ביקור נדיר באלוני ממרא

אתר היסטורי מיוחד במינו, אלוני ממרא, הועבר לשליטת הפלסטינים בהסכמי חברון, לאחרונה ביקרו בו יהודים ביקור נדיר. צפו בתמונות.

שלמה פיוטרקובסקי , ג' בחשון תשע"א

אלוני ממרא אשר בחברון היה מקום ישיבתו – מגורי הקבע של אברהם אבינו בארץ ישראל, ובו בנה מזבח לה'. במקום זה יסד אברהם את הצבא העברי הראשון, לאחר שאחיינו לוט נחטף ע"י ארבעת המלכים. מאוחר יותר הגיעו שלשת המלאכים אל אברהם לאלוני ממרא, ושם קיבל את הבשורה על פקידת שרה והולדת יצחק (בראשית י"ח.)

בימי הבית השני זוהה אתר "אלוני ממרא" (המכונה ע"י הערבים "ראמת אל חליל")  במקום מרכזי בהר יהודה, מצפון לחברון, כ-3 ק"מ  ממערת המכפלה, ובמרחק דומה מתל חברון הקדומה. ניתוח גיאוגרפי-היסטורי מסביר  היטב את המיקום: קרוב לודאי שאברהם אבינו, לא נטה את אהלו ומקנהו הרב בתוך עמק חברון, כדי להימנע מגרימת נזק לשדות חקלאיים; הוא התפרס על הגבעות מצפון לעיר, שהיו מכוסות בחורש אלונים, ומכאן שם המקום. שם זה נשאר עד ימינו בצורה הערבית "ג'בל נמרא", שהיא הגבעה המתנשאת מצפון לעמק חברון, ממערב למערת המכפלה.

"אלוני ממרא" הינו אתר קדום מרשים, מהאתרים הארכיאולוגיים החשובים בארץ. הממצא הבולט לעין הוא חומה מרשימה, בנויה בניית גזית יפה ומדוייקת, שמידותיה כ – 70X30 מ', וגבהה כיום כ – 2 מ'. יתכן, שבעבר היתה חומה זו גבוהה יותר, אך כנראה בנייתה הופסקה מסיבה כלשהיא.  סגנונה ובנייתה מזכירות מאד את המבנה שמעל מערת המכפלה. יש להניח כי אותו בונה בנה את שני המבנים. זהו , קרוב לודאי, המלך הורדוס, שמלך על ארץ יהודה בחסות האימפריה הרומית,  בסוף המאה ה-1 לפנה"ס. סגנון הבניה, אבני גזית בעלות סיתות שולייים, המכונה "סיתות הרודיאני", וקירות בעלי אומנות בולטות, הדומים לכתלי המבנה מעל  מערת המכפלה, נמצא גם בשרידי הכתלים של הר הבית בירושלים.

בעומק האתר התגלו שני מגדלים מתקופת הברזל, שנחשפו בחפירותיו של החוקר הגרמני מאדר בשנות ה – 20. בימי קדם היה במקום עץ מרשים וענק. עץ זה נזכר בכתבי יוסף בן מתתיהו (יוספוס) – פעם כעץ אלון, ופעם כעץ אלה.

לאחר מרד בר כוכבא, נמכרו שבויים יהודים רבים לעבדות במקום זה; מספרם היה כה רב, עד כי מחירו של יהודי הגיע למחיר מנת מספוא של סוס ליום אחד…

היריד פעל עוד מאות שנים לאחר החורבן, והתרכזה בו עבודה זרה רבה; לכן הוא נאסר לכניסת יהודים: "שלושה ירידין הן: יריד עזה, יריד עכו, ירידה של בוטנה, והמחוור שבכולן-ירידה של בוטנה (ירושלמי ע"ז פ"א; ב"ר מ"ז, י"ב).

במאה ה – 4  נבנתה במקום כנסיה גדולה, כחלק משאיפת הנצרות הקדומה להתחבר לשרשי היהדות, ובעיקר  - לאברהם אבינו, מבשר האמונה וראשון המאמינים. בירידי הקיץ שנערכו במקום התקיימו מפגשים פולמוסיים בין היהודים והגויים. מפת מידבא, מפת פסיפס מהמאה ה – 6 לסה"נ מתארת את אתר אלוני ממרא והכנסיה שבו, וכן את העץ הענק שעדיין היה קיים.

הכנסיה חרבה בכיבוש המוסלמי במאה  ה- 7. בתק' הצלבנית היתה בו מצודה קטנה. מאז המקום חרב, ולא נבנה מחדש. בשנות ה- 20 חפר במקום החוקר הגרמני מאדר, ובשנות ה- 90 – קמ"ט ארכיאולוגיה באיו"ש ד"ר יצחק מגן. במקום נתגלו מטבעות רבים – זכר ליריד הגדול שהיה בו.

האתר זכור לותיקים כמקום מרכזי. "צמת הזכוכית" שלידו הייה צמת הכניסה העיקרית לחברון ולקרית ארבע במשך שנים רבות. בהסכם חברון צויין במפורש כי ליהודים תישמר זכות הביקור במקום, אך בפועל אחרי נסיגת צה"ל מרוב חברון לא ניתן ליהודים להכנס ולבקר בו.

לאחרונה התקיים במקום ביקור נדיר; האתר נשמר כבעבר, אך הוא מוקף בבניינים רבי  קומות. בישוב היהודי בחברון מקוים ומצפים לפתיחת והשבת אתר יהודי קדום ומיוחד זה ליהודים.