לראשונה: מצעד החיים בווילנה

בווילנה התקיים היום לראשונה מצעד החיים לאורך יער פונאר אל בורות ההריגה. השר הרצוג: כל אדם בר דעת צריך להבין שלקח השואה טרם נלמד.

אורלי הררי , כ"ז בניסן תשס"ט

.
.

בווילנה בירת ליטא התקיים לפני שעה קלה מצעד החיים לאורך יער פונאר אל בורות ההריגה שהיו זירת הרצח וההשמדה של יהודי ליטה.

את המצעד המתקיים זו הפעם הראשונה, הובילו השר יצחק הרצוג כנציג ממשלת ישראל, נשיא ליטה, ולדס אדמקוס ושגריר ישראל בליטה, חן עברי. עוד השתתפו ראשי הקהילה היהודית, תלמידי בית ספר, סטודנטים ואחרים.

בטקס ההתייחדות לזכר הנספים שהתקיים ליד בור ההריגה בפונאר, אמר השר הרצוג "כל אדם בר דעת צריך להבין שלקח השואה טרם נלמד. המנהיגות העולמית צריכה להוקיע מתוכה את מכחישי השואה ואת הקוראים להשמדתה של ישראל. אתמול נחרד העולם השפוי מהופעתו המבישה של נשיא אירן והנה אנו ניצבים היום בליבו של יער פונאר בו צעדו למוות, נורו, נשרפו ונקברו עשרות אלפי יהודים. מצעד החיים בווילנה, מגלה עוד אבן דרך בטרגדיה הנוראית של העם היהודי והוא ממחיש היום מתמיד את מאבקנו הבלתי נלאה באנטישמיות ובשנאת האחר".

נשיא ליטה, ולדס אדמקוס אמר "אני מרכין ראש בפני הקורבנות. כאב שואת העם היהודי הוא כאבה של ליטה כולה. איבדנו את יהדות ליטה בזמן הכיבוש. אני מביע צער על כך שהליטאים שיתפו פעולה עם הנאצים ובכך הכתימו את מסורת הדו קיום שהייתה נהוגה בין יהודים לליטאים. מגיע כבוד רב לחסידי אומות העולם מליטא. אני מקווה שנפעל יחד להנצחת המורשת המשותפת לשני העמים".

מצעד החיים בווילנה הוא פרי יוזמה של איגוד יוצאי ווילנה בישראל. הטקס מתקיים בברכת הממשל הליטאי המגלה רצון להיאבק בגילויי האנטישמיות המתפרצים בשנים האחרונות ברחבי ליטא, אשר באים לידי ביטוי בין היתר; בריסוס צלבי קרס וכתובות נאצה, התקפות על המרכז היהודי בווילנה, קריאות גנאי, תמיכה בחמאס ועוד.

בתום מצעד החיים יתקיים טקס חסידי אומות העולם, באוניברסיטת ווילנה, במסגרתו יוענקו תעודות חסידי אומות העולם למשפחות של ליטאים מקומיים שהצילו יהודים בזמן המלחמה.  

ביוני 1941, נכבשה וילנה בידי הגרמנים. יהודי וילנה מנו אז כ-80,000 איש. עוד בטרם רוכזו היהודים בגטו ווילנה נרצחו כ 35,000 מהם בפונאר. בינואר 1942 התאחדו היהודים הנותרים והקימו את "הארגון הפרטיזאני המאוחד" (FPO) עליו פיקדו ויצחק ויטנברג, אבא קובנר ויוסף גלזמן.  ב 1.9.1943 החלו הנאצים בחיסול הגטו,  ומספר היהודים שנותר עמד על כ-12,000. חלקם גורשו  למחנות עבודה באסטוניה ובסוביבור. בסך הכול נספו כ 100,000 יהודים בגטו וילנה בתקופת השואה.