מתעלמים מהתנ"ך
מתעלמים מהתנ"ך

הארכיאולוג ד"ר יצחק מייטליס קובע כי ארכיאולוגים באוניברסיטת ת"א מתעלמים מההיסטוריה על מנת להכחיש את התנ"ך, זאת בשל נטיות פוליטיות ואג'נדה אקדמית מוקדמת.

לדבריו, ישנה קבוצת חוקרים המפרשת בעיוות לכל הפחות, אם לא מתעלמת לחלוטין, מממצאים ארכיאולוגיים ברורים המעידים על קיומה של ממלכת דוד ושלמה, כל זאת על מנת לאשש את טענתם לגבי תקופת כתיבת התנ"ך. את הדברים אמר ד"ר מייטליס בכנס בנושא ירושלים שהתקיים לפני ימים אחדים במכללת אורות ישראל.

ביומן ערוץ 7 התייחס מייטליס למכלול התופעה וקבע כי בשל אג'נדה כתובה מראש מתעלמים החוקים המדוברים מהתקדמות המחקר ומגילויים חדשים שיש בכוחם לאשש את אמיתות האמור בתנ"ך. הוא מציין בדבריו את התיאוריה שרווחה בעולם האקדמיה לפני כשלושים שנה על פיה תקופת האבות הייתה נחשבת לעובדה וודאית אך ברבות השנים הועלו ספקות עד שבשנים האחרונות יש שמחקו אותה מהלקסיקון.

לדבריו הגורם לתפיסה זו היו בין השאר הממצאים ששללו את תירבותו של גמל בתקופת האבות, מה שלכאורה שלל את הסיפורים התנ"כיים על שימוש בגמל בתקופת האבות, וכן היעדר ממצאים על נוכחותם של הפלישתים בתקופה זו. לעומת זאת מאוחר יותר, כאשר נמצאו עדויות לתרבותו של הגמל ונוכחות פלישתית בגלים מוקדמים ואף בתקופת הברונזה התיכונה העדיפו אותם חוקרים שלא לציין גילויים חדשים אלה, על מנת שלא לסתור את תפיסותיהם השוללות את התנ"ך כאמת עובדתית.

הוא מציין כי תפיסות אלה אופייניות דווקא לקבוצת חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בעוד חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים מתאפיינים לא פעם בקבלת המסורת התנ"כית באופן פתוח יותר. חוקרים אלה מנסים לשכתב את האקדמיה ההיסטורית על מנת שזו תתאם לתפיסתם לפיה אין כל קשר בין ההיסטוריה לתנ"ך שכן הוא נכתב בתקופה מאוחרת בהרבה מה שמונע אפשרות לסמוך על התיעוד שבו. להערכתו קיים כאן שילוב של עמדות פוליטיות ומציאות חברתית אקדמית בכל אחת מהאוניברסיטאות.

כאמור את דבריו אמר מייטליס בכנס שעסק בירושלים ושם הציג דוגמאות נוספות לתופעה, דוגמאות הנוגעות לירושלים בפרט: לטענתם של החוקרים באוניברסיטת תל אביב מתבססת על כך שדווקא באיזור עיר דוד, בו אמורים היו להימצא שרידים רבים ומשמעותיים מתקופת בית דוד, כמעט שלא נתגלו שרידים כאלה כלל. 

מאידך, אומר מייטליס, ישנן עדויות ארכיאולוגיות מצטברות, המלמדות על קיומה של ממלכה ביהודה, שבירתה ירושלים ובראשה עמד המלך דוד ואחריו בנו המלך שלמה, כבר מהמאה העשירית לפני הספירה. בין הממצאים ניתן למנות שרידי מבנים, כלים, חותמות וחרסים מתקופת הבית הראשון שנמצאו בסביבות רחבת הכותל, ברובע היהודי ובשכונת ראס-אל-עמוד בהר הזיתים. כמו כן נמצאו שרידי מצודה ומכרות נחושת בהרי אדום, שרידי ביצורים בעמק האלה ובתל בית שמש וממצאים רבים נוספים שנתגלו בגליל, בשפלה, בעמק בית שאן ועוד. אלה עולים בקנה אחד עם העדויות המופיעות בתנ"ך ובמקרא על ממלכה יהודית נרחבת שבירתה ירושלים, שהקים דוד וביסס שלמה.

בכנס חשף מגוון ממצאים מתקופת ממלכת יהודה, וכמו כן תגליות חדשות המעידות על חפירות וחציבות נרחבות שערכו החשמונאים, מאות שנים מאוחר יותר, בכל איזור עיר דוד. לטענתו, חציבות אלה הן שהשמידו כמעט כליל את שרידי הבירה המקראיים.

לדברי ד"ר מייטליס: "כמעט בכל מקום מדרום להר הבית ניכרים סימני חציבה. פעולות החציבה של החשמונאים באיזור 'החקרא', היא עיר דוד, מתוארות בכתבי יוסף בן מתתיהו, בן תקופת הבית השני, כמבצע אדיר שנמשך כשלוש שנים".

הגילויים בנושא זה מחוללים מהפך הדרגתי אך יציב בגישות הארכיאולוגים. לדברי מייטליס: "לשמחתי, מצטרפים חוקרים נוספים לדעתי כי החציבות החשמונאיות הסירו שרידים מתקופות קדומות. נראה כי הקהילה הארכיאולוגית בישראל חוזרת לאט לאט לתפיסתה הישנה על ייסוד ממלכה מאוחדת בארץ ישראל שבירתה ירושלים כבר במאה העשירית לפני הספירה, ומספר הארכיאולוגים השוללים את קיומה של ממלכה זו הולך ומתמעט".

בכנס הציג ד"ר מייטליס את ירושלים של סוף תקופת בית המקדש הראשון, כפי העולה מהידע הארכיאולוגי שנצבר אודותיה. לדבריו, הייתה ירושלים עיר מפותחת ששטחה הלך והתפשט עד לכ- 1,000 דונם. הייתה זו עיר גדולה מאד במושגי הימים ההם, ייתכן שהגדולה ביותר בארץ. סביב ירושלים התפתחה מערכת יישובים ענפה, שנשאה את הכינוי המופיע לראשונה בספר ירמיהו: "סביבות ירושלים". למעשה, טוען מייטליס, הגיעה ירושלים לשיאים התיישבותיים בשלוש נקודות זמן: בסוף הבית הראשון, בסוף הבית השני, ובתקופתנו.