ראש אמ“ץ הדגיש כי מבחינת האסטרטגיה הצבאית, צה“ל בונה כוח להרתעה - ולהכרעה: ”ייתכן ונצטרך להגיע להכרעה אופרטיבית ולהישגים יותר גדולים. המרווח תלוי בעוצמת ובהיקף הפעלת הכוח“. הוא הדגיש כי צה“ל, שהיה ערוך למלחמות בעיקר מול ארגוני אויב מדינתיים, מוכן להתמודדות גם מול לחימה בארגוני טרור הפועלים במרחבי אורבניים, תוך הגעה להישגים מהירים.
השינוי המשמעותי ביותר בשדה הקרב, מבחינת האלוף הר-אבן, נעוץ באי היציבות ובעובדה שהמדינות הגובלות בישראל סובלות ממשילות נמוכה.
”כל המדינות הגובלות בישראל מאופיינות רובן ככולן במשילות נמוכה בגוונים כאלה ואחרים. מדינות העימות – לבנון, סוריה, במובנים מסויימים גם במצרים, למרות שחל שיפור אבל היכולת לממש ריבונות ומשילות ולאכוף מה שרוצים כולל במרחב סיני – בעייתית. אנחנו חיים היום בדואליות: מצד אחד ארגוני טרור שמפעילים כוח לשם הפעלת כוח, אג'נדה אידיאולוגית וקבוצות קטנות, אבל עם יכולות הרבה יותר זמינות וגדולות“.
האלוף הר-אבן ציין כי מצד ארגוני הטרור, כמו חיזבאללה, ישנה התעצמות באמל“ח וביכולות הצבאיות, שהופכות את חיזבאללה לארגון סמי-מדינתי. ”הארסנל שיש היום לחיזבאללה לא מבייש אף צבא בעולם בתחום הפעלת האש – בכמות בעוצמה אפילו בכיווני הדיוק. יש להם שדה קרב לניסוי לא רע באיזור סוריה. זה לא ארגוני טרור קלאסיים“, הוא אמר. חולשת המשילות, לדבריו, מביאה גם להתפתחות של ארגוני ג‘יהאד עולמי שמתבססים במרחב, מה משחייב את צה“ל לאתגר של איתור האויב הפועל ”בחתימה נמוכה“.
”האויב סביבנו הבין כי הוא לא יוכל להגיע להישגים במתכונת שאפיינה אותו בשנים האחרונות ולכן הוא שינה אסטרטגיה - מכיבוש שטח, להפעלת אש מאסיבית מהעומק אל העורף“, הזהיר ראש אמ“ץ, ”באופן עקרוני, כל תהליך בניין הכוח וכל תפיסת ההפעלה של ארגוני הטרור, מושקעים באש. הם חושבים שהם יוכלו להשפיע ולהגיע להישגים משמעותיים דרך הפעלת אש והם עובדים על כמות שתביא, להערכתם, גם לאיכות“.
מציאות זו מביאה לידי כך שהעורף הפך לחזית פעילה בכל עימות: ”אם דיברנו בעבר על מלחמה רב זירתית או רב חזיתית, היום זה בא לידי ביטוי בעורף. הסיפור של העורף כחזית פעילה ילווה אותנו בכל עימות רחב, מהדקה הראשונה ועד הדקה האחרונה“.
כפועל יוצא, לדבריו, צה“ל נערך להפעלת אש מאסיבית בטווח זמן קצר, במטרה להכריע את המערכה ולהביא להישגים, תוך צמצום משך זמן הפגיעה ואיכות הפגיעה בעורף. ”זה לא אומר שלא יהיו מערכות ארוכות, כי כגודל ההישג כך אורך המערכה“, הבהיר ראש אמ“ץ, ”פה אין פטנטים, אין נוסחאות קסם. גודל ההישג, הדרישה המבצעית הוא הפקטור הראשון והדבר השני הוא התנהגות האויב“.
כחלק מהניסיון לצמצם את משך המערכה, מטרתו של צה“ל היא לפגוע מידיית באפקטיביות הפעולה של האויב - תוך פגיעה במערכי האש שלו. ”חייבים למקד מאמצים על מה שהכי משפיע על אפקטיביות הפעולה. אם יש לי 100 מטרות, אני צריך לפגוע קודם ב-10 המטרות הכי אפקטיביות בראשי האויב“, ציין האלוף הר-אבן, ”אם לא נפעל מהדקה הראשונה בכל טווחי הפעולה, אנחנו לא רלוונטיים. אי אפשר לפעול ליניארית-גיאוגרפית אלא חייבים לפעול בו זמנית בכל המרחב“.
לדבריו, שדה הקרב המודרני דורש מצה“ל לא רק פריסת אמצעי הגנה כמו ”כיפת ברזל“, אלא בעיקר מענה התקפי, לצד מוכנות האוכלוסייה הישראלית. ”לא מנצחים מלחמות באש“, הבהיר האלוף, ”מי שחושב שאפשר לנצח מלחמות באש, לא נמצא בסיפור הנכון. אפשר להגיע להרתעה באמצעות האש אבל סוגיית התמרון תמשיך להיות מרכיב מרכזי. התמרון לא נועד לטפל במשגר השולי. נוכחותו היא זו שתביא את ההישג“.
ראש אמ“ץ ציין כי גם התמרון משתנה במציאות הזירתית החדשה: ”המאמץ ההתקפי הוא מאמץ משולב חזית ועומק, אש ותמרון, הגנה פעילה וסביבה וזה צריך להיות תחת הבנה שהאתגר המרכזי זה לברור את המוץ מהתבן ולהבין למה מפעילים את המאמץ ההתקפי. חייבים להיות ממוקדים, באמצעות מודיעין ממוקד. סוגיית המודיעין מחייבת אותנו למודיעין אחר, שיודע למצוא מטרות בחתימה נמוכה. המודיעין הזה לא צריך להעמיס מידע, אלא לתת את המידע הממוקד לכוח - ממפקד הפלוגה ועד למפקד הפיקוד. המג"ד צריך לקבל רק את המידע הרלוונטי למשימתו וכנ"ל המח"ט. צריך מערכת שמסננת ויודעת להביא רק מה שאני רוצה“.