חמאס משקם יכולות צבאיות שנפגעו ב'צוק איתן'

חמאס וארגוני הטרור ברצועה משקמים יכולות צבאיות שנפגעו ב'צוק איתן' בגיוס נרחב, הקמת מסגרות צבאיות ואימונים אינטנסיביים.

שמעון כהן , ד' באדר תשע"ה

גיוסים המוניים. צילום מסך
גיוסים המוניים. צילום מסך
צילום: מרכז המידע למודיעין ולטרור

מדו"ח שמפרסם מרכז המידע למודיעין ולטרור עולה כי חמאס אינו מסתפק במאמצים לחידוש מנהרות הטרור מרצועת עזה לעבר ישובי העוטף אלא עושה מאמץ כולל לשיקום יכולותיו הצבאיות של הארגון.

על פי הפרסום עולה כי חמאס, ארגוני טרור נוספים ברצועה ומנגנוני בטחון הפנים שבשליטת חמאס פועלים בחודשים האחרונים באינטנסיביות לשיקום היכולות הצבאיות שלהם, שנפגעו במהלך מבצע 'צוק איתן' זאת במטרה להחזיר את התשתיות הצבאיות, שנפגעו לכשירות צבאית מלאה ואף להרחיבן.

לשם מטרה זאת מקצה חמאס את המשאבים הנחוצים (כסף, כח אדם, ציוד) על אף המחסור השורר ברצועה. במרכז המידע מציינים כי "הדבר בולט במיוחד על רקע הסחבת המתמשכת בשיקום האזרחי של רצועת עזה מאז מבצע 'צוק איתן' וממחיש היטב, כי כבעבר, סדר העדיפויות של חמאס מופנה באופן ברור לשיקום היכולות הצבאיות על חשבון הצרכים האזרחיים. לצד היבטי ההתעצמות, ניכר מאמץ תודעתי של ארגוני הטרור וחמאס בראשם לשמר ולחזק את התמיכה הציבורית בזרועות הצבאיות ובדרך "ההתנגדות החמושה", תוך התמקדות ב"הכשרת הלבבות" בקרב ילדים ובני נוער".

במסגרת המאמץ לשיקום התשתיות הצבאיות התקיימו בחודשים האחרונים מספר פעילויות אותן מפרט מרכז המידע:

גיוס והכשרת נערים: במסגרת מחנות האימונים, שנפתחו  ע"י גדודי עז אלדין אלקסאם, התאמנו (על פי פרסומי חמאס) יותר מ-17,000 נערים בגילאי 17-15. המתאמנים עברו הכשרה צבאית בסיסית, אימונים צבאיים מתקדמים (חטיפת חיילים, תרגול יציאה ממנהרות) ואינדוקטרינציה דתית (ראו נספח א'). מעבר למילוי השורות, שהידלדלו במבצע "צוק איתן", נועד הגיוס רחב ההיקף גם להגביר את התמיכה בחמאס בקרב אוכלוסיית רצועת עזה, לנוכח המצוקות הקשות, שבהן נתונה האוכלוסייה.

הקמת מסגרות צבאיות חדשות: חמאס החלה בבנייה של מה שהיא מכנה "הצבא העממי". ב-7 בנובמבר 2014 הציגה את הגדוד הראשון שלה, המונה על פי חמאס 2,500 פעילים. גדוד זה מיועד לשמש ככוח סיוע ועזר לפעילי גדודי עז אלדין אלקסאם בעת עימות עתידי עם ישראל. נראה לנו, כי בדעת חמאס להקים גדוד נוסף של "הצבא העממי". גם הג'האד האסלאמי בפלסטין וועדות ההתנגדות העממיות הקימו מסגרות צבאיות חדשות, לטענתם בסדר גודל גדוד.

פעילות אימונים אינטנסיביות בקרב חמאס ושאר ארגוני הטרור: באימונים הללו מושם דגש על הסתערות על מוצבי צה"ל, שבקרבת הגבול עם הרצועה, כיבושם וחטיפת חיילים מהם. זאת משום שבראיית חמאס הניב מתווה פעולה זה הישגים במהלך מבצע "צוק איתן", שעיקרם גרימת אבידות רבות לצה"ל.  מתווה אימונים זה עלול להעיד על החשיבות הרבה המיוחסת ע"י כל ארגוני הטרור לתפיסת "קלפי מיקוח" (חייל שבוי או גופות חיילים) אותם ניתן לנצל למשא ומתן  לשחרור מחבלים הכלואים בישראל.

אימונים צבאיים בקרב מנגנוני הביטחון ברצועת עזה: מנגנון הביטחון הלאומי, הנשלט ע"י חמאס, סיים בדצמבר 2014 שני קורסי קצינים. באחד השתתפו 1,000 פעילים ובשני 160. בסיום אחד הקורסים תורגל כיבוש מוצב ישראלי במתקן אימונים של גדודי עז אלדין אלקסאם. כמו כן הסתיים ביום ה-30 בנובמבר 2014 קורס אבטחת אישים (85 פעילים) בסיומו הפגינו הבוגרים את מיומנויותיהם הצבאיות. מנגנוני ביטחון-הפנים ברצועה נתפסים ע"י חמאס כמכשיר חשוב לכפיית שלטונה על הרצועה וכמו כן מוכרת זיקתם לתשתיות הצבאיות של גדודי עז אלדין אלקסאם.

המכון מוסיף ומציין כי חמאס, מנגנוני ביטחון-הפנים, וארגוני הטרור האחרים הפועלים ברצועה נתנו פרסום פומבי נרחב למאמץ הגיוס, האימונים והקמת המסגרות הצבאיות. "פרסום זה  נועד, להערכתנו בראש ובראשונה, להעלות את המורל הירוד של האוכלוסייה הפלסטינית בשל הסחבת הנגרמת בעבודות השיקום. כמו כן נועדו הפרסומים להעביר מסר פומבי מרתיע לישראל, כי היכולות הצבאיות של הארגונים ברצועת עזה הולכות ושבות לכשירות מלאה, ואף מעבר לכך", כותבים מנסחי הדו"ח.

עוד מציינים ומחדדים שם כי "תופעה זאת של מתן עדיפות לצרכיה הצבאיים של חמאס על פני הצרכים האזרחיים של האוכלוסייה מוכרת לנו מהשנים שלאחר מבצע 'עופרת יצוקה'. כך למשל, בעוד שתושבי רצועת עזה נזקקו לאחר מבצע 'עופרת יצוקה' למלט לשם שיקום מבנים עשתה חמאס שימוש נרחב במלט לשיקום תשתיות צבאיות שניזוקו במבצע, ולבניין תשתיות חדשות. ח'אלד משעל, ראש הלשכה המדינית של חמאס, הודה בזמנו (12 בנובמבר 2009), כי עיקר המאמץ של חמאס ברצועה מופנה לשיקום הצבאי: "כלפי חוץ התמונה הנגלית לעין בעזה היא דיבורים על פיוס [בין חמאס לפתח] ועל בנייה. אולם התמונה הסמויה מן העין היא, שרוב הכסף והמאמץ מופנים להתנגדות ולהכנות צבאיות... אנו שוקדים על ההתנגדות". אסטרטגיה זאת של מתן עדיפות לצרכים הצבאיים על פני צרכיה הדוחקים של האוכלוסייה, שהינו להערכתנו פועל יוצא מהחלטה עקרונית של הנהגת חמאס, חוזרת עתה על עצמה, בעידן שלאחר מבצע 'צוק איתן'".