ביום שישי הלך לעולמו ותיק הליכוד שלמה קור, מי שכיהן כמשנה ליו"ר רשות השידור מטעם הליכוד במינוי של יצחק שמיר. ביומן ערוץ 7 סיפר בנו, ד"ר אבשלום קור על אביו המנוח ופעילותו בארץ ובחו"ל.
על ימיו בתפקיד המשנה ליו"ר רשות השידור מציין ד"ר קור כי בעוד "איש לא ידע מי היה לפניו ואיש לא יודע מי היה אחריו", הרי שבתקופת כהונתו חירפו אותו העיתונים בתקיפות, אך הוא "עשה את מלאכתו נאמנה".
מבין הישגיו שעוררו את חמת השמאל ומתנגדיו בעיתונות מזכיר ד"ר קור את העובדה שכיום בסוף כל תכנית מצוין התאריך העברי, פרט שאינו מופיע במקומות אחרים, וראשיתו בהחלטה שהתקבלה ביוזמתו של שלמה קור המנוח לפני כעשרים שנה. כמו כן הוא מציין את ההחלטה להציב תחנת שיפוט בהתנחלות כלשהי בכל תחרות קדם אירוויזיון "הרי גם הן חלק מארץ ישראל".
"זו הייתה דרכו מאז עמד על דעתו", אומר ד"ר קור ומציין כי אביו "התנגד לדחיית דברים. הוא אמר כל דבר עכשיו חוץ משלום עכשיו".
על מעורבותו בפעילות הליכוד מזכיר קור את ימי התפנית הפוליטית שעשה אריאל שרון שמאלה. מספר אבשלום קור כי טרם ועידת הליכוד ביקש מיו"ר הועידה, השר דאז ישראל כץ, לנאום כשראש הממשלה יכנס. .בקשתו התקבלה ואכן כשראש הממשלה שרון נכנס לקול התזמורות מחא אהוד אולמרט כפיים לשרון, "אינני יודע היכן בדיוק הוא הניח אז את המעטפות. היו"ר קרא לאבא לעלות ולדבר. הוא עלה בסיועו של חבר הנסת אהוד יתום, פנה לאולמרט ואמר: נכון שאביך, ח"כ מרדכי אולמרט המנוח, ואני היינו חברים טובים. אולמרט חייך. אבא אמר לו: שנינו יודעים שאם הוא חי כאן איתנו הוא היה אומר 'אהוד, תתבייש לך' ".
ד"ר קור רואה בסיפור זה עדות לתפקיד אותו נטל על עצמו אביו המנוח, להזכיר לאנשי הליכוד מניין באו. "זה מסוג הדברים שאם אנחנו שואלים איפה הוא היה, הוא היה במרכז הליכוד כדי להזכיר להם את דרכו של הליכוד – ארץ ישראל על שתי גדות הירדן. בכל מקום בו ביקר טרח אבא להזכיר את הדברים הללו".
מספר ד"ר קור על אחד ממבקריו הראשונים מאז נפטר אביו, עורך הדין אליקים העצני ש"הגיע אלינו ואמר שתמיד כשהסתכל באבא ידע על מה הוא חושב. יש החושב על כסף, יש על בחורה, אבא תמיד חשב על ארץ ישראל".
ובאשר לנאמנות המורכבת לתנועה בימים של נטייה מהדרך אומר ד"ר קור כי "כשהוא היה צריך להכריע בין הנאמנות לדרך לנאמנות לאיש, מנחם בגין, הוא לא הלך עם הליכוד. הוא לא תמך בקלפי, אבל הוא נותר בליכוד כדי להזכיר להם את הדרך".
על עברו של שלמה קור ז"ל בריגא מספר ד"ר קור כי בהיותו בן 12 צעד עם מדי בית"ר ברחובות ריגא. זאת בימים בהם בחוף ימה של תל אביב נרצח ארלוזורוב, שר החוץ של הסוכנות. "הגיע אדם אל סבי הי"ד בריגא מראה על אבי ואומר הבחור הזה רצח את ארלוזורוב. זה מזכיר את ימינו. רוצחים אדם בתל אביב וילד בן 12 בריגא מואשם ברצח".
"כששלמה בן יוסף הועלה לגרדום כינס הרב של ריגא אסיפה בבית הכנסת. הרב הביע את הזעזוע והבהיר שלא נאחז בנשק ולא נשפוך דם. אבא ראה את הכיוון של האסיפה. אמר לחבריו 'תחזיקו אותי', עמד על הספסל ובירך 'ברוך אתה ה'.. אשר עשני בית"רי', הקהל ענה 'אמן' ואז הוא אמר 'עכשיו התקווה' שרו התקווה והאסיפה התפזרה. הוא לא נתן לרב להוליך את האספה לכיוון של הבלגה".
ביומנו של בן גוריון מוזכר שלמה קור פעמיים. ד"ר קור מספר על אחת מהם בהם ביקשו אנשי בית"ר עבורו שחרור מהצבא על מנת שיוכל להמשיך בפעילותו לקליטת עליה במדינה המוקמת. לאחר שאושר לו הפטור הוא סירב לקבלו וקבע כי עלה לארץ ישראל כדי להילחם עבורה ובקליטה יטפל מאוחר יותר. קור עלה ארצה בראש אנייה של 300 בית"רים אחרי שריכז את הפעילות של שארית הפליטה בגרמניה אליה התכנסו יהודים מכל אירופה.
שלמה קור המנוח מוזכר גם בספרו של פרופ' דוב לוין שעסק בהתנגדות לנאצים. זאת לאחר שהתברר כי עלה בידו של קור ז"ל להרוג נאצי. בנו מספר כיצד דאג לרכוש עשרה עותקים מהספר כדי להעניקו לכל אחד ואחד מנכדיו של אביו המנוח "כדי שידעו שגם את זה הוא עשה".