הסכם בין המדינה לנשות הדסה

המדינה וארגון נשות הדסה הסכימו להשקיע ביחד כמעט 3 מיליארד שקל במרכז הרפואי בשבע השנים הקרובות, שיתחלקו שווה בשווה ביניהם

ניר הר זהב , ט' באייר תשע"ד

הדסה
הדסה
צילום: פלאש 90

משרדי האוצר והבריאות הגיעו להבנות עם נשות הדסה שיבטיחו את המשך פעילותו התקינה והסדירה לאורך זמן, לטובת ציבור המטופלים.

בראש ובראשונה, ההסכם מטפל בממשל התאגידי ובמבנה הניהולי של בית החולים. ההסדר נועד להבטיח את שינוי התשתית הניהולית של בית החולים ולהביא להבראתו לאורך זמן, תוך הגברת הפיקוח ומעורבות המדינה בניהול בית החולים.

ההסכם קובע כי יבוצע שינוי משמעותי בממשל התאגידי שהיה נהוג עד כה בהדסה. יו"ר הדירקטוריון, המנכ"ל ומנהל הכספים ימונו, וכהונתם תוארך רק באישור הממשלה. הרכב הדירקטוריון ישונה כך ששבעה מתוך תשעה, לרבות היו"ר, יהיו ישראלים, כאשר ארבעה יהיו מן הציבור, וכאמור יו"ר ימונה בהסכמת הממשלה. פגישות דירקטוריון יתקיימו אחת לחודש בישראל. בנוסף, לדירקטוריון תהיינה סמכויות ממשיות, וכל ההחלטות המשמעותיות של בית החולים - יחויבו באישור הדירקטוריון.

כהונת הדירקטורים תוגבל לשתי קדנציות. כהונות יו"ר הדירקטוריון והמנכ"ל תוגבלנה לשתי קדנציות של 4 שנים כל אחת, כאשר כהונה שנייה מצריכה את אישור נציגי המדינה. מנכ"לי משרדי האוצר והבריאות רשאים יהיו ליזום דיון בדירקטוריון, במקרה של חריגה מתכנית ההבראה, או בשל צורך להפסיק את כהונת מנכ"ל בית החולים טרם סיומה.

ההסכם יטפל באחד מהעיוותים העיקריים שמצאה המדינה בהתנהלות הדסה והוא: הפעילות הפרטית ואופן חלוקת ההכנסות הפרטיות, תוך פגיעה בשירות שמקבל הציבור. לפיכך, הוחלט לבטל את האפשרות לביצוע שר"פ בשעות הבוקר שמשמעותו: תשלום כפול לרופאים; לבטל את האפשרות לביצוע שר"פ באמצעות מיון בית החולים; ולהגדיל את נתח בית החולים ל – 30% נטו מפעילות השר"פ.

כמו כן, יטופלו עיוותי השכר שהובילו להוצאות שכר מופרזות. במסגרת זו, יופחת שכר לרופאי הסגל האקדמי; יבוטלו עודפי כוננויות ותורניות; יצומצם עודף כוח האדם על ידי הפרשת מאות עובדים. הוצאות השכר יפוקחו על ידי הממונה על השכר וכך כל הסכם שכר עתידי יחייב את אישורו.

בנוסף, יוענקו למתמחים תוספות השכר של הסכם הרופאים משנת 2011 שטרם שולמו להם. ההסכם מבטיח כי היקף ההכשרה בבתי הספר ובמקצועות הבריאות יישאר על כנו ולא ישתנה.

המדינה תגביר את הפיקוח והמעקב על יישום ההסכם ועל הוצאות בית החולים בכדי להבטיח את יציבותו הפיננסית של הארגון ועל מנת למנוע מצב בו הוא נקלע לקשיים חוזרים ונשנים.

בית החולים יוכרז כגוף נתמך. בנוסף, תמונה וועדה מטעם המדינה, שתכלול את נציגי משרדי האוצר הבריאות, אשר תעקוב אחר יישום ההסכם וביצוע הצעדים לתיקון הבעיות המבניות של בית החולים. בנוסף, כל החלטה לה השפעה על מערך השירותים הרפואיים בבית החולים תדרוש את אישור משרד הבריאות. בית החולים יידרש להעביר דיווחים שוטפים אודות פעילותו למשרדי האוצר והבריאות. עם העברת הכספים ימונה חשב מלווה לבית החולים.

כמו כן, דורשת המדינה כי בית החולים יציג תכנית לשיפור וחיזוק פעילותו של אגף הכספים שאמון על הניהול התקציבי. תכנית זו צריכה לכלול, בין היתר, הפרדה בין פעילותו השוטפת של בית החולים לבין פעילות הקרנות הייעודיות וחיזוק מערך הבקרה הפנימית.

משך הסדר ההבראה הוא לתקופה של 7 שנים עד לשנת 2020.
.
כנגד נקיטת צעדים אלו, מתחייבת המדינה לסייע להדסה על ידי העמדת תקציב המורכב באופן הבא:

50 מלש״ח יועברו באמצעות הות"ת במשך תקופת ההסכם;

190 מלש"ח למימון הפרשת העובדים;

75 מלש"ח עבור פיתוח תשתיות, בין היתר לשיפוץ חדרי לידה, להקמת מרכז שיקום ולהקמת מרכז אנרגיה אשר צפויים להביא להתייעלות בית החולים;

75 מלש״ח כקרן צמיתה לבית החולים במטרה להגביר את יציבותו הפיננסית בשנת 2017;

100 מלש"ח הלוואה לבית החולים הדסה בתנאים מועדפים;

כ- 145 מלש"ח תוספת לחיזוק איתנותו הפיננסית של בית החולים;