דרושה כלה עם מכונת תפירה "זינגר"

פנקס השידוכין הירושלמי, אשר נחשף על ידי "יד בן צבי" ,פותח צוהר מעניין לעולם של שידוכים ותנאים שאינם מוכרים לישראלי המודרני.

שלמה פיוטרקובסקי , י"ב בחשון תשע"ג

פנקס השידוכים
פנקס השידוכים
יד בן צבי

אם היום זוג צעיר שעומד להתחתן סומך על הצ'קים שיקבל מהחתונה וקצת עזרה מההורים, הרי שפעם, בשנות ה- 20 וה- 30 של המאה הקודמת, הדברים עבדו קצת אחרת.

באותם הימים, הדרישות החומריות לקיום החתונה היו קצת שונות, למשל: מכונת תפירה זינגר, 7 חליפות לחתן, רהיטים, שכר דירה לשנתיים ועוד.

את דברים הללו ניתן ללמוד ממסמך מרתק שנחשף לאחרונה על ידי 'יד בן צבי', פנקס השידוכין הירושלמי.

הפנקס הייחודי, אשר נחשב לפריט היסטורי נדיר, מספק צוהר נדיר לעולם השידוכים שהעסיק משפחות רבות בירושלים. הפנקס, אשר נכתב כאמור על ידי שדכן ירושלמי בשנות ה- 20 וה- 30 של המאה הקודמת מציג את פרטי החתן והכלה המיועדים, מועד החתונה והתנאים שסוכמו בין משפחות החתן והכלה לקראת החתונה.

התנאים כוללים בין היתר את התאריך שבו תתקיים החתונה וההתחייבות הכספית של כל אחד מן הצדדים לטובת בני הזוג. במקרה של הפרת התנאים, משלם הצד המפר סכום כסף כפיצוי. התנאים נחתמים בשטר על ידי עדים בטקס חגיגי ומרגש.

לפי מנהג יהדות אשכנז התנאים נערכים עוד בשעת האירוסין, כך שמיד עם ההחלטה מקיימים את הטקס. האשכנזים נוהגים לעשות סעודה לכבוד התנאים ולדבר בשבח בני הזוג בסימן טוב ובמזל טוב.

לפי מנהג עדות המזרח עורכים את התנאים רק מתחת לחופה בסמוך לקידושין. עד היום לא ברור מיהו השדכן הירושלמי. לגבי המשפחות הירושלמיות זה כבר סיפור אחר.