ביהמ"ש:
שי ניצן הפלה אנשי ימין

בהכרעת דין חריפה קבעה השופטת נאוה בכור כי פרקליט המדינה ניצן נהג באכיפה בררנית כלפי אנשי הימין וכינתה את התנהלותו "שערורייתית".

עדו בן פורת , י"ז באלול תשע"ד

שי ניצן
שי ניצן
פלאש 90

בית המשפט בביקורת חסרת תקדים על התנהלותו של פרקליט המדינה עו"ד שי ניצן, בעת תקופת כהונתו כמשנה לפרקליט המדינה.

בהכרעת הדין שניתנה ביום רביעי השבוע במשפטו של אורי ברעם, שפרסם לפני כשלוש שנים וחצי שנים סרטונים נגד ניצן, כיום פרקליט המדינה, קיבל בית המשפט את טענות ההגנה מן הצדק שהוגשו בידי עו"ד עדי קידר שייצג את ברעם מטעם ארגון חוננו.

בית המשפט קבע כי שי ניצן נהג באכיפה בררנית בכך שסגר באופן אוטומטי תלונות שהוגשו נגד אנשי שמאל וערבים, בגין הסתה לפגיעה ביהודים, מתנחלים וחיילי צה"ל.

השופטת נאוה בכור הרשיעה אמנם את ברעם בעבירות של הסתה לגזענות ואלימות, השמדת ראייה ושיבוש הליכי משפט, וזאת בשל הקריאה בסרטון להרג ניצן וקריאות נגד ערבים, אולם קיבלה במלואן את טענות עו"ד עדי קידר, אשר טען להגנה מן הצדק, והביא ראיות לאכיפה בררנית של ניצן והגדירה את התנהלותו כ"שערורייתית".

"מקבץ ראיות ההגנה על ציר הזמן שבין אוקטובר 2008 לבין אוגוסט 2010 משקף התייחסות תמוהה של רשות האכיפה הרלוונטית כלפי גילויי פרסום אלימות קיצונים, מסוכנים ומסיתים, לאלימות/טרור/ גזענות, כלפי חיילים, יהודים, ואף שר בממשלת ישראל", כתבה השופטת בכור בפסק הדין.

"ברי כי יש בראיות ההגנה כדי להצביע על התייחסות תורתית, כללית וכמעט נגועה באוטומאטיזם בכל הנוגע לשלילת התקיימות רכיב האפשרות הממשית בעבירת ההסתה. כך כיצד קריאות המוניות ל'מוות ליהודים', 'סירוס המתנחלים' ו'הרג חיילים', אינם יכולים להביא למעשי אלימות כלפי כל אחד מהקהלים הנ"ל?!", תמהה השופטת, ובהמשך הוסיפה, "האם כל אלה לא נפגעים כתוצאה ממעשי אלימות או טרור כמעשה שביום יום כמעט?".

בין השאר הציג עו"ד קידר בפני בית המשפט תלונות שהוגשו נגד אנשי שמאל שקראו ל"סירוס מתנחלים", ערבייה שקראה בהפגנה "מוות ליהודים", מיצג במוזיאון שהסית נגד השר אביגדור ליברמן, ועוד. כולן נסגרו בידי ניצן.

הבולטת מכל היתה תלונה שהוגשה בעקבות מופע התרמה למען פעילות האנרכיסטים בישראל, במהלכו קרא סולן הלהקה שהופיעה באירוע להרג חיילי צה"ל. תלונה הוגשה לניצן אך זה החליט שלא להגיש נגדו כתב אישום מכיוון שהתנצל.

"לא ברור מדוע מסתפק שי ניצן בהתנצלותו של סולן הלהקה ולא בהתנצלותו המידית של הנאשם מול חוקריו", כתבה השופטת בכור. "מדוע נשלח רק מכתב אזהרה למפגינה שקראה מוות ליהודים?".

יש לציין כי ברעם טען בחקירתו כי מטרת הסרטון הפרובוקטיבי היתה ''להציף את האפליה שמנהיג ניצן בחקירת תלונות על הסתה''.

השופטת ביקרה בחריפות בהכרעת הדין, את חוסר הטיפול בתלונות בגין התבטאויות של אנשי שמאל וערבים וקבעה כי הדבר גורם לתחושת אפליה בקרב אנשי הימין. השופטת קבעה כי חוסר הטיפול בתלונות, "הוא שיוצר מדרון חלקלק של הסתה מסלימה ומתגברת שלא נעצרת או מועטת בחקירה או העמדה לדין של העבריין, ובצד זאת מתעצמת גם תחושות שמנגד על הפליה פסולה כנגד המחזיקים בדעה מנוגדת, וזאת כתוצאה מהתנהגות שערורייתית של הרשות, הפוגעת בעקרונות של צדק והגינות משפטית".

בנוסף ביקרה השופטת את התמהמהותו של ניצן במתן תשובות בגין תלונות על הסתה משמאל. "לא ניתן להתעלם מהעובדה כי תשובה ומענה למגישי התלונות אליו, ע"י שי ניצן, ניתנה בדרך כלל כעבור חודשים, ובדרך כלל תוך קביעה כללית בדבר אי התקיימות "אפשרות ממשית" לאלימות- ותו לא, ופעמים תוך אי פתיחתה של חקירה פלילית כלל ועיקר".

"סופו של דבר אני סבורה כי הוצגו ראיות מספקות בדבר אכיפה בררנית כלפי הנאשם, כשאין בידי לקבוע אם מניע זר או מטרה פסולה בצידה, אך לפחות נראית שרירותית ופוגעת בשוויון".

עו"ד עדי קידר מארגון חוננו, המייצג את ברעם, אמר כי "בסופו של יום בית המשפט קיבל את טענותינו במלואן ואף למעלה מכך, תוך שהוא מעביר ביקורת חסרת תקדים על רשויות התביעה ושי ניצן. אנו מקוים כי דברים אלו יתקבלו בפרקליטות, ויופסק לאלתר מסע הרדיפה אחרי אורי ברעם, והכל בשל העובדה שמדובר בשי ניצן".

מארגון חוננו נמסר כי "קביעת בית המשפט מחזקת את טענותינו לאורך השנים. מדובר בהתנהלות חמורה המצריכה ניקוי אורוות בפרקליטות. בדרך כלל מניעי התנהגות של הפרקליטות נסתרים מאתנו. איננו יודעים מדוע, אבל באופן עקבי וברור המערכת פועלת דווקא כנגד עצמה וכנגד חייליה ואזרחיה, ואח"כ היא מתפלאת שלא נותר לה מספיק כוח נגד אויביה".

חברת הכנסת אורית סטרוק (הבית היהודי) הגיבה להכרעת הדין החריפה של שופטת נאוה בכור. "הקביעות החמורות בפסק הדין חייבות להדהד ולזעזע את הממשלה. במדינה דמוקרטית השוויון בפני החוק הוא הערך העליון של שלטון החוק, וכאשר פרקליט המדינה נגוע באי-שוויון שיטתי ומתמשך, כדברי פסק הדין – אנה אנו באים?

"צל כבד מוטל על כל החלטותיו של פרקליט המדינה הנוגעות להתיישבות ביהודה ושומרון בפרט ולימין בכלל", מדגישה ח"כ סטרוק, "והחמור מכל הוא שצל זה היה גלוי וידוע, לפחות ברמה של חשש כבד, למקבלי ההחלטות כבר לפני 10 חודשים, כשהצביעו בעד מינויו לפרקליט מספר 1".