"עשה תורתך טבע": יוצאים לשטח עם הרב אהרל'ה

אחרי שחבש את ספסליהם של לא פחות מ-5 בתי מדרש, והפיץ את בשורת החסידות כשעוד לא הייתה פופולרית במגזר, עשה הרב אהרל'ה הראל תפנית.

עפרה לקס , ח' בניסן תשע"ג

הרב אהרל'ה הראל
הרב אהרל'ה הראל
מרים פייגא בונימוביץ'

יש אנשים שיש להם אוסף קלפים או גולות, לרב אהרל'ה הראל (38) יש ברזומה אוסף של ישיבות. יש שם את מרכז הרב ואור עציון, את עתניאל ורמת גן, וגם את הר עציון, וזה עוד לפני שמנינו את מספר המוסדות שהוא מלמד בהם ואת תחומי העניין האחרים שלו. בהמשך השיחה הוא יספר כבדרך אגב, שהרב קוק אמר שמשמעותה של תורת ארץ ישראל היא אחדות כל התורות והשיטות, ויש ללמוד את כולן. הרב הראל לא דיבר על עצמו, אבל לא קשה למצוא את הקשר אליו, במיוחד כשמדובר ברב ונטורופת, שלפעמים גם מלווה הלכתית פרויקטים של מכון צומ"ת, כמו הטסת רכב חלל לירח.

שיחה אישית עם האדמו"ר

הרב הראל גדל ברמת גן ולמד בישיבת שעלבים ובמרכז הרב. לאור עציון הוא הלך אחרי גיל התיכון, ופרש ממנה יחד עם הרב רא"ם הכהן וקבוצת בחורים מהישיבה כדי להקים ישיבה בעתניאל "מתוך חיבור לעולם החסידי ולדרך לימוד שפותחת אפיקים חדשים". אחרי תקופה הוא שימש כקומונר ורכז הדרכה במחוז דן של בני עקיבא במקום שירות צבאי, אותו לא עשה מסיבות רפואיות. באותה תקופה הוא למד גם בישיבת רמת גן בחלק מהיום, ובסוף השנה נישא ליפעת לבית הכהן, אחותו של הרב רא"ם, אבל בלי קיצורי דרך - "ידו לא הייתה בשידוך". אחרי החתונה חזר הזוג הצעיר לישיבת אור עציון לשנתיים, שם הוא למד, לימד שפת אמת בישיבה ועסק בהוצאת ספרי השפת אמת במהדורה מחודשת, בה נפתחו כל מראי המקומות.

היום לימוד שפת אמת נשמע טריוויאלי. זה לא היה כך לפני שני עשורים.

"הרב דרוקמן היה מאוד בעד, אבל היו ר"מים בישיבה שהתנגדו, כי זה חדש ומוזר ואנשים יבינו לא נכון. אבל הרב דרוקמן היה נחרץ. כשעלה הרעיון להוציא את השפת אמת במהדורה חדשה, הוא בירך". הרב הראל גדל על התורה החסידית הזאת משום שאמו מגיעה ממשפחה חרדית, "יש לנו אגף גוראי גדול".

הספר עשה סוג של מהפכה בציבור הציוני-דתי ביחס לחסידות.

"נכון, ויש לי שמחה גדולה מאוד על זה. לפני 20 שנה ללמוד שפת אמת היה כמעט לא שייך, היום אין ישיבה שאין בה שיעורי חסידות. זה ספר שכל מי שמחובר לתורת הרב קוק צריך ללמוד אותו, כי הרב קוק היה מחובר אליו מאוד. הספר השפיע בצורה משמעותית על ההגות שלו, ורואים את זה".

בפועל, איך פותחים את המקורות?

"זה היה לפני עידן המחשב", הוא מדגיש, "בערך 80 אחוז מהמקורות הם כאלה שאפשר למצוא בעזרת המחשב תוך דקה, ולפעמים אני חש תסכול על כך שעבדתי כל כך הרבה". הרב הראל מזכיר ספרות שהייתה פעם ענפה וכיום כמעט נעלמה - ספרות המפתחות. "בעזרתה היה ניתן למצוא כמעט את הכול". עיקר המתעניינים בספר הפופולרי הם בני הציונות הדתית, אומר הרב הראל, אבל מגלה שגם בקרב הישיבות של גור הוא נרכש בכמה אלפי עותקים.

באמת? הם מכניסים פנימה את הוצאת אור עציון?

"כשעלה הרעיון להוציא את הספר מחדש, הוצאתי חוברת על פורים והלכתי איתה לרבי הקודם, ה'פני מנחם'. בגלל שהוא הכיר את סבי, הוא קיבל אותי בסבר פנים יפות והתייחס ליוזמה מאוד בחיוב. הייתה לנו שיחה ארוכה שבה הוא סיפר על הקשר בין אביו, ה'אמרי אמת', לרב קוק". השיחה זכורה להראל עד היום. "הוא אמר שבפגישה השנייה ביניהם, הציע הרב קוק להוציא את השפת אמת במהדורה חדשה והאמרי אמת לא פסל את הרעיון. הוא אמר שהייתה תחרות ביניהם מי בקי יותר בשפת אמת, ושהוא לא בטוח שהרב קוק לא היה יותר טוב. זה ניסוח שלו". ה'פני מנחם' התייחס בחיוב להוצאה ואף אישר את דרך העריכה של סרוגי הכיפה. אבל עד שהוצאו לאור שני הכרכים הראשונים, התחלף הרבי. הכותבים ציפו לקבל את ברכתו, אבל הוא סירב. "הוא אמר שהאמרי אמת התנגד". אחרי התייעצות של ראשי המכון עם הרב אברהם שפירא, הוחלט להוציא את הספרים בכל זאת. "ואחר כך, כשהספרים החלו להימכר באלפי עותקים בישיבות, הרב'ה צירף את ברכתו והיא נמצאת היום בעמוד הראשון של הספר", הוא מחייך. אחרי אור עציון היו ארבע שנות הוראה בישיבת רמת גן, ופרויקטים נוספים. "ואז החלטנו שצריך לחזור ללמוד קצת, אז עברנו לשנתיים להר עציון".

הסבר, פרט ונמק.

"במשך שנים הרגשתי מאוד קרוב לישיבת הר עציון בכלל וגם למו"ר הרב ליכטנשטיין, שהוא מגדולי הדור ומגדולי מגידי השיעור בדור, ורציתי ללמוד אצלו". אביה של רעייתו יפעת, ר' ידעיה הכהן, הוא ממקימי הישיבה. "הבית של משפחת הכהן מאוד שייך להר עציון. היינו מאוד קשורים אליו כל השנים, תמיד היינו שם ביום כיפור".

כולם נוסעים ביום כיפור דווקא לישיבת רמת גן.

"רמת גן זה טוב בשביל חסידים וראש השנה. ביום כיפור טוב להיות אצל המוסרניקים". במשך שנתיים הוא למד בכולל הגבוה אצל הרב ליכטנשטיין ואחר כך היה ר"מ במשך שנה בישיבת פתח תקווה. משם הוזמן להיות ראש ישיבת שילה יחד עם הרב מיכאל ברום.

למדת בבתי מדרש רבים. יש אנשים שהדבר הזה יכול לבלבל אותם מאוד.

"אולי גם אותי זה בלבל. אני מקווה שלא. השאלה היא האם זה מתאים לכולם? יכול להיות שלא. אני מתלבט מה לענות לתלמידים שמתייעצים איתי ורוצים לעשות משהו דומה. האיזון הנכון הוא כמות קצת יותר קטנה, נגיד שניים-שלושה בתי מדרש". חוץ מזה, הוא מוסיף, בתי המדרש השתנו והם מכילים היום הרבה יותר. "בהר עציון לומדים ומלמדים חסידות ויש שם גם תפילות קרליבך. זה לא היה בזמננו. כשהגעתי לישיבה הרב עמיטל ביקש ממני ללמד חסידות, וזה היה חדש".

משפחתו של הרב מיכאל ברום מתגוררת במרחק כמה בתים מביתה של משפחת הראל. שיתוף הפעולה בין הרבנים לא צלח במבחן הזמן, ובדורנו קצת קשה להבין איך שני ראשי ישיבה שנפרדים, מסוגלים להמשיך ולהיות ידידים קרובים. הרב הראל מסביר שאצלם זה כך, כי "הרב מיכאל הוא צדיק", וש"כל מי שיעבוד איתו לא יוכל לריב איתו". ובכלל, יש ביניהם הערכה רבה. ואז הטלפון מצלצל, ועל הקו נמצא הרב ברום, שמעביר שיעור בבית המדרש הקהילתי בעפרה, לבקשתו של הרב הראל. איזה חבר טוב. הוא אפילו מתקשר להוכיח שחברו דיבר אמת.

כשהרב הראל נכנס לישיבת שילה, היא הייתה "במצב דליל". הוא ניסה לקדם שני נושאים שיהיו עמודי התווך בישיבה. האחד, לימוד תורה מהמקור אל ההלכה אבל בעיון, "כדי לגדל תלמידי חכמים גדולים שעוסקים בעיון בהלכה, מה שלא קיים היום בשום מקום לצערי". והשני "עולם של עבודת ה' חסידית, שכלתני וקצת מוסרניקי של סלונים, גור וחב"ד ופחות ברסלב". הדרך, כך היה נראה, צלחה, והצטרפו עוד ועוד תלמידים. אבל שני הראשים הבינו "שהכיוונים שלנו לא כל כך משתלבים. החלטתי לקום ולעבור הלאה. במשך שנה הייתי פחות או יותר בשבתון, ואז נכנסתי לסגנון העבודה הנוכחי שלי, שהוא אקלקטי מאוד. לא לעשות משהו אחד אלא הרבה דברים".

אדם שהיה ראש ישיבה מחפש בדרך כלל את הישיבה הבאה שבה יוכל לשמש ראש.

"לא נולדתי ראש ישיבה, אני לא צריך למות ראש ישיבה. אני משתדל לעבוד את הקב"ה בעולם הזה, אז איפה שהוא שם אותי לעבוד אותו, שם אני נמצא".

המוסדות הישיבתיים נמצאים היום במצב לא מזהיר של חיזור אחרי תלמידי שמינית.

הוא נאנח. "ישיבות החלו להיפתח בערך לפני 20 שנה, כשהוקמה ישיבת עתניאל. אז זה היה תהליך מבורך אחרי שנים שבהן לא הוקמה אף ישיבה, והישיבות היו תקועות במקום. אלא מאי, התופעה החלה להיות מוגזמת. גם בגלל שכל מקום צריך ישיבה, וגם בגלל שרבים גדלו להוראה, אז מקימים הרבה בתי מדרש כדי שיהיה איפה למכור את התורה. אבל זה לא עוזר להם, כי אין להם תלמידים. הסיבה השלישית היא ההתפצלות הרוחנית שנוצרת. אדם כמוני, שמרגיש שהדרך שלו שונה משל אחרים, הולך ומקים לו ישיבה".

את הישיבה עזב הראל בכאב, כי הוא האמין בדרך והוא עדיין אוחז בחלום שמישהו יישא את הדגלים שהניף. בינתיים הוא מלמד בישיבות ובבתי מדרש שונים, וגם מרפא אנשים.

"הסרטן הוא אתגר"

לפני מספר שנים חלתה רעייתו של הרב הראל בסרטן. מכיוון ש"עם הרפואה הקונבנציונלית לא היה ברור לאן הדברים הולכים" הוא רומז, הם הופנו לנטורופת על ידי הרופא המטפל. "הגענו לאדם מאוד רציני. זו הייתה תקופה קשה מאוד, אבל היא הייתה הרבה יותר קלה ממה שציפו, קודם כול בגלל הסייעתא דשמיא, אבל גם הנטורופתיה הייתה מאוד משמעותית". יפעת הבריאה, "וזה לא היה הדבר המצופה", הוא שוב רומז, ומפציר באנשים להבין ש"סרטן זה סוג של אתגר", ש"הרופאים אינם קוצבים חיים", וש"אסור להתייאש". המפגש עם הנטורופת הותיר את הרב הראל מוקסם מהשיטה ומהרצינות. "פגשתי אדם עם ידע ברמה שלא נופלת מזו של רוב הרופאים שאני מכיר, נחשפתי לעולם המחקרי העומד מאחורי הנטורופתיה".

המשיכה אחר עולם הרפואה, ובמיוחד לקשר הלכה-רפואה, תמיד הייתה נחלתו של הרב הראל כי "הייתי קצת מתוסכל שלא הלכתי להיות רופא". עם השנים התחזקה הנטייה לעבר הרפואה ההוליסטית, אבל המחלה היא שנתנה את הדחיפה הסופית ללימודי המקצוע. "חבישת ספסלי בית המדרש ללימוד נטורופתיה לא הייתה מתוך מחשבה לעבוד בזה, אלא מתוך מחשבה לטפל במשפחה לבד", הוא מסביר. אבל עם הזמן, ומכיוון שהחלה להתרקם המחשבה על עזיבת ראשות הישיבה, זה התייצב כתחום עיסוק. עם זאת, הנטורופתיה לא תופסת את רוב זמנו. "אני מרגיש שלימוד התורה מאפשר לי לראות את הקב"ה בכל דבר. כשנכנס אליי פציינט שיש לו טרשת נפוצה ומצבו מאוד חמור, אדם צעיר שעומד לסיים את חייו, ואני לא יכול לרפא אותו, זה קורע את הלב. לימוד התורה שלפני ואחרי מאפשר לעמוד בדבר הזה". וחוץ מזה "אי אפשר לעזוב את התחום התורני, כי יש שם דברים לעשות, שאולי אחרים לא יעשו אותם". אז שליש, בערך, הוא בנטורופתיה, ושני שליש בלימוד תורה, חוץ מפרויקטים פתאומיים כמו ליווי הלכתי של הטסת רכב חלל לירח, שקיבל עליו מטעם מכון צומ"ת.

הנטורופתיה היא תורת ריפוי שהתפתחה לפני כ-200 שנה, על ידי רופאים מערביים דווקא. בבסיסה מונחת המחשבה שטבעו של האדם להיות בריא, והוא מקלקל את זה. היסודות הם תזונה נכונה, שימוש בתוספי מזון וצמחי מרפא. הנטורופתיה היא תורה הוליסטית, אבל נחשבת למערבית כי היא מאוד נחקרת. "בעולם הנטורופתיה נחשבת היום מקבילה לרפואה, לומדים אותה במשך שבע שנים". הרב הראל מקבל פציינטים באזור בנימין, ויש לו עודף מטופלים לא רק בגלל הזמן המצומצם שהוא מקדיש לכך, אלא בגלל שהוא מתמחה בתחום האנדוקרינולוגיה והסוכרת, ואין הרבה כאלה.

בחרת בהתמחות מצוינת, כי הסוכרת בעלייה.

"רוב המחלות נמצאות בעלייה. רוב חולי הסוכרת מגיעים עם המלצה של הרופא שלהם. אם הוא מספיק בענווה והוא לא מצליח לאזן אותם, הוא אומר: לכו לנטורופת. הנטורופתיה מאוד יעילה בסוכרת".

למה?

"יש לנו מחלוקת עם הרפואה הקונבנציונלית לגבי התפיסות התזונתיות, אנחנו חושבים אחרת והם גם לא יודעים לבנות תפריט שהחולה יכול לעמוד בו".

אז מה, אתם מרשים יותר סוכר?

"קודם כול, לדיאטנית יש היום חצי שעה לפציינט. אני לא יודע איך קוראים לפציינט שלי בכלל אחרי חצי שעה. אני בונה לו תיק אחרי שלושה מפגשים. יש כאן תשאול מאוד מקיף. אני מברר מה הרקע שלו, מה הוא אוהב לאכול, איך הוא חי, האם הוא עובד במשרד או נהג משאית? מי מבשל בבית? כמה כסף יש לו כדי לקנות אוכל בריא יותר? הדיאטניות מוציאות משהו שהוא די סטנדרטי. אנחנו הולכים פחות על אסור ויותר על לצמצם. נגיד קפה, אנחנו נורה לצמצם אותו ולא להפסיק לגמרי, למרות שהוא לא מועיל בגרוש". אני מצביעה על הכוס שהוא סיים לשתות לא מזמן, תוך חשד שזה היה קפה. הוא מזים את החשדות ומכריז שזה היה משקה צ'יקו. בשלב הזה יפעת נכנסת לתמונה ואומרת שקפה דווקא כן מועיל, מה שגורר דיון קצרצר. יפעת עומדת לפני סיום לימודי הסיעוד הקונבנציונליים שלה, והוא אומר בחיוך: "לפעמים יש כאן ויכוחים רפואיים עזים".

מה עושים עם העלייה בשכיחות הסוכרת?

מלבד פתרונות ששייכים לנטורופתיה, הרב הראל מסביר שהתפיסה הציבורית צריכה להשתנות. "הכאב הוא שמדינת ישראל לא ערוכה לזה. היא ממשיכה לסבסד קמח לבן ולא מלא, למרות שקמח מלא עולה פחות לייצר, והיום הוא יקר פי כמה וכמה. היא מסבסדת מרגרינה, שברור שהיא גורם מתסיס ליצירת סוכרת, וזה מוסכם על כולם. מה שכואב הוא שהמערכת ביד ימין מחלה את האנשים וביד שמאל משלמת כדי להבריא אותם".

משפחת הראל משתדלת לגדל עיזים בחצר כדי לקבל חלב עיזים זול ואורגני. "זו לא טרחה גדולה ואני ממליץ לכל אנשי היישובים שיש להם שטח מאחורי הבית לעשות את זה". מבחינת הרפואה ההוליסטית חלב פרה הוא רעל ממש, אבל גם הקונבנציונלים מסכימים שכמות הסידן שנספג בגוף מחלב עיזים גבוהה לאין שיעור מזה של חלב פרה. "ולמרות שיותר זול לייצר חלב עיזים, הוא לא מסובסד וחלב פרה כן". על הדרך הוא מציע למי שבריא אבל אכפת לו מהתזונה המשפחתית, לבוא ולהיוועץ בבעל מקצוע, גם כי הרישומים על גבי מוצרי מזון עלולים להטעות וגם כי "לא מספיק לקנות שניים שלושה ספרי בריאות. נדרשת התאמה אישית". בימים אלה הוא מקים מיזם של הלכה ורפואה משלימה, שיהווה כלי עזר למטפלים ומטופלים ולהשיב לשאלות שמתעוררות בעניין. המיזם נמצא בשלבי הרצה ברשת, ובקרוב ייצא לאור גיליון ראשון של קובץ מאמרים שנתי בנושאים. עוד מתוכנן כנס שנתי למטפלים ורבנים.

זוגיות של מסירות ושותפות

כבר הובהר שהרב הראל הוא לא מההולכים בתלם, אבל העיסוק שלו בנושא אחד, נפיץ במיוחד, בכל זאת איננו שגרתי. במהלך שנות עבודתו החינוכית הגיעו אל הרב הראל בחורים שונים וסיפרו מתוך מצוקה אדירה שהם נמשכים לבני מינם. הם באו לשתף ולהתייעץ וחיפשו אוזן קשבת. "התחושה שלי הייתה שאין לי איך לענות להם. למדתי בישיבה גמרא, אבל לא איך לטפל בהם. ההרגשה הייתה שצריכה להיות מערכת ליווי לנושא הזה". מכיוון שמאז ומעולם הוא התעניין בתורת הנפש, היה לו בסיס בנושא. על גביו פתח ספרים ומחקרים וגם נפגש עם בעלי מקצוע. "אני, כרב, לא אמור להיות המטפל, אלא לתת לו מענה ראשוני לשאלות האמוניות, למשל, ומשם להפנות אותו הלאה". השלב הראשון, מסביר הרב הראל, הוא בירור הזהות. "רבים מגיעים מבולבלים. אבל גם מי שבטוח שהוא כזה, אחרי בירור עולים דברים אחרים". אגב, הרב הראל קורא לאותם בחורים 'מת"מניקים' - תרגום מילולי של המושג האנגלי 'משיכה תוך מגדרית'. הוא לא נוקט במושגים השגורים, שלדעתו הם פוגעניים או לא מספיק נקיים.

במהלך השנים הרב הראל נחשף לסיפורים אישיים רבים. "הגיע אליי בחור שלמד בישיבה חרדית מסוימת. הוא נכנס למשגיח שלו לשיחה וסיפר לו. המשגיח נתן לו סטירה מצלצלת, ואמר 'אם הסטירה הזאת לא יישרה אותך, אתן לך גם בצד השני'. הוא יצא מתוך נקודת הנחה שאין אנשים כאלה".

הוא לא היחיד.

"נכון, אבל אלה שסוברים כך טועים. תהליך הבירור מתקיים עם מטפלים מאוד מקצועיים ויראי שמיים, כלומר יש להם אג'נדה שתומכת בשינוי. ולמרות זאת, לפעמים המסקנה שלהם ושל המטפלים שלהם היא שהם לא נמשכים אלא לבני מינם ואפילו חשים דחייה כלפי בני המין השני. יש כאלה. האם הם עשרה אחוזים מהפונים המקוריים או חמישים? לא יודע".

אחרי בירור הזהות, כשחלק מהפונים מבינים שהם בעצם לא כאלה, או שהם נוטים לבני מינם אבל באופן חלקי ביותר, נשארת קבוצה שכן נמשכת לבני המגדר שלה. אותם מחלק הרב הראל לשתי קבוצות נוספות. "אלה שיכולים, אחרי טיפול, לעורר את הנטייה למשיכה לבני המין השני, ואלה שלא. זה מיעוט קטן אבל קיים".

כל הנושא של טיפולי המרה שנוי במחלוקת.

"נכון", הוא מסכים, אבל שוב מעדן את המינוח. הוא קורא לזה 'טיפול שינוי'. "יצא מסמך של הסתדרות הפסיכולוגים בנושא הזה, שמשפט הפתיח שם חשוב יותר מכל מה שנכתב בו. לפי הפתיח, כל המחקרים שיצאו בנושא הזה, גם אלה שאומרים שזה יעיל במאה אחוז וגם אלה שאומרים שזה כלל לא יעיל, הם מוטי אג'נדה. האמת נמצאת כנראה איפה שהוא באמצע. רוב המטפלים הדתיים שמולם אני עובד, ומדובר ב-40 איש, סוברים כך".

כדי שהפונים יקבלו מענה מקצועי שגם מתאים להם, ויחד יוכלו לקיים את בירור הזהות ואם יש צורך גם את טיפול השינוי, הקים הרב הראל מנגנון התאמה בין מטפל למטופל. "יש הבדלים גדולים בין מטפל למטפל. נפגשנו עם מטפלים, בדקנו את השיטות השונות ובנינו מערך הכוון. לשמחתי, 90 אחוז מהפונים הביעו שביעות רצון מהמטפל שהם נשלחו אליו. לא ש-90 אחוז השתנו", הוא מדייק, "אבל הם הביעו שביעות רצון". לרוב, מגיעים הפונים עם שלל קשיים, ומבחינת הרב הראל גם אם התוצאה הייתה תיקון הקשר עם ההורים, סיוע בדימוי העצמי הנמוך ובחוסר הביטחון וגם גמילה מהתמכרות גופנית, אז "עשינו הרבה מאוד".

היום קיבל כל הנושא מעטפת ממוסדת יותר כשהפסיכולוג אליהו אקרמן הקים את 'בקדושה', שמרכז תחתיו את כל העניינים שבצניעות בעולם הדתי ומערכת ההכוון נמצאת שם, בתהליך של התרחבות ומיסוד. המטרה היא למנות חמישה אנשים שמגיעים מהתחום הטיפולי, כאחראים על הנושא.

אנשים רבים היו פורשים בנקודה הזאת. אם הם סייעו לאנשים לברר את זהותם ולפעמים אף לשנותה, דיים בכך. אבל הרב הראל החליט לא לנטוש גם את המיעוט שאיננו יכול להשתנות. "נשארה הקבוצה הקטנה הזאת שהיא תקועה. אף אחד לא יכול להתיר להם את האסור, והמטרה הייתה לחפש מה מתוך המצוקות שלהם אפשר לפתור". אחת המצוקות, כך עלה משיחות משותפות, היא הבדידות, חוסר יכולת להקים תא משפחתי ולחוות הורות. "הרעיון היה לפרק את החבילה לגורמים. השאלה היא האם הורות חייבת להיות כרוכה בזוגיות רומנטית? לא בטוח". הוא חשב לשדך בין גברים לנשים השייכים לקבוצה הזאת, כך שהם יזכו אחד את השני בתא משפחתי ובחיבוק של הקונצנזוס. "החברה הדתית היא קהילתית, ומי שאין לו משפחה הוא לא חלק ממנה".

שוב פנה הרב הראל למטפלים מתחומי הזוגיות, ההורות והנפש ונועץ בהם. "כולם היו תמימי דעים שזה יכול לעבוד אם האנשים יקבלו הדרכה וליווי. כל הזוגות מתחייבים בפנינו שהם יקבלו הדרכה זוגית והורית עוד לפני הלידה, והם עושים את זה". מיזם השידוכים החל לפני שמונה שנים, ואחרי הזוג הראשון הייתה המתנה של שנתיים לפני ששודך הזוג הבא, "כדי לראות שזה מחזיק". את ההוכחה הגדולה לתקפותה של הזוגיות הזאת הוא קיבל כאשר פגש בבית חולים זוג כזה, שנישא כדי להביא ילדים לעולם, אבל חצי שנה אחרי החתונה האישה חלתה והרופאים אמרו שלא תוכל ללדת. "מה שהתבקש זה שהוא יקום ויילך, אבל הוא סעד אותה במשך שנה". כשמצבה הוטב, הותר לה להרות והיא ילדה ילד אחד. בני הזוג עדיין יחד. "מבחינתי זו הייתה נקודת מבחן משמעותית. זה כן הראה שיש כאן משהו מעבר למפעל ליצירת ילדים, יש כאן מסירות ושותפות". היום יש למעלה מ-20 זוגות נשואים ויש "עשרות ילדים", הגדול שבהם בן שבע. ויש פורום פנימי שבו המשפחות משתפות זו את זו.

הרב הראל מודע לביקורת על המהלך, ומשיב: "כאילו בבתים 'נורמליים' אין בעיות בזוגיות. הרי כשהמת"מניקים מגיעים אליי, אתה יכול לראות על 50 אחוז מהם את הקשר בין הנטייה שלהם לבין מה שהתרחש בבית. אז אולי נפסיק לגדל ילדים כי הם יוצאים מת"מניקים? אנחנו חיים בעולם, יש צרות וצריך לטפל בהן".

תורה גם לפנסיונרים

הרכב של הרב הראל עושה קילומטראז' נכבד במשך השבוע. הוא מלמד גם ב'ראש יהודי' וגם בישיבות באיתמר, באלון מורה וברמת גן. את הדרך הוא צריך לנצל כדי להחליף את הכובעים, לזכור מי 'ממלכתי' ומי לא, מי לא יכיר את העגה ה'ישיבע בוחרניקית' ולמי אין טיפת רקע בפסיכולוגיה. "זה שאני מלמד במוסדות האלה, זה מראה שיש פתיחות גדולה בעולם הישיבות. באלון מורה אני מלמד דברים שהם לא בדיוק כוס התה של הרב לבנון, וזה מראה על רוחב גדול". בשנה שעברה הוא לימד בעוד מקומות, אבל כרגע הוא במגמה של הצטמצמות והתמקדות בבייבי החדש שלו - בית המדרש הקהילתי בעפרה. עד כה הוא לימד שם שני שיעורים בשבוע, אבל ראש בית המדרש פרש והציע לו להוביל את הפרויקט. מדובר בבית מדרש שפועל כל ימות השבוע, ארבע שעות ביום. "אני רואה בזה היום את הבשורה של עולם התורה. קצת שינוי מזה שהתורה שייכת לישיבה, היא שייכת לכלל הציבור". הוא מכיר את היוזמות המקבילות, מברך עליהן וחושב שיש הרבה מקום לעשייה בתחום. בבית המדרש לומדים שני שליש פנסיונרים ושליש שלא. הם בין עבודות, או עצמאיים, ויש מי שיום העבודה שלו מתחיל בשתיים אחר הצהריים, "זו גם בשורה חברתית". בית המדרש פועל בתמיכת היישוב ו'מעלה', ויש חשיבה לצאת החוצה, ליצור רשת ולבקש מימון ממשרדי ממשלה. "אני מרגיש שזו הבשורה היום, ואני רוצה להפוך את זה למשהו רציני עם קשת רחבה של נושאים: הלכה, גמרא, תנ"ך וחסידות".

חסידות לפנסיונרים?

"כן. כאן אני מרגיש שזו משימה אדירה, כי אלה חבר'ה שלא שמעו על זה כלום ופשוט נדלקים על זה לגמרי. העברנו שיעורי חסידות לפני פורים ובא אליי מישהו כבן 65 ואמר: 'תשמע, השנה חוויתי פורים שונה מכל מה שהיה לי עד עכשיו'". אז כן, לצד האוכלוסיות המיוחדות שעמן הוא עוסק, היום בראש מעייניו נמצאת התורה לעם, אולי העניין האותנטי ביותר של החסידות, והוא "קורא קריאה גדולה לפתוח עוד ועוד בתי מדרש כאלה".