בסוף השיחה עם הסופר הרב יוסף אליהו, יו"ר ארגון 'עין טובה', וזוגתו רותי, הם מלווים אותי לדלת ביתם ונעצרים על המפתן. השניים מביטים איך אני יורדת במדרגות האבן של הבניין הירושלמי ונעלמת ברחוב הקריר, מול תחנת הרכבת הקלה. כך הם נוהגים עם כל אדם שבא לבקרם.
החמימות הזאת שקורנת מבני הזוג אליהו יכולה אולי להסביר במעט את ממדי ההצלחה שלהם כשדכנים. הנתונים שהם מציגים נשמעים כמעט כמו מהפכה בתחום, אך המילה מהפכה נשמעת להם גדולה מדי. כפשרה מציע הרב אליהו את ההגדרה "שינוי מהותי" ומבקש להדגיש כי מהפכות מודדים בפרספקטיבה של זמן. "כרגע אני יודע שהצלחנו, ברוך ה', לשנות את התפיסה של המגזר בכל הנוגע למוסד השדכנות בארץ, אבל אנחנו כמובן לא יכולים לנוח על זרי הדפנה. יש עוד הרבה מה לעשות".
הרב אליהו אמר: לשלם לשדכנים
הרב אליהו (59) ידוע ומוכר בציבור בזכות סדרת הספרים המצליחה שהוציא לפני כתשע שנים על משנתו של הרב אביגדור נבנצאל ועל מורו הרב שלמה זלמן אוירבך. כאברך בישיבת הכותל, ומאוחר יותר בישיבה הגבוהה בבית אל, החליט הרב כי לצד עיסוקו התורני הוא ישלח יד במלאכת הכתיבה. כך יצאו לאור 17 ספרים פרי עטו, ביניהם הספר 'סוד הנישואין' שנמכר עד היום בחנויות הספרים והביא לנקודת מפנה בחייו. "את הספר הזה כתבתי לפני תשע שנים עם הרב נבנצאל, רב העיר העתיקה. בשונה ממאות הספרים שנכתבו על מהות הקשר הזוגי, נקודת החידוש שהדגשתי בספר היא שבזוגיות ישנה אחריות לאומית. הקשר בין איש לאשתו משפיע ישירות על העם היהודי, והוא כעין מראה של הקשר בין עם ישראל לקב"ה".
לאחר שהספר התפרסם, הגיעה בקשה מאחד מעלוני השבת לכתוב פינת ייעוץ זוגי מדי שבוע. הרב היסס תחילה ולבסוף הסכים. "לא ידעתי לאן אני נכנס", הוא צוחק ומספר על מאות פניות של קוראים למערכת העלון, שהוצפה כליל מדי שבוע. "זו הפעם הראשונה שבה התוודעתי להיקף תופעת הרווקות", הוא מגלה. "לא האמנתי שיש מקרים מורכבים כל כך בציבור שלנו".
מה זאת אומרת מורכבים?
"הורים שיש להם חמישה ילדים לא נשואים בגילאי שלושים ומעלה. חמישה ילדים רווקים יושבים בבית וההורים לא יודעים את נפשם", הוא מתאר. תחושת המועקה שהתלוותה לכתיבת הפינה הביאה את הרב יוסף אליהו לקבוע פגישה דחופה עם הרב מרדכי אליהו זצ"ל ("אין קשר משפחתי"). "הרגשתי שאני חייב לשפוך את הלב. שאלתי אותו: הרב, איך הגענו לשבר הזה? איך נוצרה בעיה חמורה כל כך במגזר שלנו? והרב ענה בפשטות כי עד עכשיו אנשים עשו שידוכים לשם שמיים ובהתנדבות. כשהיה להם זמן הם עסקו בזה, וכשפתאום נהיה לחוץ הם הרפו. בגלל זה נותרו עשרות אלפי רווקים בלי מענה". כדי להעלות את נושא השידוכים למודעות ציבורית גבוהה, יעץ לו הרב מרדכי אליהו לבקש תמורה כספית הולמת בעבור המאמץ וההשקעה, ולעסוק בכך במשרה מלאה ומתוך אידיאל של ממש.
כמו עבודה לכל דבר?
"ממש כך. כמו רפואה או עריכת דין. צריך להיות מקצוע רשמי וממוסד ששמו שדכנות ולתמחר אותו כראוי. רק כך נתחיל לראות תוצאות משמעותיות בעבודה שלנו". מעודד מברכתו של הרב מרדכי אליהו, שעזר גם לקבוע את סכום הגבייה לשדכנים, החליט הרב יוסף אליהו שהגיע הזמן להיכנס לעובי הקורה. "עכשיו, כשהבנתי שיש מישהו גדול כמו הרב אליהו שלוקח אחריות על המהלך הזה, הרגשתי הרבה יותר רגוע. היה לי על מי לסמוך".
שמו של הרב יוסף כשדכן פעיל החל לעבור מפה לאוזן, ורווקים ורווקות בני המגזר החלו להתדפק על דלתו. בשנה הראשונה נרשמו אצלו עשרות רווקים שקיבלו ליווי צמוד, גם מאשתו רותי, שהצטרפה למהלך. "היינו יושבים מול בחור או בחורה ומדברים איתם קודם כול על החיים שלהם, בלי קשר לשידוך. מה מעניין אותך? מה התחביבים? רותי נתנה את העין הנשית והרכה לשיחה, ולי היה מבט ריאלי יותר של גבר. הרגשנו שאנחנו קודם כול רוצים להכיר באמת את מי שעומד מולנו, מה עובר עליו ובאיזו נקודה בחיים הוא נמצא. ההיכרות הזאת עזרה לנו במקרים רבים לחבר טוב יותר את השידוך".
האם ישנם תפקידים מוגדרים לכל אחד מכם בעבודה מול הרווקים?
"אנחנו כמו אבא ואימא", אומרת רותי בחיוך קל, "במשך השנים צברתי ניסיון רב של פגישות עם רווקים, כך שלאחר שעה וחצי של שיחה אני יכולה לקרוא נכון את הרווק או הרווקה שיושבים מולי. לא פעם נכנסת לכאן בחורה נפלאה, אבל מאוד ביישנית. ואני יודעת שלפני הבחור שאני אחפש, אני אנסה לעזור לה להתגבר על המכשול הזה. לעודד אותה ולתמוך בה, עד שהיא תגיע לנקודת החוזק שלה. ושם, במקום הטוב הזה, אני אחפש לה בחור שיכול להתאים לה".
להיפגש עם 350 בחורים
לפני כחמש שנים פרסמה מכללת בית וגן בירושלים מכרז לתפקיד שדכנית לבוגרות המוסד. המכרז התפרסם לאחר שהתברר שגם במכללה ירושלים, שבה אחוזי הנישואין הם מהגבוהים בארץ, נרשמה ירידה משמעותית במספר הבנות הנשואות. הדבר הוביל את מנהלי המקום לחפש שדכנית טובה לבוגרות שאינן נשואות, וגם לסטודנטיות צעירות שרק התחילו את לימודי התואר הראשון. בני הזוג אליהו נרשמו וזכו במכרז. בשיתוף עם הנהלת המכללה הוחלט כי לאורך המסדרון יוצבו שאלונים, שאותם יוכלו הבנות הלומדות במקום למלא בקלות. "השירות לבנות המכללה שונה מאוד מהעבודה עם בנות בוגרות יותר בגילאי שלושים פלוס, שמגיעות אלינו באופן עצמאי", מסביר הרב אליהו. "בנות המכללה נרשמות לכך כבר בשנה הראשונה ללימודים, ולנו קל יותר למצוא להן שידוך. הן עדיין צעירות ובלי עבר כלשהו בתחום השידוכים, כך שבגילאים האלה רואים יותר הצלחות ב"ה". במקביל להיותם השדכנים של המכללה, החליטו יחד עם הנהלת המוסד לפתוח קורס שיעסוק במקצוע השדכנות וייתן כלים מעשיים בעולם ההיכרויות הדתי.
קורס בשדכנות?
"הרבה אנשים הגיבו כמו שאת מגיבה עכשיו", צוחקים בני הזוג אליהו, "אבל בסופו של יום, זה הדבר הכי מתבקש לאור כמות הרווקים העצומה במגזר שלנו. ואנחנו פשוט מודים לה' שנתן לנו את היכולת להניע את הרעיון הזה לכדי מעשה".
הקורס בנוי מעשרים ושמונה מפגשים הכוללים 120 שעות אקדמיות, בהם עולים שלל היבטים הקשורים בעולם ההיכרויות. בין הנושאים שנכללים בתוכנית הלימודים, המוכרת לשנת שבתון, ניתן למצוא סקירה מקיפה על כלל ישיבות ההסדר, אולפנות ומוסדות להשכלה גבוהה המיועדים לציבור הדתי. "מדובר על סגנונות שונים לכל ישיבה ואולפנה, ושדכן או שדכנית חייבים להכיר את מגוון האפיונים שיש לכל מוסד לימודים". אחד החידושים המרתקים שהוכנסו לקורס כבר בתחילתו הוא הרצאה של תדמיתנית שהציגה בפני המשתתפים את הצורך לעתים בהכוונה עדינה של המועמד או המועמדת לגבי אופן וצורת הלבוש שלהם. בנוסף לכך מגיעות להרצאות אורח גם פסיכולוגיות, מאמנות אישיות ואפילו בחורה אחת שיצאה עם לא פחות מ 350 בחורים, וכל זה עד גיל שלושים ושלוש. "שאלנו אותה אם היא תרצה לבוא ולחשוף בפני הקהל שלנו את המסע הארוך שעברה עד החתונה. היא הסכימה מתוך תקווה שהדבר יסייע לשדכנים לעתיד להבין מה עובר על הבנות בכל התהליך הזה שנקרא פגישות".
את הקורס הראשון סיימו כשלושים בוגרים ובוגרות שיצאו לשטח, מצוידים בכלים שקיבלו מבני הזוג אליהו. הקורס רשם הצלחה גדולה מבחינת מספר התלמידים, ובמחזור השני ההיענות הייתה כפולה. "בהתחלה אנשים הרימו גבה, מה זה קורס בשדכנות? אבל החזון שלי אומר שבעוד עשר שנים תהיה גם אופציה לעשות תואר ראשון בשדכנות ולא רק קורס אקדמי".
באחת החתונות של בחורה בוגרת המכללה, פגש הרב יוסף אליהו את הרב חיים זלינגר, ראש אולפנת קריית ארבע, שהביע התפעלות נוכח הרעיון להצמיד לכל מוסד לימודים שדכנית מסורה. "הוא אמר לי: איזה יופי, לא ידעתי שיש דבר כזה שדכנים של מוסד. בהמשך הוא ביקש שדכנית טובה גם בשביל בוגרות האולפנה שלו שטרם נישאו, ומספרן הלך וגדל". ואכן, אחת מבוגרות הקורס הראשון, נורית שכטר, משמשת היום כשדכנית של האולפנה בקריית ארבע ומחזיקה גם בתואר יועצת זוגית ומאמנת אישית. במשך הזמן אימצו את הרעיון מנהלי מוסדות נוספים בני הציונות הדתית. בין היתר ניתן למצוא את ישיבת מרכז הרב שמעסיקה את השדכן חיים קורץ, וכן את ישיבת ההסדר בראשון לציון.
הרב יוסף אליהו עוצר לפתע את שיחתנו וניגש לאחת המגירות העמוסות בחדרו, ממנה הוא שולף מסמך רשמי חתום על ידי רואה חשבון. בין המילים הרבות צדה את עיניי טבלה ארוכה שמאגדת בתוכה מספרים, אחוזים ומדדים כמותיים. הרב יוסף אליהו ממהר להסביר ומתנצל קלות: "יכול להיות שזה ייראה לך מוזר, אבל אני מאמין שאם מתעדים דברים, פתאום שמים לב שלכל דבר יש את ההיגיון שלו". עבודת התיעוד הובילה אותו למסקנה חד משמעית: "כדי להוציא שידוך אל הפועל, נדרשים לשדכן או לשדכנית כמאה שעות עבודה בממוצע".
נשמע המון.
"בהחלט. וזה עוד נתון שהוא ממוצע ולא סופי. אנשים חושבים שמצמידים שם של בחור לבחורה והופ, יש לנו שידוך, אבל כולנו יודעים שזה רחוק מאוד מן המציאות. עכשיו תאמרי לי את, למי יש זמן לתת בהתנדבות מאה שעות כדי להוציא שידוך? אדם שעובד במשרה מלאה לא יכול לפנות כל כך הרבה זמן, מקום וכוחות נפש רק לשידוך אחד. ואנחנו מדברים על אלפי רווקים ורווקות בני המגזר שצריכים מענה מיידי, ולא איזו טובה חד פעמית או התנדבות בשעות אחר הצהריים".
במשך ארבע שנים תיעדו הרב יוסף ורותי אליהו את כל שעות העבודה שלהם ביחס לכל שידוך. מרכיבי העבודה חולקו לקטגוריות של נסיעות, טלפונים ופגישות אישיות. לבסוף הועבר החומר אחר כבוד אל רואה חשבון חיצוני, שהוסיף מסקנה מעודדת מאוד על אופי פעילותם של בני הזוג. "רואה החשבון מצא כי 70 אחוזים מסך כל המועמדים שפנו אלינו, שודכו לבסוף בתוך פרק זמן של כעשרה חודשים בממוצע, בגלל הזמינות של שנינו לנושא ובעיקר בגלל ההתמצאות שיש לכל אחד מאיתנו בעולם ההיכרויות הדתי-לאומי".
לאור הנתונים שהוצגו מולם, הבינו הרב יוסף ורעייתו כי לא ניתן לסייע לאלפי הרווקים במגזר מבלי להכשיר כמות משמעותית של אנשים בעלי שיעור קומה, שיראו בכך שליחות, מקצוע וגם דרך חיים. "אדם עם חזון שרוצה לעשות שינוי, צריך לסחוף אחריו אנשים שיאמינו באותו חזון לפחות כמוהו. לכן הקמתי במקביל לקורס במכללה ירושלים את איגוד 'עין טובה' ששם לו למטרה לקרב את נושא השידוכים לכל בית בישראל". עד עכשיו, אומר הרב, הייתה המילה שדכן שם נרדף לאפרוריות וחוסר הצלחה. לטענתו, המשימה הלאומית של כל אחד מאיתנו היא להעניק למילה הזאת זוהר ומשמעות רחבה.
"תיאוריה כן, נישואין לא?"
הרב אליהו קובל על הנהגת המדינה, שלא השכילה להעמיד את הנושא בראש סדר העדיפויות שלה. "מדוע המדינה מממנת לימודי תיאוריה לכל בתי הספר התיכוניים בישראל?" הוא תמה, "מה גורם למשרד החינוך להכריע שלימודי תיאוריה הם לימודי חובה, בעוד עולם הנישואין הוא בגדר רשות? אלא שהמדינה עשתה חשבון שכמעט כל תלמיד יהיה בסופו של דבר נהג, ואם כולם נהגים, אז לפחות שייצאו טובים ומתורבתים. יש כאן ערך ברור ואני לא חולק עליו, אבל נישואין זה הרבה יותר מסתם נהיגה. ובסופו של מסלול, כולם מתחתנים או לפחות שואפים לכך. אז למה לא להכניס את עולם הערכים של חתונה וזוגיות כמקצוע חובה בכל התיכונים הממלכתיים? זו ממש החמצה ענקית", מסכם הרב. רותי שומעת את הדברים ומהנהנת. "אני מאוד מזדהה עם הדברים", היא אומרת ומוסיפה: "אם היינו משכילים לחנך את הדור הצעיר לחשיבות של מוסד הנישואים, המצב בשוק לא היה נורא כל כך".
חלק מן הביקורת הסמויה מופנה גם פנימה אל המגזר, ששם לו מטרות אחרות בדרך אל מוסד הנישואים. "אצלנו במגזר צריך לעשות הכול", צוחק הרב אליהו, "ללמוד צריך? ברור. שירות לאומי? בוודאי. לעבוד? כמובן. ואז הנישואין נדחקים לגיל הרבה יותר מבוגר, כי הרי להתחתן אפשר גם בשנה הבאה. החשיבה צריכה להיות הפוכה. לא צריך לוותר על שום דבר, אלא שבמקביל לעשות כל מאמץ על מנת להקים בית בישראל, ולא לדחות את הנושא משנה לשנה".
כדי להמחיש את גודל ההתמסרות למקצוע השדכנות ואת המערך הכולל שנלווה לכל בחור ובחורה, מביאה רותי דוגמא קטנה ("אחת מני רבות") לרגישות הנדרשת בעת ליווי הרווקים הפונים אליהם: "לפני כמה שנים הגיעה אלינו בחורה שסיפרה כי היא יוצאת עם בחור כבר שלושה חודשים ונראה כי הקשר ביניהם מתפתח לכיוון מוצלח וחיובי. אלא שבפגישה האחרונה הוא סיפר לה שלפני שנתיים היה לו משבר נפשי קשה, ובעזרת סיוע תרופתי הוא הצליח לצאת מזה".
הבחורה, שהייתה מבולבלת מאוד, ביקשה את חוות דעתו של הרב אליהו, שנמצא בקשר עם טובי הר"מים בכל ישיבות ההסדר בארץ. "הרגשתי אחריות עצומה על כתפיי", מספר הרב, "עומדת מולי בחורה שלא יודעת אם להמשיך ולהיפגש עם בחור שהיא כבר דמיינה כחתן העתידי שלה. איך אדע לכוון אותה? התפללתי לקב"ה שיצליח דרכי והתחלתי לערוך שיחות טלפון למורים שלו בישיבה, כדי להבין עד כמה הוא באמת יצא מהמשבר".
לאחר שהבין הרב אליהו כי המשבר שחווה הבחור עדיין נותן את אותותיו בשגרת יומו, ולאחר שבני הזוג אליהו המליצו לנערה לערב את הוריה בפרטי המקרה, ההחלטה התקבלה. "אנחנו לעולם לא נקבל החלטה בשביל מישהו אחר", מדגישה רותי, "אבל בדור מבולבל ומהיר כמו שלנו, חשוב מאוד לומר מה דעתנו. לאורך כל השבת שקדמה לפגישה שלנו עם הבחורה אמרנו לעצמנו: אם זו הייתה הבת שלנו, איך היינו מתנהגים? זה המוטו שמנחה אותנו כל הזמן: לחשוב שכל בחור או בחורה הם הילדים הפרטיים שלנו".
קשה שלא להתרשם מהאכפתיות הרבה שיש לבני הזוג אליהו כלפי כל רווק שמגיע אליהם. השיחה גולשת לעוד שעה עגולה, והסיפורים הרבים שיש בפיהם רק מעצימים את התחושה שחוץ ממערך ההיכרות המסועף שיש לשניהם בכל האולפנות וישיבות ההסדר, יש בהם רצון עז לסייע לכל אחד מהפונים, כאילו היה בנם יחידם. "יש לנו צעירים נהדרים ומופלאים", אומרת רותי, ואני מזהה דמעה קטנה בזווית העין שלה. "חבר'ה ערכיים ומוצלחים. ממש קסם של אנשים", היא מתרגשת.
"עד לפני כמה שנים הייתה מין סטיגמה כזו שללכת לשדכן או שדכנית זו פדיחה", היא מוסיפה בצחוק, "בחורה אמרה לעצמה, שאני אלך לשדכנית? אבל לא חסר לי כלום. לשמחתי, היום הדור הצעיר מבין שהולכים לשדכנית כי רוצים להתחתן ואין שום בושה בכך. מגיע רווק שרוצה לקבל שירות ומענה, בדיוק כמו שהוא הולך לרופא או לאיש מקצוע. פוגשים אותנו בחורים ובחורות מוצלחים מאוד, והם מבינים שחוץ מהסייעתא דשמיא שנלווה לכל זיווג, אדם צריך לעשות השתדלות אישית, ובדיוק בשביל זה אנחנו כאן. כדי לעזור לכל הרווקים לבנות בית נאמן בישראל".