שלמה קור מוותיקי הליכוד וממייסדי חירות הלך הבוקר (יום שישי) לעולמו. הלוויתו תערך בשעה 12:15 בבית העלמין ירקון.

קור נולד בריגה בירת לטביה, ביב' בשבט תרפ"א (1921), וגדל בחינוך של הפועל המזרחי אך עם אוריינטציה רביזיוניסטית מובהקת. הוא נפגש לראשונה עם מנהיג בית"ר זאב ז'בוטינסקי בגיל 11, כשהלה הגיע לנאום בפני יהודי ריגה – והושפע ממנו עמוקות. היה חבר בנוער בית"ר בריגה ועם פרוץ השואה נרצחו הוריו ואחיו בידי הנאצים.



הוא עצמו הועסק בעבודות כפיה בנמל ריגה, ובאחת ההזדמנויות חיסל במו-ידיו קצין נאצי שפיקד על עובדי הכפייה היהודיים. קור ברח, נתפס וברח שנית. היה ממארגני שארית הפליטה על אדמת גרמניה עם סיום המלחמה, ושם גם פגש את רעייתו והם נישאו ועלו ארצה באחת מאוניות המעפילים שארגן האצ"ל.



בארץ שירת בצבא בדרגת סרן, ועם שחרורו החל לעבוד בעיתון מעריב, יחד עם מייסד העיתון עזריאל קרליבך. עבד במעריב במשך 34 שנה, ותוך כדי עבודתו סייע בענייני פרסום למתיישבים היהודים ביהודה שומרון וחבל עזה. שירת כמה פעמים בשבתות, במשמרות-שמירה בישוב עפרה, לכשזה אך קם.



כיהן כמשנה ליו"ר הנהלת רשות השידור בשנת ה-80', והגיש באופן קבוע פינה שבועית בערוץ 7. התגורר בתל אביב כל ימיו. אב לד"ר אבשלום קור , למרים תירוש המנהלת האדמיניסטרטיבית של ביה"ס לאומנויות בת"א, ולזורח קור. עובד משרד הביטחון. סבא לשלושה עשר נכדים ושמונה נינים.

בערוץ 7 דווח, בזמן כהונתו של אריאל שרון כראש ממשלה, כי שלמה קור התבשר שנבחר לקבל את אות יקיר תנועת הליכוד "לאות כבוד והוקרה על פעילותך ועברך המפואר בליכוד", כתב לו אז מנכ"ל הליכוד אריק ברמי. קור התבשר עוד במכתב, כי הטקס יכובד בנוכחותו של ראש הממשלה אריאל שרון.



הפרט הזה הקפיץ אותו ממקום מושבו, והוא ניסח מיד מכתב תשובה ללשכת ראש הממשלה, בו הודיע: "לא אבוא לקבל ממך את אות יקיר התנועה. אתה אינך ראוי להעניק אותו". בהמשך פירט קור רשימה של האשמות כלפי שרון והתנהלותו הבלתי דמוקרטית מול הליכוד ובוחריו.



"את שרי התנועה אתה יכול להפחיד, את חברי הכנסת לקנות במינויים, אך אותנו אינך יכול לשחד. אנו נאמנים לעקרונות התנועה, ולא למי ששדד ואנס אותה", סיכם את מכתבו.



בשיחת הטלפון שקיבל לאחר מכן מהנהלת הליכוד, ניסו להבין ולשכנע, אך הוא השיב שאין על מה להתווכח. "אסור לשרון לתפקד כראש ממשלה אפילו שעה אחת".