בדברים חריפים תוקף חבר הכנסת עתניאל שנלר בערוץ 7 את דבריה של חברת הכנסת חנין זועבי כפי שפורסמו היום בתקשורת.
כזכור כותרת דבריה של זועבי כפי שהובאו במקומון של אתר YNET היו "זועבי: מקווה שערביי ישראל יפתחו באינתיפאדה". בהמשך הכתבה יוחסו לה אמירות ולפיהן התפכחותו לכאורה של השופט גולדסטון נעשתה אך ורק משום האיומים שהופעלו עליו, ובהמשך הדברים נטען כי הביעה הבנה למניעיהם של יורי הטיל על אוטובוס הילדים שכן הכיבוש הביא אותם למציאות זו. "כובשים לא יכולים לצפות לחיות חיים נורמליים", אמרה בהקשר זה.
"הדבר שמקומם הוא לא שהיא לא ציונית. אני שמח שהיא לא ציונית, ולא מקומם אותי שהיא חותרת תחת מדינת ישראל. התרגלתי לכך", אומר חבר הכנסת שנלר ומוסיף: "מזמן הפסקתי לתת אמון בחלק מהח"כים הערבים שמונעים את האפשרות לחיות ביחד. הם גיס חמישי של אחיהם הערבים כשהם פועלים נגד האינטרסים שלהם עצמם. מה שאותי מקומם זו העברה על החוק. אם היא אומרת שהיא מקווה שהם יצאו למאבק עממי גדול זו הסתה למרד והחוק קובע שכל הסתה למרד היא עברה על החוק".
שנלר מזכיר בדבריו את המהפכות במדינות המזרח התיכון שגם הן החלו בהסתה למרד והגיעו עד לכדי שפיכות דמים. "אם היא מתכוונת להיכנס לכך הרי שהיא עוברת על החוק, ובלי להתייפייף צריך חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה שיקבע שאכן מדובר בהסתה למרד, ואז להסיר את חסינותה, להעמיד אותה לדין להכניס אותה לבית סוהר".
לטעמו של חבר הכנסת שנלר אם יוחלט שלא להגדיר את דבריה כקריאה למרד יהיו הדברים תמוהים כיוון שקריאתה למרי אזרחי ברורה. "צריך להפסיק להתייפייף, ולדבר דברים ברורים. אסור לה לשמש בכנסת ישראל", מוסיף שנלר וקובע כי אל לנו לקבל התפתלויות משפטיות ופרשנויות נפתלות לדבריה כאילו הם קרואים למאבק פוליטי בלבד שכן מאבק פוליטי קיים כבר כעת, וברור שהמונח אינתיפאדה בדבריה של זועבי אינו מתייחס לויכוח פוליטי ברמה כזו או אחרת.
בהקשר זה של התפתלויות מילוליות הוא מזכיר גם את הגדרתה את משט המרמרה כמעשה הומאני על אף שניסו בו לרצוח חיילי צה"ל, "היא חותרת תחת המדינה שתחתיה היא חיה. היא לא יכולה להיות נציגה של אף אחד חוץ מהטרוריסטים", אומר שנלר ששב וקובע כי הוא רואה חשיבות רבה בחופש הביטוי הדמוקרטי בישראל, אולם עם זאת הוא תובע להציב לו גדרים וסייגים. "ככל שהפתיחות גדולה יותר הגדרות צריכות להיות חזקות יותר", הוא אומר וקובל על כך שבעולם המערבי קדושת חירותו של הפרט גוברת על קדושת זכותו של הכלל לחיות. "במדינה שלנו אנחנו לא יכולים לקבל את התפיסה הזו", הוא אומר וקורא להתייחס בחומרה לחופש ביטוי הגורם נזקים לכלל כבדוגמת חברת הכנסת חנין זועבי.
ומה הסיכוי שאכן מערכת המשפט תנהג כהמלצתו? שנלר נאנח ואומר: "אחת הבעיות הקשות שלנו היא שהמילייה המשפטי רואה בחופש הפרט עדיפות על זכותינו לחיות". עם זאת הוא מעדיף לתת אמון שבמערכת המשפט ישנם עוד שופטים ש"למרות הפתיחות המזוייפת הזו הפעם ישימו גדר שתהיה איתות ודגל, כי לא יצאנו מעבדות לחירות כדי שנכה זה את זה אלה כדי שנגנן על עצמנו מאויבים מבחוץ, וחנין זועבי היא אויב מבחוץ. היא מזמן כבר אינה אויב מבפנים".
ולשאלה אם כל המהלך המשפטי אותו הוא מבקש לקדם לא יהפוך את זועבי לדגלם של ערביי ישראל וירומם את קרנה בעיניהם, אומר שנלר כי אם היה בטוח שבסופו של יום היא תיכנס לכלא הוא מוכן היה לשלם את המחיר הזה, אך אם זה לא יקרה אכן עלול להיות מצב שבו "נצא מופסדים מכל הצדדים", כאשר זועבי תצא נשכרת מהאירוע ומנגד מערכת המשפט תצא בחולשתה.