תלמידי הישיבה מחדשים את הישוב של יאיא ז"ל

תלמידי ישיבת ההסדר בשדמות מחולה מקימים את הישוב שעליו חלם תא"ל עופר ז"ל שנרצח בידי ערבים. זה לא הישוב הראשון שהם מחדשים.

שמעון כהן , ח' בכסלו תשע"ד

חוזרים לבקעת הירדן
חוזרים לבקעת הירדן
צילום: פלאש 90



טוען....

אל היישוב 'ברוש הבקעה' שהוקם על ידי תא"ל במיל' שריה (יאיא) עופר הי"ד הגיעו תלמידי ואברכי ישיבת שדמות מחולה ובשבועות האחרונים הם מחוללים שם תפנית של ממש ומחזירים את המקום לחיים.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם יואל טוביאנה, מנהל הישיבה שסיפר על השבת האחרונה שבה הגיעו שמיניסטים המבקשים לבחון אפשרות ללימוד בישיבת 'שדמות נריה' והתארחו במהלך השבת במבנה המחודש שב'ברוש הבקעה'.

אל המקום הגיעו תלמידי השמינית כבר ביום חמישי, קיימו טיול באזור הישוב המתחדש ובשעת ערב הגיעו להפוגה בחמת גדר יחד עם תלמידי הישיבה שבשבועות האחרונים עסוקים בהעתקת בית המדרש והישיבה כולה למקום ומשלבים את לימוד התורה בחידוש המעשי של הישוב שעליו חלם יאיא עופר.

על ראשיתו של הפרויקט מספר טוביאנה המתאר כיצד זמן קצר לאחר הרצח הגיעו התלמידים למקום שבו לבד מבית משפחת עופר קיימים צימרים ומבנה ירדני גדול שלא זכה לטיפול וטיפוח בעשרות השנים האחרונות. תלמידי הישיבה נכנסו למבנה, איווררו אותו והעתיקו אליו את בית המדרש על ספריו ספסליו והשולחנות שבו, כך גם הכשירו חדר אוכל במבנה. כמו כן העבירו למקום ציוד הכולל מיטות ארונות ועוד ולמעשה הישיבה כולה עברה למבנה. במקביל נכנסו אל הצימרים הקטנים שנועדו לכפר הנופש שתיכנן עופר ז"ל משפחות בוגרי הישיבה ומזה כשבועיים מתגוררות במקום עשר משפחות בצימרים של 40 מטרים רבועים.

"האור נדלק מחדש בברוש הבקעה. כל מי שעובר בכביש רואה את האור ויכול להיכנס ולהתרשם", מספר טוביאנה המציין כי תושבי הבקעה ובעיקר תושבי שדמות מחולה מגיעים למקום עם עוגות ועוגיות על מנת לחזק את ידיהם של התלמידים בפרויקט הציוני המתחדש.

עוד הוא מוסיף ומספר על הכוונה להשלים בימים הקרובים את הסדרת תאורת הגדר ההיקפים ובכך למעשה יוכשר מתחם סטרילי ובטוח שיאפשר את חידושו של הישוב בידי תלמידי הישיבה. טוביאנה מדגיש כי למהלך כולו חוברים אנשי המועצה האזורית, משרד השיכון ומשרד הביטחון והתקווה היא כי בעתיד יועלו למקום קראוונים שבהם יאוכלסו המשפחות ובהמשך יאושר סופית התב"ע לישוב שאותו הכין יאיא עופר זמן קצר לפני הירצחו וכולל בתוכו שטחי מגורים, שטחי תעשייה ואף שטחי חקלאות.

בדבריו מוסיף טוביאנה ומספר כי מבצע איכלוסו של הישוב אינו הראשון ובעבר כבר יישבה הישיבה את 'משכיות' לאחר נטישת המקום בידי צה"ל ויחד עם משפחות הישיבה התגוררו למקום עד שהוא אוכלס בידי המכינה הצבאית וכיום קיים שם ישוב המאכלס את העקורים שנעקרו משירת הים שבגוש קטיף. הישוב השני שאוכלס בידי הישיבה הוא 'רותם' הכולל כיום ארבעים משפחות.

יעדה של הישיבה הוא להקים מחדש את 'ברוש הבקעה' ולשוב לשדמות מחולה לקראת הפרויקטים הבאים.

על הקשר החם עם משפחתו של יאיא עופר ז"ל מספר טוביאנה ומתאר כיצד הציג רב שדמות מחולה, הרב אלישע פיקסלר, שחיתן את יאיא ואת מוניק, הגיע אליה לבית החולים והציג בפניה את התצלומים מכניסתם של בחורי הישיבה למקום, את דגלי ישראל שנתלו במקום, הדגלים שהיו סמל עבור בעלה המנוח והדבר שימח אותה מאוד, כלשונו. מוניק ציינה כי היא מבקשת שהישוב שיוקם במקום יישא את שמו של בעלה המנוח.

ומה לגבי אופיו של הישוב שהפך דתי באחת על אף שמשפחת עופר אינה כזו? טוביאנה אינו רואה בעייתיות כלשהי. הוא מזכיר כי את הישוב רותם מאכלסות משפחות דתיות וחילוניות יחדיו וכי "עם ישראל יודע להתגבש כשישי צרות והנה דתיים וחילוניים שותפים לפרויקט הזה", הוא אומר ורומז כי כבר כעת ישנם גרעינים משותפים של דתיים וחילוניים המעוניינים לחבור יחדיו כדי להתגורר בישוב המתעורר.