היום (יום ו') נערך הטקס הממלכתי לציון יום השואה הבינלאומי ב"משואה" - המכון ללימודי השואה, בהשתתפות כ-60 שגרירים זרים וסגל דיפלומטי בכיר. האירוע מתקיים זו השנה השלישית במכון "משואה".
הרב מאיר ישראל לאו, ניצול מחנה בוכנוולד ולשעבר הרב הראשי לישראל, הקריא בפני השגרירים הזרים קטעים מצמררים מתוך צוואתו של אדולף היטלר, חתומה ע"י הצורר ועוזרו יוזף גבלס (החתום כעד). הרב לאו תיאר בפני השגרירים את זיכרונותיו כילד בן 8, אחרי שחרור המחנה: כיצד האמריקנים הציגו אותו בפני תושבי העיר הסמוכה למחנה בוכנוולד, ושאלו את התושבים: "האם נגד הילד הזה נלחמו הנאצים?". עוד אמר הרב לאו לשגרירים: "אתם המייצגים את עמי כל העולם, צריכים לשים לב שאם מנהיג מטורף אחד אומר משהו, קחו את זה ברצינות ואל תתעלמו. אם ההיסטוריה צריכה ללמד אתכם דבר אחד, הוא שעליכם מוטלת האחריות להבטיח שהעולם של מחר יהיה טוב יותר מהעולם של אתמול".
בפני השגרירים נאם גם פרופ' יהודה באואר, חוקר שואה בינ"ל, שאמר: "המיתוס הנפוץ בעולם ובישראל, השגור בפי שרים, האדם ברחוב ואפילו אויבי ישראל, הוא שמדינת ישראל קמה בזכות השואה. המיתוס הזה משולל המציאות, וההיפך הוא הנכון: השואה כמעט ומנעה את הקמת מדינת ישראל. אם מלחמת העולם השנייה הייתה נמשכת עד 1947, לא היה נשאר ניצול יהודי אחד והמדינה לא הייתה קמה. ישראל קמה למרות השואה, ולא בגללה". פרופ' באואר המשיך ואמר שהשואה אמנם חסרת תקדים בהיסטוריה של המין האנושי, אך היא אינה ייחודית. "בשואה של היהודים יש אלמנטים שלא חזרו עד היום בשום רצח עם אחר. יחד עם זאת, סבל הקרבן הוא אותו הסבל. אין 'רצח עם' חשוב או נחשב יותר". על רצח העם בדארפור אמר פרופ' באואר: "גם אם אנחנו לא יכולים לעצור את הטבח בדארפור, אנחנו חייבים לעצמנו לפחות לנסות".
יו"ר "משואה", שרגא מילשטיין, ניצול שואה בעצמו, אמר לשגרירים: "אלו מאיתנו ששרדו את הזוועה הזו מאמינים בכל לב שזהו תפקידנו לגנות ולמנוע אפליה, הסתה ואי-סובלנות כנגד כל אדם על בסיס מוצאו או דתו. אנו מאמינים שהדרך הטובה ביותר היא באמצעות חינוך והסברה, המביאים להנחלת לקחי השואה לחיינו במאה ה-21. הקושי בהבנת זוועות השואה בחברה הנאורה של היום הוא קרקע פוריה להכחשת שואה, כפי שנוכחנו מהצהרותיו של נשיא איראן".
השגרירים הזרים ניצבו בדממה מול מיצב חדש של הצלמת ורדי כהנא, המבוסס על תערוכת "משפחה אחת". נקודת המוצא למיצב היא תצלום של שלוש אחיות שעל זרוען מקועקעים מספרי זיהוי עוקבים מאושוויץ. המסע ממשיך ומתעד שלושה דורות של צאצאים ומשפחותיהם, בישראל ומחוצה לה. המיצב יהיה פתוח לקהל, ללא תשלום, במשך כל שנת ה-60 למדינת ישראל.
בטקס הרשמי שחתם את האירוע ניצבו השגרירים באתר ההתייחדות של מכון משואה, התייחדו עם זכרם של ששת המיליונים, והניחו פרחים על מצבת הזיכרון.
"משואה" - המכון ללימודי השואה הוא מכון בינלאומי הרואה בפעילות חינוכית את דרך ההנצחה המשמעותית ביותר של זכר אירועי השואה וקורבנותיה. "משואה" מתמקד בפעילות חינוכית בקרב צעירים, אנשי כוחות הביטחון ואנשי הוראה מישראל ומהעולם. בשלושים שנות קיומו תרם המכון רבות לגיבוש תפיסה חינוכית ייחודית בתחום הוראת השואה ולפיתוח מגוון רחב של דרכי הוראה מקוריות, ביניהן הוראת השואה באמצעות מוזיאון היסטורי חינוכי ראשון מסוגו. המוזיאון פועל במתכונת של מרכזי לימוד בתוך חללי תצוגה, תוך שימוש בטכנולוגיות ובשיטות חינוך עדכניות.
הרב מאיר ישראל לאו, ניצול מחנה בוכנוולד ולשעבר הרב הראשי לישראל, הקריא בפני השגרירים הזרים קטעים מצמררים מתוך צוואתו של אדולף היטלר, חתומה ע"י הצורר ועוזרו יוזף גבלס (החתום כעד). הרב לאו תיאר בפני השגרירים את זיכרונותיו כילד בן 8, אחרי שחרור המחנה: כיצד האמריקנים הציגו אותו בפני תושבי העיר הסמוכה למחנה בוכנוולד, ושאלו את התושבים: "האם נגד הילד הזה נלחמו הנאצים?". עוד אמר הרב לאו לשגרירים: "אתם המייצגים את עמי כל העולם, צריכים לשים לב שאם מנהיג מטורף אחד אומר משהו, קחו את זה ברצינות ואל תתעלמו. אם ההיסטוריה צריכה ללמד אתכם דבר אחד, הוא שעליכם מוטלת האחריות להבטיח שהעולם של מחר יהיה טוב יותר מהעולם של אתמול".
בפני השגרירים נאם גם פרופ' יהודה באואר, חוקר שואה בינ"ל, שאמר: "המיתוס הנפוץ בעולם ובישראל, השגור בפי שרים, האדם ברחוב ואפילו אויבי ישראל, הוא שמדינת ישראל קמה בזכות השואה. המיתוס הזה משולל המציאות, וההיפך הוא הנכון: השואה כמעט ומנעה את הקמת מדינת ישראל. אם מלחמת העולם השנייה הייתה נמשכת עד 1947, לא היה נשאר ניצול יהודי אחד והמדינה לא הייתה קמה. ישראל קמה למרות השואה, ולא בגללה". פרופ' באואר המשיך ואמר שהשואה אמנם חסרת תקדים בהיסטוריה של המין האנושי, אך היא אינה ייחודית. "בשואה של היהודים יש אלמנטים שלא חזרו עד היום בשום רצח עם אחר. יחד עם זאת, סבל הקרבן הוא אותו הסבל. אין 'רצח עם' חשוב או נחשב יותר". על רצח העם בדארפור אמר פרופ' באואר: "גם אם אנחנו לא יכולים לעצור את הטבח בדארפור, אנחנו חייבים לעצמנו לפחות לנסות".
יו"ר "משואה", שרגא מילשטיין, ניצול שואה בעצמו, אמר לשגרירים: "אלו מאיתנו ששרדו את הזוועה הזו מאמינים בכל לב שזהו תפקידנו לגנות ולמנוע אפליה, הסתה ואי-סובלנות כנגד כל אדם על בסיס מוצאו או דתו. אנו מאמינים שהדרך הטובה ביותר היא באמצעות חינוך והסברה, המביאים להנחלת לקחי השואה לחיינו במאה ה-21. הקושי בהבנת זוועות השואה בחברה הנאורה של היום הוא קרקע פוריה להכחשת שואה, כפי שנוכחנו מהצהרותיו של נשיא איראן".
השגרירים הזרים ניצבו בדממה מול מיצב חדש של הצלמת ורדי כהנא, המבוסס על תערוכת "משפחה אחת". נקודת המוצא למיצב היא תצלום של שלוש אחיות שעל זרוען מקועקעים מספרי זיהוי עוקבים מאושוויץ. המסע ממשיך ומתעד שלושה דורות של צאצאים ומשפחותיהם, בישראל ומחוצה לה. המיצב יהיה פתוח לקהל, ללא תשלום, במשך כל שנת ה-60 למדינת ישראל.
בטקס הרשמי שחתם את האירוע ניצבו השגרירים באתר ההתייחדות של מכון משואה, התייחדו עם זכרם של ששת המיליונים, והניחו פרחים על מצבת הזיכרון.
"משואה" - המכון ללימודי השואה הוא מכון בינלאומי הרואה בפעילות חינוכית את דרך ההנצחה המשמעותית ביותר של זכר אירועי השואה וקורבנותיה. "משואה" מתמקד בפעילות חינוכית בקרב צעירים, אנשי כוחות הביטחון ואנשי הוראה מישראל ומהעולם. בשלושים שנות קיומו תרם המכון רבות לגיבוש תפיסה חינוכית ייחודית בתחום הוראת השואה ולפיתוח מגוון רחב של דרכי הוראה מקוריות, ביניהן הוראת השואה באמצעות מוזיאון היסטורי חינוכי ראשון מסוגו. המוזיאון פועל במתכונת של מרכזי לימוד בתוך חללי תצוגה, תוך שימוש בטכנולוגיות ובשיטות חינוך עדכניות.