מחקר חדש: צמח הלבונה נוגד דיכאון וחרדה

מחקר חדש שיוצג בכנס במרכז האוניברסיטאי אריאל חושף מנגנון מוחי שעשוי לאפשר התמודדות תרופתית מיטבית עם דיכאון וחרדה.

אורנית עצר , ז' בסיון תשס"ח

מחקר חדש שיוצג בכנס במרכז האוניברסיטאי אריאל חושף מנגנון מוחי שלא היה ידוע עד כה שעשוי לאפשר התמודדות עם דיכאון וחרדה ללא תופעות הלוואי התרופתיות הידועות כהשמנת יתר, אי תפקוד מיני והתמכרות תרופתית.

מחקר זה בראשות פרופ' אסתר פרידע הוא אחד מתוך קרוב ל- 50 מחקרים חדשים שיוצגו במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, במסגרת "כנס מחקרי יהודה ושומרון ה- 18", כנס מדעי רב-תחומי המתקיים בשיתוף פעולה עם מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן. הכנס יתקיים ביום חמישי ט"ז בסיוון תשס"ח, 19 ביוני 2008.

קבוצה של חוקרים מן המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, האוניברסיטה העברית בירושלים ומכון ויצמן למדע, בדקה את השפעות קטורת השרף של צמח הלבונה (Boswellia), ששימשה לפולחן דתי בימי קדם.

פרופ' פרידע וחוקריה מצאו כי לאחד מן הרכיבים העיקריים של הלבונה יש השפעה פסיכואקטיבית, נוגדת דיכאון וחרדה. במהלך המחקר החוקרים גילו להפתעתם מנגנון מוחי חדש (האחראי לפעולה של IA), הפועל של קולטני TRPV3 (transient receptor potential vanilloid 3 ion channel), אך לא של קולטנים אחרים הידועים כווסתים של מצב רוח (קולטנים לדופמין, לנוראדראנלין, לסרוטונין או לאופיאטים). כיום נמצאות בשימוש תרופות נוגדות דיכאון המבוססות על הגברת פעילות קולטני וסתי מצב הרוח (הנוירוטרנסמיטורים סרוטונין ו/או נוראפינפרין).

לתרופות אלו תופעות לוואי חמורות, כגון אי-תפקוד מיני והשמנת יתר. בנוסף, תרופות נוגדות חרדה הן ממכרות, ולכן למולקולות המפעילות את תעלת ה-TRPV3, ו־IA בפרט, יש פוטנציאל לפיתוח תרופות פסיכיאטריות הפועלות על מנגנון אחר, וללא תופעות לוואי.

במסורת היהודית שרף הלבונה היה רכיב עיקרי של הקטורת שהייתה בשימוש במשכן ובבית־המקדש. התלמוד הבבלי מתאר מתן שיקוי של יין עם שרף לבונה, לאסירים שנידונו למוות ‐ "כדי שלא ידאגו". הקדמונים כנראה זיהו בלבונה תכונות נוגדות חרדה, עד כה סוגיה זו לא נחקרה מדעית. ביחד עם פרופ' פרידע השתתפות במחקר ד"ר אריה מוסאיוף (האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן), ניקולי גובשטיס, ד"ר טטיאנה ברגמן וד"ר אברהם א' שמש (המרכז האוניברסיטאי אריאל), פרופ' אסתי שוהמי (האוניברסיטה העברית), ד"ר נטע רימרמן (מכון ויצמן), ופרופ' רפאל משולם (האוניברסיטה העברית).

בכנס ייערכו שישה מושבים בתחומים שונים, והוא מתקיים בסיוע מכון הקרן הקיימת לישראל לתולדות הציונות וההתיישבות. לקראת הכנס יצא לאור קובץ י"ז של מחקרי יהודה ושומרון שהוצגו בכנס ה- 17 לפני כשנה.