תביעתו של מוחמד בדר אבו עישה לזכויות על מקרקעין נדחתה לנוכח חשד שלבית המשפט השלום בירושלים הוגש מסמך מזויף, כיוון שכלל כתובת דוא"ל למרות שתאריך הנפקתו של המסמך הוא בשנת 1986 בה טרם הומצא הדואר האלקטרוני.
המסמך המדובר היה ייפוי כוח שניתן לו לכאורה על ידי נוטריון ונחתם ביום הראשון לינואר 1986. בראש הטופס 'אימות החתימה', טופס המתלווה למסמך ובו חתימתו של הנוטריון הופיעו פרטיו בעברית ובערבית ובראשו של המסמך כתובת משרדו, מספר הפקס שלו וכאמור גם כתובת הדואר האלקטרוני שלו.
הנתבע טען שמספרי הטלפון באותה תקופה היו בני 6 ספרות בלבד בעוד מספר הטלפון שהופיע על המסמך כלל 7 ספרות ובנוסף, כאמור, לא היו אז בשימוש תיבות דואר אלקטרוני.
לנוכח כל זאת דחה ביהמ"ש את העתירה והשופטת תמר בר אשר קבעה כי "על פני הדברים טופס אימות החתימה של הנוטריון הוא מסמך מזויף".
את הכרעתה חתמה השופטת בחיוב של התובע לשלם לנתבע את שכר טרחת עורך דינו בסך של עשרת אלפים שקלים שישולמו בתוך שלושים יום.