שגרירת פולין בטקס לזכר קהילות זגלמביה

במעמד השר לביטחון פנים ושגרירת פולין נפתח כעת סמוך למודיעין טקס זיכרון למאה אלף בני קהילות זגלמביה שנטבחו ע"י הנאצים.

שמעון כהן , כ"ו בניסן תשס"ח

חלק מאנדרטת ההנצחה ביער קדושי זגלמביה
חלק מאנדרטת ההנצחה ביער קדושי זגלמביה
מתוך אתר ויקיפדיה
הנוסעים בכביש 443 המוביל לירושלים מוצאים את עצמם תוהים לא פעם מהו יער הזיכרון לקדושי זגלמביה שבצד הדרך ליד העיר מודיעין. היום אחר הצהרים מתקיימת במקום עצרת התייחדות עם קדושי זגלמביה במסגרת אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה. מצאנו את ההזדמנות טובה לספר את סיפורה של קהילות הענק בחבל זגלמביה, קהילות שגם הן, כרבות אחרות, הושמדו על ידי הצורר הנאצי.

זגלמביה הינו חבל ארץ עשיר בתעשייה ובמכרות פחם במחוז קטוביץ שבדרום מערב פולין. פירוש השם 'זגלמביה' הוא ממעמקים לציון סמלו של החבל – המכרות.

בערי זגלמביה ובעיירותיה חיו כ–100,000 יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה. הקהילות הגדולות ביותר היו 'בנדין' ו'סוסנוביץ'. בבנדין הוקמה הקהילה היהודית כבר במאה ה-14. במחצית המאה ה-15 נבנו בית המדרש ומאוחר יותר בית הכנסת ובית הקברות ששימשו את יהודי האזור כולו.

בראשית המאה ה-20 היוו יהודי בנדין כמחצית מכלל אוכלוסיית העיר. במאה ה-19 הוקמו קהילות יהודיות בערים נוספות בזגלמביה: סוסנוביץ, מודז'יוב, צ'לדז', סלבקוב, דומברובה–גורניצ'ה, שצ'מישיץ ועוד.

בסוסנוביץ העיר הצעירה מבין ערי זגלמביה הוקם בית הכנסת הראשון לקראת סוף המאה 19 ומאז הקהילה גדלה והתפתחה. רוב יהודי זגלמביה היו שומרי מסורת. כרבנים כיהנו בין היתר הרב גראוברד, הרב יצחק מאיר לוין. הרבי מרדומסק קיים את חצרו בסוסנוביץ.

קהילות המחוז הצמיחו שורה ארוכה של מדענים, סופרים ואנשי רוח. ידוע ומוכר הוא ויגוצקי ששימש כיו"ר אגודת הסופרים בפולין, בין אנשי הרוח היו גם ציירים כציגלר שעיטר את קירות בית הכנסת בבנדין, תעשיינים כהאחים שיין ופירסטנברג, ומוסיקאים כשפילמן ועוד. בין השאר כיהנו יהודים במשרות ובתפקידים בכירים ברשויות המקומיות והממלכתיות/

כל הזרמים הציוניים כולל תנועות הנוער היו מיוצגים ביהדות זגלמביה. רבים מבין חברי תנועות הנוער עלו לישראל והשתתפו בהקמת קיבוצים טירת צבי, משמר השרון, תל יצחק ועוד.

יהודי זגלמביה טיפחו חיי קהילה ענפים, הוקמו בה מוסדות דת בתי כנסת, בתי מדרש, מוסדות חינוך בתי ספר יסודיים, גימנסיות, תלמוד תורה ובית יעקב, מוסדות עזרה וסעד בתי יתומים ובתי חולים.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נכנסו הגרמנים לערי זגלמביה שרפו והרסו בתי כנסיות, רצחו והוציאו להורג רבי מבני הקהילות והטילו גזרות כלכליות וחברתיות תוך שהם משלחים מעת לעת משלוחי יהודים למחנות.

ב-1942 רוכזו יהודי זגלמביה בגטאות ובמיוחד בשני הגטאות הגדולים 'קמיונקה' בבנדין ו'שרודולה' בסוסנוביץ. בתחילת אוגוסט 1943 חוסלו גטאות זגלמביה כשאחרוני יהודיה נשלחו לאושוויץ.

בתום מלחמת העולם השנייה עלתה מרבית שארית הפליטה מקרב יהודי זגלמביה לישראל. היו שהיגרו לארה"ב, קנדה, אוסטרליה והיו שנותרו באירופה.

יצוין כי בשנים האחרונות, כתוצאה מפעילות מתמדת וקשרים טובים, בין "ארגון יוצאי זגלמביה" בישראל, לבין השלטונות המוניציפאליים והמחוזיים וארגונים וולונטריים בזגלמביה הונצחה יהדות זגלמביה ואתריה היהודיים העיקריים.

כאמור, בשעות אחה"צ מתקיים טקס הזיכרון לקדושי הקהילות הנספים. בטקס נוטלים חלק השר לביטחון פנים, אבי דיכטר, שגרירת פולין בישראל, אגנייאשקה מישבסקה, ראש עיריית בנדין, רדוסלאב באראן, מ"מ ראש עיריית ת"א – יפו, נתן וולך ויו"ר ארגון יוצאי זגלמביה, אברהם גרין.