'השאיפה האובססיבית לשלום מביאה מלחמה'

פרופ' אומן קובע: הצעקות הישראליות 'שלום שלום' הם שהביאו אותנו למלחמה. גם בהיסטוריה וגם כיום. כדי להביא שלום יש להיערך למלחמה.

שמעון כהן , ג' בחשון תשע"א

פרופ' אומן
פרופ' אומן
צילום: פלאש 90



טוען....

באירוע פתיחת שנת הלימודים של תוכנית ברוקדייל באוניברסיטת בר אילן קבע חתן פרס נובל, פרופ' ישראל אומן, כי את הנדסת המשחקים ניתן ליישם בהצלחה במו"מ המדיני עם הפלשתינים. ביומן ערוץ 7 סיפר על עמדתו זו באריכות תוך שהוא שב וקובע כי כדי להגיע לשלום יש לחדול מהקריאות לשלום, קריאות המרחיקות את השלום, ולהיערך למלחמה.

פרופ' אומן נתן את הרצאת הפתיחה בסדרת הרצאות חדשה שנפתחה השנה בתוכנית ונקראת "נושאים מכוננים בתולדות המדינה". הפרופ' מספר על השיח שהתקיים בינו לבין סטודנטים בבר אילן ובו אמר כי "הצעקות של 'שלום שלום' שאנחנו שומעים בארץ, בעיקר מצידנו, במשך תשעים שנות מלחמה אינן מקרבות את השלום אלא מרחיקות אותו. השלום הוא כמו הכבוד. אם רודפים אחריו הוא ברוח. זו לא רק תורת משחקים. זו ההיסטוריה", הוא אומר ומציין תקופה אחת בה נמשכה תקופת שלום במשך 400 שנה, היה זה בתקופת 'השלום הרומאי' לפני כאלפיים שנה. "מסתבר שהרומאים היו אלופי העולם בלעשות שלום. אני לא אוהב את הרומאים. הם שרפו את בית המקדש והיו די 'נאכסים' אבל אנשים נאכסים צריך לכבד. המוטו שלהם היה 'אם רצונך בשלום התכונן למלחמה'. הם הכירו את תורת המשחקים".

ממשיך אומן וקובע כי ההכנסה למלחמה אינה רק באמצעי לחימה אלא גם ובעיקר בהכנה המנטאלית נפשית. "זה אמנם היפך ההיגיון הישר, אבל זו אמת לאמיתה. המוכנות הנפשית להיהרג ולהרוג היא זו שתמנע את הצורך להרוג ולהילחם. אבל קודם כל צריך להיות מוכן נפשית לעשות את זה".

"צעקות השלום מזיקות. אני רוצה שלום, אבל הדרך שבה אנחנו הולכים עשרות שנים לא מובילה לשלום. הרי הגירוש הוביל למלחמת לבנון השנייה, הפגזת ערי הדרום, עופרת יצוקה ואירועי המשט. הגירוש אמור היה להביא שלום והביא רק מלחמה", אומר אומן ומוסיף כי גם הנשיא האמריקאי, חתן פרס נובל לשלום בעצמו, יודע היטב שכך הם פני הדברים. "אחרי שקיבל את הפרס הוא נתן הרצאה באוסלו ואמר שהאמונה בכך שהשלום רצוי אינה מספיקה כדי להביא אותו. צריך יותר מהאמונה הזו".

"אנחנו חושבים שפוסטרים עם יונים יביאו שלום. זה לא נכון. זה רק יביא מלחמה", אומר אומן ומוסיף שתי דוגמאות מההיסטוריה הלא רחוקה – האחת היא הצהרתו של צ'מברליין שהביא שלום על העולם "ובימינו", כלשונו, כאשר חזר מהפגישה עם היטלר והצהיר על מסירת צ'כוסלובקיה למנהיג הנאצי תמורת התחייבות שזו תהיה דרישתו האחרונה. "היטלר לא רצה במלחמה, אבל צ'מברליין הוא שהביא אותו למחמה הזו בריצה שלו אחר שלום", קובע פרופ' אומן.

הדוגמא השנייה המוכיחה לטעמו את התיאוריה היא המלחמה הקרה בין המזרח למערב. "זו לא הייתה מלחמה קרה. זה היה שלום. לא היו אז פצצות כי היו מוכנים למלחמה. שני הצדדים, הסובייטים והאמריקאים הבינו שהצד השני רציני. הו אז באוויר מטוסים עם נשק גרעיני 24 שעות ביום 365 ימים בשנה במשך ארבעים שנה... כל הזמן עם נשק גרעיני. זה מביא שלום ולא מלחמה. אם אתה מוכן למלחמה לא תצטרך להילחם. זה מה שאנחנו חווים כבר תשעים שנה כי אנחנו כל הזמן צועקים שלום, ובכך אנחנו מביאים על עצמנו מלחמה".

מוסיף אומן וקובע כי מחוות מסוג הקפאת המדינה הם שיובילו למלחמה בהיותן הוכחה נוספת לכך שלחץ על ישראל מוביל אותה להתקפלות נוספת. "אנחנו שולחים איתות של חולשה לצד השני שרק אם ילחצו יקבלו, וזה לא נכון".