יהדות לבנון הולכת ונעלמת

בעשרים השנים האחרונות הצטמצמה הקהילה היהודית בלבנון מ-20,000 בני אדם ל-50 עד-100 בלבד. סוף דרכה של קהילה.

ציפי בלום , כ"ה בכסלו תשס"ט

פעם הייתה זו קהילה משגשגת - הקהילה היהודית בלבנון, אבל כיום רק 100 יהודים נותרו מכל הקהילה המפוארת.

קליעים חוררו את מצבות השיש בבית הקברות המקומי, מצבות אחרות נופצו או פשוט נזנחו. מצב בית הקברות מעיד כאלף עדים על מצב הקהילה במקום. אולי מדובר במזכרת ממלחמת האזרחים השוררת בלבנון כולה, אך אנו יודעים כי זהו ראי המשקף את פני הקהילה היהודית הגוועת בארץ זו.

כמו בית הכנסת ובית הקברות בביירות - גם היהודים שנותרו בביירות שומרים על פרופיל נמוך. כך מדווחת רשת ה-CNN.

המקומות המקודשים לקהילה היהודית מכוסים כיום בעשבייה שוטה. הם מוגנים על ידי רשתות ברזל מהוהים שנועדו שלא למשוך תשומת לב מיותרת.

בשנת 1948 הייתה הקהילה היהודית בלבנון הקהילה היחידה מחוץ לגבולות ארץ ישראל שהמשיכה לגדול. המצב השתנה בשנת 1975, כאשר החלה מלחמת האזרחים בלבנון. במשך 15 שנים של מלחמה, הקהילה היהודית פשוט הושמדה לאיטה. הקהילה היהודית ירדה למחתרת.

עדיין ניתן למצוא בתי קברות שבהם קברים מהשנים שלאחר מלחמת האזרחים. בין מצבות ניתן לראות תאריכים מלפני עשור בלבד.

כיום, הקהילה היהודית שהייתה בלבנון התפזרה על פני ארצות וימים רחוקים. היהודים שהיגרו למדינות אחרות אינם מוכנים להתראיין ולספר על עברם ועל הקהילה שנותרה.

בעשרים השנים האחרונות הצטמצמה הקהילה מ-20,000 חברים למספר שנע היום בין 50 ל-100 אנשים בלבד.

העיר ביירות שופעת ניגודים בין בתי המוסלמים, הנוצרים ושרידי הקהילה היהודית. מכיוון שהעיר לא לגמרי התגברה על המלחמה בין הדתות שבה- מעדיפים היהודים בה להניח את כל מוסדות התרבות היהודיים לשיממונם.

לפני כמה שנים ניסו אנשי הקהילה היהודית לשקם את בית הכנסת העתיק בבירות, אך לבסוף הוחלט שלא להעיר את המתים מרבצם.

קרל דארוויש, יהודי מקהילת ביירות החי כיום בברוקלין- ניו יורק, אמר שהוא מאוד שמח על הרעיון לבנות מחדש את בית הכנסת המרכזי, המקום בו חגג את בר המצווה שלו. "אבל", הוא הוסיף, "אנחנו היהודים מברכים "לחיים" בכל ארוע, ובמקרה הזה אין חיים לקהילה היהודית במקום הזה, לא מבחינה ביטחונית אלא מבחינה קהילתית. ולכן אין מקום לשיקום בית הכנסת העתיק".