בתקופה האחרונה עובר מערך ההגנה בחלק מישובי יהודה ושומרון שינוי משמעותי. בעוד בעבר חלק צה"ל את נטל ההגנה עם התושבים הרי שמערכת הביטחון בוחנת את איזרוח הגנת הישובים, מה שמכונה פרויקט 'איזרוח הגנ"ש' (הגנת ישובים). מעין כיתות כוננות משופרות. במקום חיילי צה"ל נכנסים לפעילות הגנת הישובים כוחות אזרחיים המאומנים וממומנים על ידי משרד הביטחון.
המטרה כעת היא לבחון את המהלך במעין 'פיילוט' ובמידה ואכן יוכח שאנשי ההגנ"ש מעניקים מעטפת הגנה ראויה לישובים הרי שהפרויקט יורחב לעוד ועוד ישובים. כך יוקל העומס מהצבא ומאידך הכוחות המגנים יהיה מעורבים יותר ובקיאים יותר בשטח עבודתם.
באחרונה קיבלו אנשי ה'הגנ"ש' הנחיות ולפיהן אסורה עליהם פעילות להגנת מאחזים בגזרתם. את ההוראה החדשה הם מקבלים מהאחראי בגזרה בכל כניסה של כוח חדש לפעילות בשטח. האחראי מקריא להם את הסעיפים שבין הוראות הפעילות, וביניהם קביעה נחרצת שלא יוצבו אנשי הגנ"ש במאחזים.
חשוב לציין כי המונח 'מאחזים' אינו מתייחס בהכרח לקראוון ורבע עם דגל וסנדוויץ', כמאמר הגשש (לא שאת יושבי הקראוון ורבע מותר להפקיר לחסדי פורעים ערבים...). המונח מתייחס גם לשכונות מבוססות בפאתי הישובים שבשל שיקולים פוליטיים טרם הושלם הליך אישורם התלוי לעיתים בחתימה אחרונה של שר הביטחון. בשכונות אלה חיות עשרות משפחות על ילדיהן.
"קיבלנו פקודה לא הגיונית", אומר גורם בהגנ"ש. "אני מגן על ישוב ויודע שבשכונות הצפוניות שלו יש חשש לחדירת מחבלים, אבל בגלל ההוראה הזו אני נאלץ לשבת בשער הישוב ולא לבצע את תפקידי. אני לא מגן על התושבים במקום שבו אני נצרך באמת".
אדם נוסף הנוגע לסוגיה ציין כי משמעות ההוראה מבחינת אנשי ההגנ"ש ברורה והיא שבמידה וחלילה יהיה אירוע ביטחוני בשכונה שטרם הושלמו אישורי המגורים בה, ואי מי מהם ייפצע או חלילה ייהרג הביטוח אותו נותנת מערכת הביטחון לאנשי הכוח לא יחול עליו. במקרה כזה הוצאות רפואיות, או חלילה חמור מכך, עלולות ליפול על כתפי ההגנ"שניק ומשפחתו.
אחת מתושבות השומרון לא מבינה את ההיגיון שבהחלטה. "נגיד שמדובר במקומות לא חוקיים, אבל אפילו על תושבי עזה אומרים לנו שאמנם הם האויב אבל יש צרכים הומאניטאריים ואי אפשר לוותר עליהם. אז מה, הגנה על חיי התושבים כאן זה לא צורך הומאניטארי? גם אם תגידו שזה מקום שנבנה בניגוד לחוק, מגיע לנו על זה גזר דין מוות?".
ניסינו לברר ופנינו בראש ובראשונה למשרד הביטחון האחראים על פרויקט ההגנ"ש. משם קיבלנו הבהרה חד משמעית ולפיה מי שאחראי על היקף האבטחה ורמתה הוא מפקד הפיקוד, כלומר צה"ל. "ההחלטה על רמת אבטחת הישובים נעשית ע"י פיקוד מרכז וע"פ קריטריונים צבאיים בלבד".
פנינו לצה"ל ותהינו אם משם באה ההנחיה. התשובה הייתה כזו: "פיקוד המרכז אמון על בטחון כל העוברים והשוהים בגזרת יהודה ושומרון. ההחלטה לגבי הצבת חיילי הגנ"ש מתבצעת לאחר הערכות מצב ביטחוניות ולאור ההתרעות והאיומים באזור. יש להבהיר כי בכל מקרה פעולה זו לא תגרע מיכולתו של פיקוד המרכז למלא אחר חובתו להגן על השוהים בגזרתו".
אם הבנו נכון את תגובת דובר צה"ל הרי שצה"ל רואה כמשימתו את אבטחת "השוהים בגזרתו", בין אם הם תושבי ישובים, מאחזים או נוסעים בדרכים. כלומר לא צה"ל אחראי להפקרת ביטחון תושבי המאחזים.
כאן המקום לציין כי גורם ביטחוני בכיר ביותר מסר לנו כי ידוע לו שהאחראי להנחיות ההגנ"ש כלפי מאחזים הגיעו מכיוונו של היועץ המשפטי לממשלה. לדבריו "בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה לא ניתן להשקיע משאבים ציבוריים בהגנת מאחזים בלתי חוקיים".
בעקבות דבריו של הבכיר פנינו מיידית למשרד המשפטים, המדברר בין השאר גם את היועץ המשפטי לממשלה, וביקשנו לברר האם אכן בעקבות הנחיותיו של מר מזוז הוחלט להורות שלא להגן על מאחזים.
גם כאן קיבלנו תשובה ברורה ונחרצת. דובר משרד המשפטים מסר לנו בשם המשנה ליועץ המשפטי כי "מעולם לא ניתנה על ידי היועץ המשפטי לממשלה הנחייה שלא לאפשר כניסת כוחות הגנ"ש (הגנת ישובים) לפעילות הגנה שוטפת במאחזים".
עוד מציין בפנינו הדובר כי "עוד בשנת 2005 נשאל היועץ לגבי העסקת רכזי ביטחון שוטף צבאיים (רבש"צים) למאחזים בלתי חוקיים, ובסיכום נקבעו מגבלות על מינוי כאמור, שעיקרן בכך שלא ימונה רבש"צ למאחזים בלתי חוקיים, אך הם יוכלו לקבל שירותי רכז ביטחון מישוב סמוך, ובלבד שהרבש"צ אינו תושב המאחז הבלתי חוקי ושעיקר עבודתו מתבצעת בישוב שאינו בלתי חוקי".
כלומר מבחינתו של היועץ המשפטי ברור שיש להגן על תושבי המאחזים בין אם במסגרת הגנ"ש ובין אם במסגרת פעילותם של רכזי הביטחון השוטף. המגבלה היחידה היא שעיקר עבודתו של רכז הביטחון לא תהיה במאחז אלא בישובים חוקיים.
אז שוב חזרנו לנקודת ההתחלה ונותרנו ללא מענה: מי נתן את ההוראה להפקיר את ביטחונם של עשרות משפחות ברחבי יהודה ושומרון?