בשבע מהדורה דיגיטלית

עניין אישי - שמעון ריקלין

בן 51. תושב מעלה מכמש. נשוי לניצנית ואב לשלושה. ארכיאולוג, איש עסקים ואיש תקשורת.

רבקי גולדפינגר , ט' בשבט תשע"ה

שמעון ריקלין
שמעון ריקלין
צילום: פייסבוק

התחלה: לפני 51 שנים בשכונת יד אליהו התל אביבית. גדל במשפחה ציונית-דתית. הבן השלישי מתוך ששת הבנים של חיים ומרים ריקלין.

אבא חיים: האב חיים ז"ל הוא יליד הארץ, לוחם הלח"י ובהמשך מנהל בית ספר הממ"ד רש"י. "עד יום מותו תיעב את השמאל על חוסר הגאווה שלהם ביהדות שלהם ובלאומיות שלהם, ממש בז להם. כנראה ספגתי ממנו משהו".

אמא מרים: ילידת תוניסיה. "אמא חמה ואוהבת". לאורך שנים, כל יום שישי בבוקר, בלי יוצא מהכלל, מתכנסים הבנים לקוסקוס מפנק אצל אמא. "אנחנו לא מוותרים על זה. יהיה מה שיהיה. אפילו בפריימריז לא פספסתי".

תל אביב: אוהב את הדינמיות בעיר ללא הפסקה, אבל מגיל צעיר הרגיש קשר מיוחד דווקא לעיר הבירה, ירושלים. "כשאני בחו"ל אני לא מתגעגע לתל אביב ולא למכמש אלא לירושלים".

יד אליהו: "שכונה שהיא כמו יישוב". זכור הווי מיוחד ומשפחתי. "היו בשכונה המון כיפות סרוגות וגם חילונים. בסוכות היינו מוכרים ארבעת המינים, ובפסח עשינו הגעלת כלים". בוגר מכינת בני עקיבא גבעת שמואל. "הייתי דור המייסדים בישיבה".

שכנים: בין השכנים הרבים בשכונה היו גם אלעזר שטרן ויאיר לפיד. "שטרן היה מדריך בבני עקיבא והעביר לנו לפעמים פעולות. את יאיר לפיד הייתי מזמין ביום הכיפורים לתפילה בבית הכנסת, אבל הוא היה היחיד מהחבר'ה החילונים שסירב להיכנס".

קח מקל קח תרמיל: לאחר התערבות עם חברים עלה רגלית בכוחות עצמו עד לירושלים. "הייתי בכיתה ח' כשהתערבתי עם חברים שאפשר לצעוד לירושלים ביום אחד. יצאתי לדרך בחמש בבוקר והגעתי בעשר בלילה". עד היום אוהב לטייל ולצעוד להנאתו.

לפקוח עיניים: בשירותו הצבאי סיים קורס מ"כים בגולני, ולאחר מכן עבר ליחידה מסווגת במודיעין. שירת ארבע שנים והשתחרר בדרגת סרן. "במודיעין אתה נלחם כל יום. אתה חייב להיות ערני ולפקוח עיניים, כדי שלא יהיו חלילה הפתעות".

מודיעין: לא מרבה לדבר על שירותו, רק מציין כי בתפקידו התמקד בגזרת מצרים. "פעם בשבועיים טסתי עם הכוח הרב-לאומי ומשקיפים מהאו"ם, כדי לבחון חריגות בהסכם השלום".

ארכיאולוגיה: מהצבא השתחרר בגיל 22 ופנה ללימודי תואר ראשון בארכיאולוגיה ולימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב. "הלכתי לתל אביב כי הרגשתי רצון להיות עם עם ישראל". השתתף בתוכנית יוקרתית ללימודי מנהיגות ויהדות באוניברסיטת ברנדייס בארצות הברית.

החצי השני: תוך כדי לימודי התואר הראשון נישא לניצנית (47), בת היישוב עפרה ובתו של העיתונאי ויו"ר מועצת יש"ע לשעבר ישראל הראל. ניצנית היא עובדת סוציאלית במקצועה, וניהלה עד לא מזמן גן לעיוורים באלי"ה. לאחרונה חגגו יחד את חתונת הכסף.

ילדים: שלושה בנים. הבכור אלדד (19) תלמיד המכינה הקדם צבאית בעלי. אחריו גדעון (17), תלמיד בישיבה התיכונית בעתניאל, ודוד (15) תלמיד ישיבת בני עקיבא בבית אל. "יש לנו בית של בנים. עושים הרבה ספורט ומטיילים הרבה יחד".

לבנות את ההיסטוריה: בתחילת דרכו המקצועית עבד כארכיאולוג ברשות העתיקות. במקביל, שקד על לימודי תואר שני בארכיאולוגיה מקראית באוניברסיטה העברית. "אני מאוד אוהב היסטוריה ומאמין שארכיאולוגיה בונה את ההיסטוריה".

חופר: כארכיאולוג העלה ממצאים בעלי ערך היסטורי רב. "היה לי מזל גדול. אני הישראלי היחידי שחפר בתל יריחו. חשפתי שם את החומה מהתקופה שבני ישראל צרו על העיר. ליד מודיעין גיליתי מערת קבורה יהודית חשמונאית. חפרתי גם בהר גריזים, ביפו, בחדרה ובכל הארץ".

מדבר יהודה: בתקופת אוסלו נערך מבצע מקיף בניסיון למצוא מגילות במדבר יהודה. "גיליתי מטמון ענק של מטבעות כסף וזהב. אנחנו מעריכים שמדובר במשפחה שנמלטה למערה בתקופה של המרד הגדול. מדבר יהודה מרתק אותי. אפילו היום הייתי עוזב הכול והולך לחפור שם".

לחיות את העבר: חלק מממצאיו ההיסטוריים מוצגים במוזיאון ישראל. "זה מרגש מאוד. כשאתה בחפירות אתה שוקע לגמרי לתוך זה, אתה חי את התקופה, מנסה להבין מה עשו, מה חשבו ואיך חיו".

ארכיאולוג פרטי: בגיל 27, לאחר ארבע שנות עבודה ברשות העתיקות, פרש כנפיים והקים חברת פרטית לחפירות ארכיאולוגיות. "החלטתי שאני לא יכול להתפרנס מרשות העתיקות ועזבתי. התמודדתי במכרזים מול רשות העתיקות". במשך 15 שנה עבד בחברה בכל הארץ.

מכמש: כזוג צעיר הם עברו ליישוב מעלה מכמש. "מאז אנחנו כאן. כשהגענו היו 20 משפחות, כיום מתגוררות ביישוב 300 משפחות". שם החל בפעילותו הציבורית כיושב ראש המזכירות של היישוב. באותה תקופה שימש גם כחבר מזכירות אמנה וכחבר המועצה האזורית מטה בנימין.

דור ההמשך: מייסד התנועה הפוליטית 'דור ההמשך', שפעלה להגדלת מספר היישובים בשומרון. "יצאנו מהגדרות והקמנו יישובים חדשים". הראשון שבהם מצפה דני.

מצפה דני: "ישבנו במזכירות ואמרתי: 'תקשיבו, חייבים ליישב את הנקודה הזאת'. בשלב ראשון התחלנו עם הבאת כמה קרוואנים. זו חוויה מרוממת. עולים בלילה עם הקרוואנים. הרגשתי שכל עם ישראל לדורותיו מביט בי מרוצה". כיום מונה השכונה כ‑70 משפחות.

מצפה חגית: אחר כך איתר אדמות מדינה נוספות, שנמצאות בין כפר אדומים למכמש. "הבאתי לשם קרוואנים, מצאתי אנשים שהתיישבו במקום וקדימה". משם דילג לנקודה הבאה, נוה ארז, הממוקמת בין מכמש לכפר אדומים.

מגרון: פנה לפנחס ולרשטיין, ראש מועצה מטה בנימין, והצביע על אדמות בין ירושלים לעפרה, שם הוקם היישוב מגרון, בסמוך למגרון המקראית. "ביקשתי רישיון לחפירה ארכיאולוגית ואז הבאתי מכולות, קרוואנים והתפתחנו".

הרשויות איתנו: "עד אז הרשויות היו איתנו. יום אחד ניסיתי להקים עוד נקודה והמשטרה עצרה אותי". לילה שלם היה במעצר. "לקחו ממני טביעות אצבע, צילום קלסתרון וחקירות במשך כל הלילה. הבנתי שנגמרה תקופה".

אורות מהבהבים: לפעמים נוסע בלילה וצופה נרגש על האורות המרצדים מאותן שכונות מיושבות. "זה מדהים אותי כל פעם מחדש. עשינו משהו".

עושה לביתו: יוזם פרויקטים מובילים בתחום הנדל"ן בכל רחבי הארץ ומנהל 'הקרן להשקעות' להשקעת יהודי התפוצות במיזמים ישראליים. "פניתי למשקיעים בארצות הברית ואמרתי: 'אל תיתנו סתם כסף בתרומה אלא תהיו שותפים, תבנו ונשקיע במקומות שייצרו חיים'".

לבקר בבנימין: לאחרונה הקים את אולם האירועים 'באר מרים' באזור התעשייה שער בנימין. "האולם קרוי לכבודה של אמא. בזכות האולם בכל חודש יש אלפי מבקרים שבאים לבנימין. האולם גם מאפשר תעסוקה לתושבי האזור". על הפרק הקמת בית קפה בסמוך. "המטרה היא שאנשים יבואו מירושלים אלינו, ולא להפך".

הסברה: בשנים האחרונות מקדיש זמן רב להסברה דרך פובליציסטיקה, לצד השתתפות בתוכניות אקטואליה ברדיו ובטלוויזיה ובאתרי החדשות השונים. "התקשורת בארץ שמאלנית, אבל בגלל ההתפתחות הטכנולוגית השליטה שלהם בתודעה הישראלית הולכת ופוחתת".

הבית היהודי: "זה הבית שלי". התמודד בפריימריז לרשימת הבית היהודי לכנסת ה‑20. "אני איש מעשה, לא רציתי סתם לחמם כיסא. החלטתי לרוץ כי הגעתי לשלב שהרגשתי שיש לי מה לתרום בתחום ההסברה והעשייה הפוליטית".

פריימריז: יצא לדרך חודש בלבד לפני הבחירות. "חרשתי את הארץ. פריימריז זה כלי חשוב. זה להרגיש את השטח. למדתי כל כך הרבה. אי אפשר להיות שליח ציבור אם לא מכירים את ציבור הבוחרים מקרוב, מה מציק להם, מה חשוב להם. זו חגיגה של הדמוקרטיה".

התוצאה: הגיע למקום ה‑23 ברשימה לכנסת, וכן, התאכזב מהתוצאה. עד לפריימריז הבא מקווה להיות נוכח יותר בציבוריות המגזרית. "פריימריז זה מאמץ מטורף, קשה מנטלית וסוחט נפשית. אבל אני לא מצטער לרגע שהתמודדתי, כי אני רץ למרחקים ארוכים".

החבורה: כמה מחבריו הקרובים הם אנשי תקשורת בכירים, ביניהם עמית סגל, אראל סג"ל, ינון מגל, חנוך דאום ורועי שרון. "אנחנו מעין חבורה כזאת, שיוצאת יחד למסעדות, לחופשות. מאמין בחברות, אין לי הרבה חברים קרובים, אבל מי שכן זה עד הסוף".

אם זה לא היה המסלול: בעבר היה חבר בלהקת גן עדן. "הופענו וניגנו בחתונות. כיום מנגן בזמני הפנוי להנאתי בתופים ובגיטרה. הייתי שמח להיות חבר בלהקה כזאת".

ובמגרש הביתי:

בוקר: קם בסביבות שבע וחצי, מצחצח שיניים, שוטף פנים, מניח תפילין ויורד לעבוד במטע של עצי הזית מתחת לבית. בהמשך עולה למשרד השוכן מאחורי הבית ומתחיל בעבודה אינטנסיבית. היום נגמר באחת או שתיים בלילה.

דיסק ברכב: שירי ארץ ישראל, להקות צבאיות ושירים עבריים. גם מוזיקת רוק כבד באה בחשבון. "בוחר שירים לפי הקצב שלהם ולא לפי הזמר".

שבת: "שבת קודש". מוקדשת נטו למשפחה. סעודות שבת נמשכות בבית משפחת ריקלין שלוש-ארבע שעות. "אנחנו יושבים, מדברים, משוחחים. הילדים לא מוכנים לקום. זו בשורה חשובה שהביא העם היהודי לעולם".

עתים לתורה: לימוד גמרא בחברותא עם השכן שלמה שראל. "כבר במשך הרבה שנים, בשבת אחרי הצהריים אנחנו לומדים יחד".

אוכל: "לא נכנס למטבח, וטוב שכך. אני לא יודע לבשל". נהנה לאכול את הקוסקוס של אמא, "פשוט מעדן". מאכל אהוב נוסף: "הפרגיות הממולאות שאשתי מכינה. הכי טעים שיש".

אחזקת הבית: בתחום אחריותו הקניות והסדר בבית. תחום נוסף הוא הטיפול בחצר הגדולה.

מפחיד: בפן הלאומי, "שנשכח את ההיסטוריה והמורשת שלנו ולא נזכור כמה אנחנו צודקים. אנחנו עסוקים יותר מדי בהלקאה עצמית ופחות מדי בלזכור איזה עם נפלא אנחנו".

דמות מופת: אבא חיים ריקלין ז"ל. "אבא השקיע את כל זמנו בדאגה ובחשיבה למען עם ישראל. היה איש רוח, לא עניין אותו חומר בכלל. איש ערכי, בכל רגע פנוי ישב ולמד".

פנאי: עובד במטע, מנגן עם הלהקה, מטייל ודואג לזמן פנוי למשחק טניס עם חנוך דאום ושחמט עם עמית סגל.

משאלה: "שעם ישראל יבין שהגלות נגמרה. קרה לנו מעשה ניסי, חזרנו לארץ שלנו והגיע הזמן להתנהג בהתאם".

כשתהיה גדול: "אני פרויקטור, חייב להיות כל הזמן בתנועה. אוהב לקחת דברים ולשנות. בטח אתעסק במשהו שיאתגר ויחייב שינוי".

rivki@besheva.co.il