חיילים בעזה
חיילים בעזהדובר צה"ל

מאז הסתיים מבצע 'עופרת יצוקה' נותרה תעלומה בלתי פתורה אחת סביב דמותה של רחל אמנו, שעל פי הסיפורים התריעה חיילי צה"ל מפני כניסה למבנה ממולכד. התעלומה עוררה סביבה לא מעט הדים, שמועות, ויכוחים, ואף לא מעט לגלוגים. ביומן ערוץ 7 מספר אבנר אזולאי, חייל תובלה, על המפגש עם הדמות המסתורית. היא פנתה אליו תוך התעלמות מקריאות חבריו אליה. לדבריו האירוע אינו נותן לו מנוח עד היום.



אזולאי הגיע למקום במסגרת תפקידו להעברת מזון וציוד ללוחמים שבשטח עד שהאירוע המדובר החל.



"ברגע שקבוצה של החיילים רצתה להיכנס לתוך בית בתוך הרצועה שמענו קול של אישה שאומרת לנו 'אל תכנסו לבית כי יש שם מוות'. היינו מחוץ לבית מוכנים להיכנס", הוא מספר. "היא חזרה על המשפט הזה הרבה פעמים. חשבנו שאולי זו מחבלת".



עם זאת הוא מוסיף כי לא מדובר בדמות אישה רגילה שכן "לא היו לה רגליים או ידיים, ולא ניתן היה לראות את הפנים שלה. זו לא אישה אלא דמות שהקרינה אור לבן, היא לא נתפסה על האדמה. היה אור מתוך הדמות".



"עד היום אני לא מצליח לישון טוב בלילה. לא רואים דברים כאלה כל יום. בעיקר בלחץ של מבצע צבאי זה לא נקלט, אתה בשוק".



על המפגש הישיר עם הדמות הוא מספר: "היא דיברה רק איתי. זה היה מוזר. החבר'ה שמעו את הקול שלה אבל היא רצתה לדבר רק איתי. היא הייתה מולי ולא פנתה לאף אחד אחר. כשהם שאלו אותה היא לא רצתה לענות וכשאני שאלתי אותה היא ענתה".



"הם רצו לירות בה. היא הייתה חשודה. אמרתי להם שיחכו רגע ואשאל אותה מי היא. שאלתי אותה ואז היא אמרה במילים האלה: 'אני אימא רחל'. כאדם דתי אני יודע מי זו רחל וידעתי שזה לא פשוט. התחלתי לרעוד. זה היה יותר ממפחיד".



לעומת תגובתו של אזולאי חבריו הגיבו אחרת. "החבר'ה לא דתיים והשם רחל היה נשמע להם כמו כל שם אחר. זה לא היה שם מיוחד עבורם".



מאוחר יותר, לאחר היציאה מרצועת עזה פנה אזולאי לרבנים וסיפר להם את הסיפור, ולדבריו הם אמרו לו "שהיא באה לדבר דווקא איתי אך ורק בגלל זכות אבות, כי אני אחד מצאצאי החיד"א, ובגלל הזכות אבות הזו היא באה לדבר איתי".



חוזר אזולאי לסיפור ומסביר כיצד אירע שגם החיילים האחרים שלא התרשמו מהשם 'אימא רחל' לא יכלו לירות לעברה למרות החשד שמדובר במחבלת. "הייתה אוירה שאי אפשר לתאר. הם חשדו בה אבל במקביל לא היה להם כוח לעשות כלום. הם היו חמושים אבל לא יכלו לעשות כלום, וכשבסוף הבאנו כוחות וראינו שהבית ממולכד עם חומר נפץ וחוט היה מחובר מהדלת לכל החומר נפץ בבית התחלנו להבין שהיא הצילה אותנו. הייתי בשוק. צעקתי 'למה הצלת אותנו?'. לפני שהיא נעלמה היא אמרה את המילים הבאות: 'בעבור כל התפילות של עם ישראל שלחו אותי מלמעלה להציל אתכם'. ונעלמה. נשארתי המום ומאז אני לא חי כרגיל"



לאחר המקרה נפגש אזולאי עם רבנים שאמרו לו שתפקידו כעת לפרסם את הנס, אך הוראות הצבא מנעו ממנו לפרסם את הסיפור.



את דבריו חותם אזולאי ומספר ששמע על מקרים נוספים שאירעו בהם מפגשים דומים, אך לא יוכל להיות ערב למהימנותם, אלא רק לנכונות המקרה שלו שבו היה נוכח ובו היה שותף.