התוכנית של מסיקה

לקראת החורף נערך גרשון מסיקה להוציא את השומרון מהבוץ. איש העסקים והמשפטן שכבר חילץ ישובים ומוסדות ממשברים עמוקים מתייצב למירוץ.

יניב משגב , ט"ז בחשון תשס"ח

גרשון מסיקה הוא יהודי עם כריזמה. לא כריזמה של נאומים מלהיבים בכיכר ותנועות גוף מרהיבות, אלא של יכולת ניווט ושפע ניסיון. הוא מדבר בשקט, במלים שוות לכל נפש, אבל כבר אחרי 10 דקות של חוג בית מצליח לסחוף את קהל שומעיו. כך בשבי שומרון, כך בחוות גלעד כך גם בשערי תקווה או ביצהר. מסיקה חורש עכשיו ערב ערב את היישובים כדי להסביר מה הולך להשתנות בשומרון בחודש כסלו, אם ייבחר לראש המועצה. כמעט הכל הולך להשתנות.

בן 55, מסיקה. כבר לא ילד. הוא גם לא קרייריסט עול ימים שהחליט בוקר אחד לכבוש את המועצה. בקשת האמון שלו מהתושבים מתבססת על ניסיון ממושך בתחומים שהכשירו אותו לתפקידי הנהגה אזורית. מסיקה הוא עורך דין פעיל, איש עסקים מצליח בענף הנדל"ן ובעלים של חברה בתחום התחבורה. בעבר כיהן כיושב-ראש מזכירות אלון מורה וכחבר מליאת המועצה האזורית. פעם אחרי פעם הזעיקו אותו פרנסי ההתיישבות ביש"ע לחלץ ישובים ומוסדות במשבר, והוא לא אכזב אותם, בלשון המעטה.

אבל בואו נלך לפי הסדר: מסיקה נולד וגדל באשדוד. עד היום הוא מחובר לעיר הנמל, שאביו היה התושב הראשון שלה, ולחיבור הזה יש השפעה מעצבת על תוכניותיו לפיתוח השומרון. הוא מאמין שיש לו נוסחה להביא הנה אוכלוסיה גדולה מרצועת החוף, לאו דווקא על בסיס אידיאולוגי. "אפשר להביא אלינו מהשפלה הרבה זוגות צעירים שלא מסוגלים יותר לעמוד במחירי השכירות הגבוהים שם. אם נעבוד בצורה מסודרת וחכמה, נוכל לפתות אותם להתיישב כאן. אני בא מהעולם העסקי ולדעתי גם מועצה צריכה להתנהל עם ראש עסקי. התושבים רק ירוויחו מזה".

מסיקה עצמו כבר 25 שנים בשומרון. אחרי השרות הצבאי (סרן במיל') והלימודים האקדמיים (מינהל חינוכי), הוא התיישב באלון מורה וגידל שם עם רעייתו שושי חמישה ילדים ושלושה (וחצי) נכדים. שמועת כישוריו הארגוניים חלחלה החוצה, ועד מהרה החלו להיערם על שולחנו צווי שמונה מטעם הנהגת המתיישבים. דוגמאות: זמביש ובנצי ליברמן שלחו אותו לפני כמה שנים להציל את ישיבת 'חצים' באיתמר. הישיבה צברה גירעון קטלני של יותר משני מיליוני שקלים. מסיקה הכין תוכנית הבראה ובישל מהלך משפטי מבריק, שצמצם את הגירעון של המוסד לאפס והגדיל פלאים את מספר התלמידים. ראשי הישיבה יכלו לחזור ללמד תורה במקום להתרוצץ בין הבנקים.
באופן דומה הושיע מסיקה את ישיבת 'כינור דוד' בעטרת. גם ליישוב ברכה נחלץ לעזור. "ב-1988 היישוב התרוקן. נשארה רק משפחה אחת. היום, ברוך השם, יש כבר 202 משפחות", הוא מספר לא בלי שמץ של גאווה. מותר לו. בעשר שנות כהונתו כיו"ר המזכירות באלון-מורה גדל היישוב הזה משתי שכונות ו-60 בתים לשש שכונות ו-300 בתים. פעם, כשהיה חסר מימון ביניים לבניית בריכה, הוציא מכיסו הפרטי 300 אלף שקל, כדי שהפרויקט יוכל לצאת לדרך. "הוא איש של מעשים", מעיד בני קצובר, מחלוצי ההתיישבות ביש"ע ומי שנדנד למסיקה להתמודד על ראשות המועצה. אגב, מסיקה גם מומחה לקרב מגע, ואפילו מאמן מדריכים בתחום הזה. "ראש מועצה צריך לנהל הרבה קרבות מגע", הוא מחייך.

ראש מועצה במשרה מלאה
שעת ערב בחוות גלעד. חוג בית אצל משפחת זר. חרב פינוי מתמדת מתהפכת מעל המאחז הזה, שכבר ידע פעם פינוי כוחני במיוחד, אבל המקומיים מעוניינים לשמוע את התוכניות האזוריות של מסיקה, ולא רק את נוסחאותיו להצלת המאחז. הם מהנהנים בהסכמה כשהוא מסביר בתחילת המפגש שהמתנחלים צריכים לאמץ את מודל הגולן: ראשי המועצות שם עוסקים בפיתוח היישובים וברווחת התושבים, ומשאירים את המאבקים נגד נסיגות ואת ההתעסקות עם התקשורת לוועד יישובי רמת הגולן. כאשר ראש מועצה מנסה להתמודד עם שתי המשימות, יש סיכוי טוב שהוא ייכשל בשתיהן, אומר מסיקה.

"כשבני קצובר ביקש ממני להתמודד על ראשות המועצה, אמרתי לו שלדעתי הוא צריך להתמודד. אבל בני הסביר שהוא כבר מילא את התפקיד הזה המון שנים, וצריך מישהו רענן. בסוף הסכמנו שאני אכן אתמודד, אבל אחרי הבחירות נקים גוף נפרד שתפקידו יהיה להיאבק בנסיגות, ובני יהיה אחד מעמודי התווך שלו. כלומר, אני אקדיש את כל זמני לתפקידי כראש מועצה".

מנקודת מבטו של מסיקה, אם המועצה תתרכז בענייניה, זה ישרת את האידיאולוגיה ויבטיח את שמירת השומרון בידי ישראל יותר מכל מאבק או הפגנה. "חמש השנים הבאות", הוא מדגיש בחוגי הבית, "יהיו שנות ההכרעה. אז יוכרע אם נהיה או חלילה לא נהיה. לדעתי, אנחנו יכולים להשפיע רבות כדי שההכרעה תהיה לטובה. מצד אחד לנהל מאבק נחוש, לא כמו בכפר מימון, ומצד שני לבנות, להתרחב ולהתבסס. חייבים להגדיל את מספר התושבים בחמישים אחוז בתוך חמש שנים, ובכך לקבוע כאן עובדות בלתי הפיכות".

- אתה אומר שתביא הנה זוגות צעירים מהשפלה. איך תעשה את זה?
"באמצעות עידוד גורמים עסקיים לבנות אצלנו בנייה מאסיבית. לב לבייב, למשל, בונה היום ביישוב צופים, ואם המגמה הזאת תימשך, ויגיעו עוד יזמים רציניים, הם כבר יעזרו לנו לשפר את הדימוי של האזור, כי יהיה להם אינטרס לשווק את הדירות שלהם".

- השאלה היא כיצד מביאים את היזמים?
"קודם כל, באמצעות ייעול של המנגנון. התפקיד המובהק של ראש המועצה הוא לבוא ליזם פוטנציאלי, לתת לו כרטיס ביקור, ולהגיד לו : אתה תבנה בשומרון, ואני אדאג לקצר למינימום את הביורוקרטיה המוניציפאלית שכרוכה בכך. בל פעם שאתה נתקל בבעיה תתקשר אליי'. לצערי, עד עכשיו העניינים כאן התנהלו אחרת. במשך שנים דרכנו במקום. השומרון התפתח בעיקר הודות ליוזמות פרטיות, ולא כל-כך בזכות ההנהגה האזורית. במקום לייצר דפוסי עבודה יעילים, חיקינו את דפוסי העבודה המוניציפאליים הגרועים בתחומי הקו הירוק".

- בעצם, מה יעזור להביא הנה יזמים אם הממשלה לא מרשה לבנות?
"זאת בדיוק הנקודה שאני מנסה להסביר בכל חוג בית: אסור לנו להיות תלויים בחסדי ממשלה כזאת או אחרת. אילו דאגנו בעוד מועד לתוכניות בינוי עירוניות (תב"ע), לא היינו מגיעים למצב הקיפאון הזה. הרי כל ההבדל בין מאחז לא חוקי לבין ישוב חוקי זו רק חתימה קטנה של השר. כשיש לך תב"ע מאושרת ביד, אתה לא זקוק לאישור נוסף כדי להתחיל לבנות. הבעיה היא שהיתה פה שאננות. פרנסי האזור חשבו שזה בזבוז זמן וכסף להשקיע בתוכניות. כך הגענו היום למצב שבהרבה ישובים אי אפשר לבנות אפילו בית אחד, כי אין תב"ע. לכן, אם אבחר בעזרת השם לראש מועצה, אקים מיד צוות מומחים שיעבור בכל ישוב, ויבנה יחד עם ההנהגה המקומית תוכנית פיתוח לעשר שנים. אני מעריך שבתוך כשנה, שנה וחצי, תקום בישראל ממשלה אוהדת יותר למתנחלים, וכבר באותו יום נניח על שולחנו של שר הביטחון החדש ערימה של תב"עות. זה האתגר שלי, זה החלום".
 
להקדים תרופה למכה
לפי תפיסת עולמו של מסיקה, מועצה אזורית היא מעין מועצת מנהלים שתפקידה לקבוע מדיניות, להנחות וללוות, אבל לא לפלוש למרחב העצמאות של היישובים. הוא מבטיח, למשל, שתשלומי הארנונה של משפחה חדשה לא יוזרמו בשנתיים הראשונות למועצה, אלא יישארו בקופת היישוב, אשר יוכל לנצל אותם לטובת פיתוח ובנייה. כך תגדל המוטיבאציה של כל ישוב לקלוט יותר ויותר משפחות. מסיקה גם מתחייב להשקיע מאמץ אדירים בהרחבת הקטע המזרחי של כביש חוצה שומרון. לדעתו, "הדבר יגדיל מאוד את נפח התנועה בכביש ויגביר את השגשוג הכלכלי של השומרון".

מחוות גלעד דוהר מסיקה לחוג בית בשבי שומרון. בסלון של משפחת אורנשטיין צפוף באופן מפתיע. גם רב היישוב מתייצב שם, ולא רק כדי להקשיב בנימוס, אלא גם כדי להביע עמדה. הרב, יהושע שמידט, תומך בפה מלא במסיקה. "איש ישר", מעיד הרב, "אומר מה שהוא חושב, נחוש בדעתו, לא חושש לעמוד בפני שועי ארץ, מומחה לעשייה". לפני ימים לא רבים חילץ מסיקה את ישיבת ההסדר המקומית ממשבר ניהולי ותקציבי עמוק, והרב שמידט סבור שהוא מסוגל להושיט שרותי חילוץ דומים להרבה אתגרים תקועים בתחומי השומרון.

מסיקה מסמיק קצת מתחת לזקן. "אני חלק ממרוץ שליחים ארוך", הוא אומר. אחר-כך מתפתחת שיחה ארוכה לתוך הלילה על המשימות הגדולות והקטנות של המועצה בחמש השנים הקרובות: חינוך משלים, תחבורה ליישובים נידחים, הצלת המאחזים, שיפור השרות לאזרח. מסיקה מצליח לשכנע את קהל שומעיו שיש דרכים להגדיל את רווחתם ולפתח את האזור באמצעות השמיכה התקציבית הקיימת וגיוס תרומות בחו"ל.

המנגנון כאן זקוק לייעול דחוף, הוא קובע. אם יקבל מנדט מהבוחר בי"ז בכסלו (27 בנובמבר, למניינם), הדברים יתחילו לזוז. באותו שבוע, לפי התוכניות, אמורה להתכנס בארה"ב ועידת אנאפוליס, שנועדה להשמיד את ההתיישבות ביו"ש. מסיקה, כפי שאפשר להתרשם, מציע לתושבים הנהגה נחושה ומיומנת שתסכל את מזימות אבו-מאזן ואת תעלולי אולמרט. לקראת החורף הוא נערך להוציא את השומרון מהבוץ.