מפקד האצ"ל, בנימין זרעוני, הלך לעולמו

בנימין זרעוני, מפקד האצ"ל בתקופת מעצרו של דוד רזיאל ומי שפיקד על פעולות התגמול נגד כנופיות הערבים באזור חיפה, נפטר היום והוא בן 94.

שמעון כהן , י"ח בחשון תשס"ט

בירושלים נפטר היום בנימין זרעוני, מי שפיקד על האצ"ל בתקופת מעצרו של דוד רזיאל. בן 94 היה במותו.

זרעוני נולד בפולין ומשפחתו עלתה לארץ בהיותו בן חמש. בבגרותו היה למפקד האצ"ל באזור חיפה שם פיקד על פעולות תגמול רבות נגד הכנופיות הערביות. לאחר מעצרו של דוד רזיאל הועבר מחיפה לירושלים והפיקוד על אזור זה הוטל על שכמו.

יומיים לאחר שמונה למפקד האצ"ל בירושלים נלכד על ידי הבריטים שבמשך שישה ימים עינוהו בעינויי תופת שהסתיימו אך ורק לאחר בריחתו מתא העינויים. הוא הועבר למשך חודש וחצי לתל אביב על מנת להחלים מפצעי העינויים. בתום תקופה זו שב לתפקוד מלא בשורות הארגון.

על בריחתו מתאי העינויים סיפר זרעוני וצוטט בידי אפרים אילין, מי שהבריח אותו והסתיר אותו בתל אביב: "נחקרתי באכזריות רבה ובמהלך החקירה עלה בידי להימלט. תחילה הסתתרתי על גג בית, כשהבריטים מחפשים אחרי בעזרת כלבים. משם הועברתי בבגדי אישה, שסיפקו לי חבריי, אל ביתו של קונסול הכבוד הצרפתי. איני זוכר את שמו. אני רק יודע, כי היה יהודי וחבר שלנו. נדמה לי שהתגורר בבית הכרם. הסתתרתי שם שבוע ימים. יום אחד הגיעו אלי אברהם שטרן ("יאיר") ואפרים אילין והודיעו לי, כי הם נוטלים אותי למקום מסתור אחר. יצאנו אל מכוניתו של אילין. הוא פתח את תא המטען ואני הצטנפתי בתוכו. הגענו לתל-אביב ונלקחתי לדירה, שבה התגוררה אחותו של אילין עם בעלה. נדמה לי שהיה להם שם ילד קטן. קיבלתי חדר לעצמי, סעדתי עם בני המשפחה והסתתרתי שם כמעט חודשיים. בכל אותה תקופה לא יצאתי את הדירה. אילין וחברי אצ"ל אחרים, ביניהם אהרון חייכמן, חנוך קלעי ומשה חסון, היו מבקרים אותי בקביעות. כאשר נמסר לי כי מפקדת אצ"ל כולה נעצרה בתל-אביב (ב-30 באוגוסט 1939) נטלתי על עצמי את הפיקוד על אצ"ל, בהיותי 'קצין מפקדה רזרבי'. מילאתי תפקיד זה עד לשחרורו של רזיאל מן הכלא (ב-24 באוקטובר 1939)".

יצוין כי אילין עצמו ציין שלא יאיר היה עמו באותו לילה. "יאיר לא בא עמי לירושלים וגם לא היה היגיון בכך שיסכן עצמו. מי שהשתתף עמי במשימה היה נהג מונית, יהודי ממוצא פולני, שהיה מסייע לי מדי פעם במבצעים שונים. לא סיפרתי לו בדיוק במה מדובר והוא גם לא שאל. אמרתי לו רק כי אני צריך להבריח אדם מסוים מירושלים וכי יש לי תוכנית שלא תסכן את שנינו", כתב בשחזרו את אותה בריחה.

מעצרו ועינויו של זרעוני בידי הבריטים סימלו עבור רבים בארגון נקודת משבר משמעותית מאוד ביחסים עם שלטון המנדט. הם ראו במעשה עליית מדרגה ביחס הבריטי והגיבו בהתאם. שבועיים לאחר בריחת זרעוני מתא העינויים נלכד האחראי על עינויו של זרעוני, הממונה על המחלקה היהודית בבולשת, ראלף קרנס, בידי אנשי האצ"ל שהוציאו אותו להורג.

כמו כן רבים מייחסים לאירוע לכידתו של זרעוני כראשיתו של המשבר הפנימי באצ"ל, משבר שהוביל לפילוג עם אנשי יאיר שטרן, שהקימו מאוחר יותר את הלח"י.

ההיסטוריון פרופ' יהודה לפידות מספר על זרעוני כי לאחר תקופה בארגונו החדש של 'יאיר' התאכזב מהנהגתו הרוחנית מדי של 'יאיר', ועזב את הארגון יחד עם רבים נוספים מהלח"י. לאחר עזיבה זו פרש מפעילות מחתרתית.

בשלב זה פתחה המשטרה הבריטית במרדף אחריו. היא הפיצה את תמונתו ברחובות הערים ובהעדר גיבוי ארגוני של האצ"ל או של הלח"י מצא את עצמו זרעוני חסר ברירה אלא להסגיר את עצמו לידי הבולשת הבריטית שהגלתה אותו למחנה מעצר באפריקה, מחנה שגם ממנו ברח.

כאמור, היום, יום א' י"ח בחשוון, נפטר בנימין זרעוני בירושלים. הלוויתו תתקיים מחר בבית העלמין ירקונים.