג שבת בעייני בו כמה שעות, ואגיד לו נאמנה ששמחתי לראות איך שהוא חופר במעמקים לגלות מצפונים ולמצוא מקורי הלכות".

לכתבנו נודע שלאחר 55 שנים שלא נדפס הספר, נדפסה מהדורת צילום הכוללת את 3 הכרכים בכרך אחד. אלא שעצם ההוצאה עוררה את חמתם של נכדי המחבר אשר לא הסתפקו במחאה גריידא אלא אף פנו אל בית דין של העדה החרדית לשם הוצאת צו מניעה כנגד מכירת הספר שיצא לאור בלא רשותם.

עוד התברר כי תעלומה אופפת את זהותם של המוציאים לאור. לאחר סיור אצל כמה מסוחרי ספרי קודש ירושלמיים עלו ההשערות הבאות: חלקם טוענים שיש להם יסוד להניח שכמה אברכים חרדים דוקא הם אלו שהדפיסו את הספר מחדש אך חששו מפרסום מפני התנגדותה של המשפחה להוצאת הספר מן הבחינה האידיאולוגית. אחרים יודעים לספר על קונספירציה שלטענתם נרקמה פה, שנכדי המחבר בעצמם הדפיסו את הספר אך חששו מפני חוגי קנאים ועל כן הוציאו את צו המניעה.

לכתבנו נודע כי לאחרונה פנו אברכים אל רבה של חברון הרב דוב ליאור בשאלה אם היה מותר הדבר להוציא לאור את הספר בלא רשות המשפחה. הרב ליאור פרסם את תשובתו: "אם היורשים אינם רוצים להדפיס מטעמים הכמוסים עמם, ויש להם זכות יורשים, אבל אין להם זכות למנוע את חידושי התורה מהציבור. כל הבעיה יכולה להיות ממונית ולא רוחנית, ע' שו"ת משיב דבר (לנצי"ב מוולוז'ין) חלק א סימן כד, שאפילו למחבר עצמו אין זכות למנוע תורה מרבים. היותה ואתה סבור שהיורשים לא רוצים בכלל להדפיס ולזה אין להם זכות, יהיה מותר לך ולחבריך להפיץ את הספרים מהדפוס שהיה בשנת תשי"ב ואינך זקוק להסכמתם...".

סוחר ירושלמי אחד סיפר שנכדי המחבר טוענים שהסבא הוריש להם את כל ממונו ועל כן בסמכותם להחליט אם להוציא את הספר לאור או לא ושאף המחבר עצמו לא הדפיס את ספריו אלו ב-55 שנות חייו שחלפו מאז.

אלא שהאירוניה היא שאף במקום שהרב ליאור כתב על זכות ממונית, הראה הגאון בעל הציץ אליעזר עצמו צדדים להקל, בתשובה שכתב בענין דומה לפני 14 שנה ואף נדפסה בספרו (חלק כ סימן נא):

"לדעתי מכיון שלשון האזהרה שבספריהם היא "שאין להדפיס ספריהם ללא רשותם" ולא הזכירו גם "וללא רשות יורשיהם" מזה מוכח שלא כוונו לאסור רק לכל ימי חייהם אבל לאחר מיכן יוכלו להדפיסם גם ללא קבלת רשות מיורשיהם, דאם לא כן, היו מזכירים ומפרטים גם "ללא רשות יורשיהם"... מה שנמצא בספרים שהמחבר מדפיס וגוזר שלא ידפיסו עד זמן מוגבל, הוא לאו מפני שאין בו כח לאסור עולמית, דבשלו אדם רשאי לגזור שלא ידפיסו עולמית בלתי רשותו או באי כוחו, רק שאדרבא המחבר בעצמו רוצה שידפיסו ספריו אחר שיזכה למכור ספריו... ואם כן דון מינה גם לנידוננו, דמאחר שלא הזכירו שלא ידפיסו גם "ללא רשות יורשיהם", שכוונו באזהרתם רק "ללא רשותם בלבד" כל ימי חייהם, אבל לאחר מיכן הרשות נתונה להדפיס לכל מי שירצה להדפיסם... מקובלת גם השערת כבוד תורתו, שאילו ידעו שאחרי מותם לא ישאר זכר לתורתם כמעט ברור שבכהאי גוונא היו חפצים מאד שספריהם יודפסו שוב ויופצו ברבים".

הספרים הלכות מדינה שנדפסו מחדש נחטפו מן המדפים ועותקים מעטים נמצאים בשוק. המחירים אף הם האמירו ונעים בין 50-160 ₪.

סוחר חרדי סיכם את הענין: איני מבין אותם (-את נכדי המחבר), הלא אנחנו החרדים היינו צריכים לאחוז בספר זה ולהתנות את הצטרפות סיעותינו לקואליציה באימוץ ספר זה אל תוך ספר החוקים של מדינת ישראל. הרי כל השנים הללו אנו טוענים שהמדינה צריכה ללכת לאור ההלכה, ומדוע אנחנו צריכים למנוע את הפצת הספר שמדריך איך מנהלים מדינה על פי התורה?.