13,000 איש. זהו מספרם של החתומים עד כה על העצומה נגד השינויים שמתכנן יו"ר הכנסת ליזום בסמל הכנסת. על מהלך המחאה והעצומה שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם דיוויד סלע, יו"ר המועצה לשימור המורשת הישראלית.
בראשית דבריו מזכיר סלע כי סמל הכנסת הוא סמל המדינה, סמל המנורה וענפי הזית, שנבחר כבר בשנת 1949' על ידי מועצת העם, וכעת, בעקבות מודרניזציה או בעקבות רצונו של מישהו להשאיר חותם בהיסטוריה, כדבריו של סלע, נולדה יוזמת השינוי.
במסגרת יוזמה זו הוגשו הצעות גרפיות רבות לסמל חדש לכנסת ישראל. חמישה מהסמלים מוצעים על ידי לשכת יו"ר הכנסת לציבור הרחב להצבעה אינטרנטית. לדבריו של סלע אסור לפגוע בסמל שנותר בין הסמלים היחידים שסביבם יש קונצנזוס והזדהות כללית. בין סמלים אלה הוא מונה את ההמנון והדגל.
על החתימות הרבות של המוחים מספר סלע כי מדובר במאות אנשי ציבור ידועים, חברי כנסת לשעבר ומובילי דעת קהל שרבים מהם לא הסתפקו בחתימה אלא הוסיפו כמה משפטים ומילים נוקבות המתארות את אשר על ליבם. לדברי סלע הביטוי 'יורקים לנו בפרצוף' מאפיין רבות מהתגובות.
עוד הוא מציין כי חלק מהמגיבים מתייחסים באופן אישי וישיר ליו"ר הכנסת ומפאת כבודו הוא נמנע מלצטט את הדברים. עם זאת הוא מזכיר כי יו"ר הכנסת הסביר בתחילת מיזם שינוי הסמל כי יש צורך במהלך כיוון שאין בסמל המדינה מבט צעיר ורענן ומשום כך קיים לכנסת קושי להסביר את עצמה. לטעמו של סלע מדובר בנימוק בלתי ברור ומעלה תהיות אם עיצוב כזה או אחר של הסמל יביא מזור לבעיות ההסברה של מדינת ישראל.
עוד מוסיף סלע ומזכיר כי הממשלה אישרה בשנת 49' את סמל המנורה וענפי הזית בחוק כסמל המדינה ונקבע גם עונש בחוק לפוגעים בסמלי המדינה, עונש הכולל שנת מאסר אחת, קנס כספי או שניהם יחד. מדבריו של סלע ניתן להבין כי היוזמה כולה נראית בעיניו כפגיעה בסמל, פגיעה המנוגדת לחוק.
שלושה מהסמלים שהועמדו לבחירה
בארבעה מתוך חמשת הסמלים המוצעים לבחירה לא נראה סמל המנורה וענפי הזית. סלע מספר כי כששאל מה יהיה עם סמל המדינה בסמל הכנסת החדש, נאמר לו כי סמל ז�� ישולב בשפה עיצובית בסמל הכנסת, הסבר שלא ברורה לו משמעותו ותכליתו.
עם זאת הוא מוסיף ומציין לשאלתנו כי אם לא תהיה ברירה והמאבק לא יישא פרות ניתן יהיה לשקול הגדרת הסמל החדש כסמל הכנסת בלבד ולא סמל המדינה, אך זאת רק אם ייבחר סמל שיכלול בתוכו את סמל המדינה.
עוד מספר סלע ומציין כי באחרונה חלה התדרדרות ביחס לסמלי המדינה. בין השאר מדובר במשרדי ממשלה שהדירו את הסמל ממסמכיהם הרשמיים, וזאת בניגוד לחוק. בהקשר זה הוא מזכיר את משרדי הביטחון, הרווחה והתיירות. הוא מוסיף ומספר על תגובות תמוהות שקיבל מהמשרדים הללו כשהעלה בפניהם את הסוגיה. במשרד הביטחון נאמר לו שבונים כעת אתר אינטרנט חדש, במשרד הרווחה נאמר לו שלא שמו לב לדבר ובמשרד התיירות נאמרה לו התשובה החמורה ביותר לטעמו – יש מדינות שהסמל אינו מתקבל בהן טוב ולכן הוחלט להסירו.
בעקבות הלחץ שהפעילה המועצה לשימור המורשת הישראלית השיבו משרדי הרווחה והתיירות את הסמל למקומו. במשרד הביטחון הדבר טרם בוצע וסלע מקווה שהדברים יקרו בקרוב.
בתגובה לטענותיו של סלע שוחחנו ביומן החדשות גם עם דובר הכנסת, יותם יקיר, הסבור שמאחורי הטענות ניצבת בסך הכול אי הבנה של מהות המיזם שאותו מוביל יו"ר הכנסת. "אנחנו לא משנים את הסמל", הוא קובע ומדגיש כי סמל המדינה אינו משתנה ואחד הכללים שבהם חויבו יוצרי הסמלים שניגשו לתחרות הוא שסמל המדינה ישולב בסמל הכנסת. "זה התנאי שהוצב בפני הסטודנטים. עבודות שהסמל לא נכלל בהן לא עברו את הסף ולא הוגשו לוועדה".
"סמל המדינה לא משתנה ולא פוגעים בו", הוא שב ומדגיש. לדבריו היעד של התחרות כולה הוא מתן ביטוי גרפי חזותי לייחודיותה של הכנסת בציבוריות הישראלית. יקיר מוסיף ומציין כי כיום אין ייחודיות כלשהי לכנסת במסמכים, בכרטיסי ביקור, בפרוטוקולים, באירועים וכיוצא באלה לעומת משרדי ממשלה אחרים. "הכנסת אינה משרד ממשלתי. היא ייחודית", הוא מדגיש ומבהיר כי מבט על כלל היצירה ולא על התצלום הזעיר שהוצב בנקודת ההצבעה באתר הכנסת יגלה שכל אחת מהיצירות שומרת על סמל המדינה בתוכה ועם זאת מוסיפה את ייחודיותה של הכנסת כפי שהאמן רואה אותה.
לטעמו של יקיר גם אם בכל כמה שנים יוצע לשנות את העיצוב בהתאם לרוח הזמנים אין בכך פסול כלשהו, כל עוד נשמר העיקרון ולפיו סמל המדינה לא נפגע אלא משולב בסמל המיתוג החדש.
לדברי יקיר קיימת היענות רבה של הציבור ועד כה, בתוך ימים אחדים, השתתפו בהצבעה 11,500 איש. באשר להתנגדות הוא סבור שאין התנגדות המונית וזו שקיימת ממוקדת יותר בתקשורת מאשר בפנייה לכנסת עצמה.