מאיפה צצה לנו "הנכסה" הזו?

אם נדמה לכם ש'יום הנכסה' הוא המצאה חדשה כדאי שתקשיבו לד"ר קידר שיספר לכם כמה עובדות, ויבהיר למה הושכח היום הזה ובידי מי.

שמעון כהן , ג' בסיון תשע"א

הפגנות ה"נכסה" בשומרון
הפגנות ה"נכסה" בשומרון
פלאש 90



טוען....

לישראלי המצוי נדמה שה'נכסה' הזו שגוררת את חיילינו לכוננות על בגבולות ומובילה לעימותים היא דבר חדש, מין המצאה חדשה של הפלשתינים ותומכיהם בעולם הערבי, משהו שלא הכרנו קודם, אך מסתבר שמאז מלחמת ששת הימים מקפידים הפלשתינים לציין את היום הזה, אך יש מי שמעדיף להצניע את היום הזה, ולא מדובר במישהו ישראלי. ד"ר מוטי קידר, איש אוניברסיטת בר אילן, שוחח ביומן ערוץ 7 על ההיסטוריה של היום הזה.

כאמור, לדבריו של ד"ר קידר 'יום הנכסא' "מככב בחלל התקשורת הערבית כבר ארבעים וארבע שנים". הוא מציין כי את המונח טבע גמאל עבד נאצר נשיא מצרים בבקשו להקטין את כשלונו הצבאי מול ישראל ולהפוך אותו ל"כישלון קטן", כמשמעות המונח 'נכסה'. לדבריו של קידר לו היה משתמש במונח 'נכבא' היה הדבר מוריד מערכו האישי בפני עמו ובפני עמי ערב האחרים ואף פוגע בלגיטימיות שלו כנשיא.

קידר מוסיף ומספר כי בעבר היה ניסיון להעלים את יום הנכסה בסוריה וזאת כדי שלא לאזכר את כישלונו של חאפז אל אסד. "בתקשורת הסורית הרשמית מלחמת 67' לא מוזכרת כי מי שנתפס כאחראי לאבדן הגדול של רמת הגולן הוא חפז אל אסד. לכן התקשורת הסורית התעלמה מהמלחמה הזו.

בדבריו קידר אינו שולל את האפשרות שהודעת הסורים על ביטול הצעדה שתוכננה היום אל הגבול הישראלי נובעת גם היא מרצון להשכיח את אחריותו של הנשיא האב לאותו כישלון מול הצבא הישראלי, אולם עם זאת הוא מוסיף הערכה ולפיה המניע שהוביל את הסורים להודעה זו היה הביקורת אותה ספגו בעקבות אירועי 'יום הנכבא' כאשר התקשורת העולמים ציינה שבשאר אסאד שולח את הפלשתינים אל הגדרות למאבק עם ישראל בעוד הוא טובח באזרחיו בחמא ובערים אחרות. הסורים, סבור קידר, חששו מחזרה אל אותה ביקורת והעדיפו לבטל את העניין.

עוד מספר ד"ר קידר כי הפלשתינים במחנות הפליטים קיימו הפגנות במרוצת השנים לציון יום זה מחשש שכישלון מלחמת ששת הימים משכיח בתודעה העולמית את כיבוש 48' בעוד הם שואפים לחזור לבתיהם בחיפה, טבריה, צפת, לוד וכו'. קידר מציין שמשום כך דווקא ההפסד במלחמת ששת הימים הפך את בעיית פליטי 48 לחמורה ומסובכת יותר מבחינתם שכן נוסף עוד מספר רב של פליטים במלחמה זו והבעיה הפכה למקיפה הרבה יותר, ובנוסף כאמור, העולם החל להתייחס למונח 'כיבוש' ככזה הנוגע ל-67' ולא ל-48' ובכך העניק לגיטימציה לנוכחות הישראלית בערים כחיפה לוד וטבריה. "לכן יום הנכסה היה עבורם יום קשה מאוד שהם ציינו אותו בכל שנה במקביל או אחרי יום הנכבא בעצרות עם ובהפגנות".