הצייר הרב טוביה כץ: אני חלוץ ובודד

האמן טוביה כץ מספר בראיון לערוץ 7 על נסיונו לפרוץ דרך להכרה ביצירה אמונית אמיתית "כדי לקבל הכרה אקדמית יש לוותר על חלק מהנשמה"

רות אברהמי , י"ג בשבט תשס"ז

כץ, ראש התכנית 'אמנות ואמונה' ב'מכללה ירושלים', בבית וגן, חגג אמש (ד) את יום הולדתו ה 70 באירוע שערכה עבורו המכללה. באירוע השתתפו בני משפחתו, אמנים, ידידים ותלמידותיו בהווה ובעבר.

בראיון לערוץ 7 אומר כץ, כי קנה המידה של חלק מהציבור הדתי לאומי, העוסק באמנות, הוא תרבות הגויים שאותה מייצגת האקדמיה. "כדי לקבל הכרה אקדמית, צריך להתיישר עם הדרישות ולוותר על חלק גדול מהנשמה שלך, ובין השאר ללמוד תולדות האמנות ונצרות". האקדמיה לדבריו, לא מוכנה להכיר בעומק רוחני שלא נרכש בתחומה.

חלק מתרבות אקדמית זו מבוסס על תרבות אירופית ש"תוקפה המוסרי והאנושי נקבר באושוויץ וטרבלינקה", אומר כץ, "כל עמי אירופה היו שותפים לשואה".

"מאחורי התרבות האנושית מוסרית כביכול, הסתתרה השנאה נגד עם ה'. הפגיעה בעם ישראל היא מלחמה נגד ה'". כץ אומר עוד כי הגויים עוסקים כיום ב'הרס העולם' "הגויים רואים בסוף אפוקליפסה, הרס העולם, היהודים רואים בסוף עולם מתוקן, מקדש ומשיח".

עם זאת הוא אינו שולל שימוש בכלים שייצרו הגויים אלא יש לדבריו ליצוק בהם תוכן ראוי. "כל אחד בתחומו צריך לדעת לדלות את הניצוצות".

בצעירותו עלה כץ לארץ מארגנטינה ובגיל 40 חזר בתשובה. המפגש עם תלמידותיו מכונה בפיו "נס", האמן שחיפש אמונה, נפגש עם תלמידות אמוניות שמחפשות את היצירה. מדובר במפגש גורלי שהוליד את מה שיש במכללה, הוא אומר, "ועל כך באתי להודות, לה' ולמוסדות שנתנו לי אפשרות לחנך ולגלות את היופי הזה הלכה למעשה".

דרכו האמנותית של כץ מתאפיינת בשימוש בכלים שפותחו באומות העולם וזאת לצורך העלאת הטוב והיפה של האמנות והתרבות היהודית "האורות קיימים , הכלים בגלות", הוא אומר.

עוד אומר כץ כי כדי לפתח יצירה יהודית אמיתית שהיא גם אוניברסלית, חייבים לחדול מלפחד להיות יהודי. "משהו בסיסי בזהותנו שובש בשל לחצי הגויים. כך איבדנו את הראיה העצמית האמיתית של היהדות", מדגיש כץ.

כץ מוסיף כי שאיפתו היא לטפח תרבות אמונית. לשם כך במכללה מתכוונים להקים פורום יוצרים אמוניים בתחומים שונים אשר יפגשו באופן קבוע לשם דיון ושיתוף ביצירותיהם.