להזכיר את תרומת הנשים להיסטוריה היהודית

בין ההגדות החדשות לפסח בולטת הגדת 'והגדת לבתך' המשבצת את פעילותן של נשים מנהיגות ומובילות בהיסטוריה היהודית.

שמעון כהן , א' בניסן תשע"ד

לא לשכוח
לא לשכוח
כריכת ההגדה

לא לשכוח. גולן

בכל שנה ושנה נדמה שכבר ראינו את כל ההגדות לפסח והנה שוב צצות הגדות לפסח במהדורות חדשניות ומיוחדות עם תוספות, איורים ופרושים חדשים. ביומן ערוץ 7 שוחחנו על הגדה חדשה לפסח, הגדת 'והגדת לבתך' השמה דגש על דמויותיהן של נשים מובילות ומנהיגות לאורך ההיסטוריה היהודית.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם טליה מרים גולן, מחברת ההגדה החדשה שכבר בפתח הדברים מדגישה שלצד התוספות העדכניות אין כל שינוי בטקסט המסורתי של ההגדה, טקסט שנשמר במשך אלפי שנים ולדבריה יש לשמר אותו כפי שהוא.

עם זאת לדבריה "צריך לזכור שיש גם אמהות. את האמהות אנחנו קצת שוכחים". בהקשר זה היא מזכירה שתי דוגמאות בולטות – האומנת של אביי "שהשפיעה עליו ועלינו מטובה כשהייתה בקיאה ברפואות שרקחה". דוגמא שנייה היא אשת לוט שרובינו איננו יודעים מהו שמה המלא, וחז"ל מספרים עליה שהיא ששמה היה עידית הפנתה את מבטה לאחור בצער על בתה שנותרה מאחור, לאחר שעשתה מעשי חסד המנוגדים לאופייה של העיר ממנה נמלטו.

לדבריה של גולן ליל הסדר הוא ליל העברת המסרים והמורשת לדור הבא וברוח זו היא מוצאת כמשימה חשובה ביותר את העברת מסורת פועלן של נשים מובילות במסורת היהודית.

הדמויות שעליהן מספרת גולן בהגדה שלה חורזות את ההיסטוריה היהודית מאז ימי התלמוד ועד לימי המחתרות והגטאות. בין השאר היא מספרת גם על הגננת העברייה הראשונה, זו שהקימה גן דובר עברית עוד קודם לאליעזר בן יהודה. מסתבר, היא אומרת, שעוד לפני איתמר בן אב"י היו כאן ילדים שמדברים עברית ואנחנו לא ידענו או לא זכרנו.

להערכתה של גולן השכחתן של נשים מהמסורת היהודית לא נעשתה מתוך רוע לב של גורם כלשהו אלא מתוקף העובדה ההיסטורית שנשים לא ידעו קרוא וכתוב וכך נדחקו אל הפינה של המושכחים.

גולן נשאלה אם אין הסיפורים שהיא מצרפת להגדה נכנסים אליה באופן מאולץ. לדבריה האילוץ הזה, אם הוא אכן קיים, אינו יותר מאולץ מסיפורי רבי שלמה מקרליבך בהגדה שלו או סיפורי צה"ל והתקומה בהגדות אחרות. "ליל הסדר הוא ליל העברה מדור לדור ויש הרבה מקום לסיפורים אישיים".

את הפורמט הראשון של ההגדה הציגה בשעתו גולן לרב מנחם פרומן ז"ל זמן קצר לפני פטירתו, ולדבריה הוא הביע את התפעלותו וקבע כי זהו קולה האותנטי של ההגדה שכן מדובר בסיפור לידתו של עם ישראל, ובכל לידה קיים גם כאב וצעקה עד כדי צורך להביא קורבן חטאת על אותה צעקה, וצעקה זו היא העולה מבין דפי ההגדה.

באשר לעמדותיהם האחרות של רבנים על ההגדה שלה היא מבהירה שלא תחשוף את הדברים ששמעה מפי מי שאולי לא היו רוצים ששמם יתפרסם בציבור, אך כמי שבאה מבית חסידי וכצאצאיתו של ר' אלימלך מליז'נסק היא מקפידה שלא להביא לעימות אלא לראות את מעלת חברינו ולא את חסרונם.