שיעור הגבייה של מסים עירוניים בסקטור הערבי עומד כיום על 18.6% לעומת 53.7% בסקטור היהודי. מחקר שבוצע באוניברסיטת בן-גוריון מאתר את הגורמים לאי ההיענות הנמוכה ומציע פיתרונות מעשיים לבעיה.
מדובר בעבודת מחקר לצורך קבלת תואר דוקטור של רפיק חאג',שהיא בעלת עניין ציבורי מהמעלה הראשונה, בנושא: "היענות האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל לתשלום מסים". המחקר בוצע בהנחייתם של פרופ' שלמה מזרחי וד"ר גיא בן פורת מהמחלקה למינהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן-גוריון.
המחקר עסק באיתור הגורמים המשפיעים על היענות האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל לתשלום מסים עירוניים (ארנונה). שיעור הגבייה של מסים עירוניים בסקטור הערבי עומד כיום על 18.6% לעומת 53.7% בסקטור היהודי.
על פי המחקר הגורמים המשפיעים על היענות התושבים לתשלום הם: רמת ההון החברתי, המצב הסוציו-אוקונומי, שיעור המשלמים הנתפס, רמת ההטרוגניות על בסיס אתני (חמולתי), רמת האכיפה הנתפסת, רמת שביעות הרצון מקבלת שירותים מוניציפאליים, רמת ההגינות של הפקידות בשלטון המקומי הערבי.
המחקר הניח שתשלום מסים עירוניים הוא סוג של השתתפות בפעולה קולקטיבית ואיתר וניתח את הגורמים המשפיעים על רמת השתתפות בפעולה קולקטיבית בכלל, ועל רמת ההיענות לתשלום מסים עירוניים אצל האוכלוסיה הערבית במדינת ישראל בפרט. במחקר זה, נחקרה בעיית הפעולה הקולקטיבית והדרכים לפתרונה הן בכלים של כלכלה פוליטית, במסגרת תיאורית הבחירה החברתית, והן בכלים סוציולוגיים. התובנות שאליהן הגיעו חוקרים משתי התחומים הללו חופפות במידה רבה ומאפשרות אינטגרציה של הסברים ומשתנים.
החוקר מפריך שני מיתוסים על הגורמים לאי ההיענות לתשלום מסים עירוניים מצד האוכלוסיה הערבית בישראל: האחת "ערבים אינם משלמים מסים עירוניים בגלל הרגשת ניכור והרגשת אי שייכות למדינה", והשניה ש"שימוש בכוח, המתבטא באכיפה בלתי מתפשרת יכול להביא להעלאת שיעור הגבייה". המחקר הצביע על העובדה שרמת הקונפליקטואליות באשר לסכסוך היהודי-הערבי ותחושת הניכור, איננה משפיעה על ההיענות לתשלום מסים וכי שיעור האוכלוסיה הנרתע מ-"הפעלת כוח" כנגדו הינו מוגבל מדי.
במחקר שביצע, הגיע רפיק חאג' למסקנה כי ביישובים שבהם המצב הסוציו-אקונומי גבוה - שיעור הגבייה גבוה אף הוא ולהפך. בהתבסס על ניתוחיו, מתברר שחיוב הארנונה מהווה 6.9% מהכנסתה הממוצעת של משפחה ערבית לעומת 4.6% של משפחה יהודית. הדבר נובע מן העובדה שההכנסה הממוצעת של משפחה יהודית היא פי שניים מזו של הערבית. "עובדה זו מחייבת מחשבה שנייה לגבי שיטת הארנונה הרגרסיווית הקיימת שאין לה כל קשר להכנסות האזרח. צריך לציין גם שאחוז התושבים המשלמים ארנונה הוא כמעט פי שניים מאחוז הגבייה. כלומר, רוב החובות נוגעים לפלח קטן מהאוכלוסייה", אומר חאג'.
לבסוף, המחקר מעלה הצעות מעשיות לפיתרון בעיית ההיענות הנמוכה לתשלום מסים בסקטור הערבי: (א) טיפוח אווירה של שייכות ומחויבות לקהילה המחזקת את "מוראל תשלום המסים" (ב) ביצוע רפורמה במערכת המסים העירוניים ולהתאימם לאופי המיוחד של הסקטור הערבי (ג) להתגבר על אופי "המוצר הציבורי" המאפיין את השירותים המוניציפאליים על ידי התניית קבלת שירותים מסויימים בהיעדר חובות למערכת המסים המקומית.