במפגן מחאה שקט למען יהונתן פולארד נוקטים אב ובנו תושבי הישוב יקיר. השניים דוד סיגל ובנו לוי חובשים כיפות שעליהן רקום מספר האסיר של פולארד.
לדבריהם המספר, הרקום במספרים גדולים על הכיפה, מעורר תשומת לב רבה בקרב סובבים שמבקשים לדעת את פשרו ובכך פותחים בשיח על פולארד, מצבו הקשה והיחס אותו הוא מקבל ממשלות ישראל לדורותיהן.
במטה פולארד מספרים כי למכתב ששיגר סיגל האב לפולארד צירף תמונת בנו החייל, חבוש הכיפה המיוחדת, כשהוא במהלך טקס הענקת כומתות בתום מסע כומתה בחטיבת גבעתי. לדבריהם "יהונתן הסתכל על התמונה ונדהם לראות את "מספר האסיר" (מספר אישי שניתן לכל אסיר) שלו רקום באותיות גדולות ובולטות על כיפתו של לוי: 09185-016".
במכתבו ליהונתן, הסביר דוד את מהלך המחאה האישית והשקטה בו הוא ובנו נוקטים. הוא סיפר שהמספר מעורר סקרנות, וכשאנשים שואלים, ניתנת ההזדמנות ללמד אחרים ולעודד תפילה ודאגה לשלומו של יהונתן.
בשיחה שהתקיימה לאחר מכן בין דוד לאסתר פולארד סיפר כי את הדוגמא רקמה בתו, רבקי רוזנפלד, ואף הבטיח להפיץ את דוגמת הרקמה כדי "שאחרים יוכלו לרקום את מספר האסיר של יהונתן על כיפותיהם ולהצטרף למבצע הנהדר הזה להגברת המודעות וההזדהות".
בנאום שנשאה בשבוע שעבר במוזיאון גוש קטיף, סיפרה אסתר פולארד את הסיפור על כיפתו של לוי סיגל, עליה נרקם מספר האסיר של יהונתן. היא השתמשה באנקדוטה זו על מנת להראות שכל אחד יכול לעשות משהו על מנת לסייע ליהונתן.
