גילה גמליאל
גילה גמליאלצילום: פלאש 90

השרה לשוויון מגדרי, גילה גמליאל (ליכוד), אמרה היום (שני) כי היא עשויה לתקן את לשון הצעת החוק שהגישה, אשר עוררה סערה רבתי לאחר שנחשפה אמש בערוץ 7.

כפי שדיווחנו, הצעת החוק עלולה לאפשר לשופטים ולעובדות סוציאליות לפגוע בזכויות ההוריות של מי שלא מחנך את ילדיו ל"שלום... וידידות בין כל העמים,” ובנוסף, הוא נוטל מכל ההורים את האפוטרופסות החוקית על ילדיהם.

לדברי גמליאל, החוק נועד לתקן את האפלייה המגדרית הקיימת כיום בעת גירושין, בה קיימת העדפה אוטומטית לאמהות על פני האבות – וכלל לא היה אמור להתערב בהורות של זוגות נשואים.

השרה התייחסה לפירסום בערוץ 7 ואמרה: "חלילה, לרגע, לא חשבתי שמדינה נאורה נכנסת בנבכי החלטתם של ההורים בסוגיות הנ"ל. לא זו היתה כוונת המחוקק, והחוק גם לא אמור להיות פתוח לפרשנות כזו. כך שאם יש פרשנות כזו בפוטנציאל, אז בהחלט מן הראוי להבהיר אותה בצורה חד משמעית שלא משתמעת לשתי פנים.”

"זו פרשנות שגויה בעיני",הדגישה. "זה לא היה, לא נברא, ומבחינתי זה גם לא יהיה. אבדוק שמא הדברים איבדו את הכיוון הפרשני לאור שינויים שהתבצעו לא על דעתי".

"מלכתחילה אנו לא מתערבים במידת החינוך שקיימת אצל הורים,” שבה והבהירה. "אני מתייחסת להיבט השוויוני שבו לאבות גרושים אין שום מילה בצד החינוכי. ההחלטה המתקבלת הולכת רק עם צד אחד בעיקר, שהופך להיות בעל המשמורת על הילד... אם יש כתוצאה מזה נגזרת של השלכות מרחיקות לכת שלא נתתי עליהם את הדעת – אז אלה דברים שמן הראוי בהחלט להבהיר אותם בדברי ההסבר לחוק או שינוי סעיף החוק שאתה מדבר עליו.”

״במידה ובמהלך הליך החקיקה נגלה כי פרשנות החוק אינה עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק – נבצע את השינויים הנדרשים״.

ההצעה, שהוגשה עם פתיחת מושב הכנסת הנוכחי, מונה את זכויות היסוד של הילדים וכוללת בהם את "הכנתם לחיי אחריות בחברה חופשית ברוח של הבנה, שלום, סובלנות, שוויון המינים וידידות בין כל העמים, קבוצות אתניות, לאומיות ודתיות".

סעיף זה מאפשר לכאורה לעובדות סוציאליות ובתי המשפט להתערב בחינוכם של ילדים שגדלים בבתים ימניים ודתיים מדי, לטעמם.

בנוסף, ההצעה המהפכנית, המבוססת על מסקנותיהן של שתי ועדות ממשלתיות, נוטלת מההורים בישראל את האפוטרופסות על ילדיהם, כפי שנקבעה בחוק הכשרות והאפוטרופסות משנת 1962, ומחליפה אותה ב"אחריות הורית” בלבד, בה להורה יש חובות רבות כלפי הילד בעוד שסמכותו מקוצצת.

החוק יאפשר לבית משפט לשלול מהורה גם את זכויותיו ההוריות המוגבלות אם "נוכח בית המשפט כי התקיימו נסיבות שבהן מימוש הקשר ההורי פוגע או עלול לפגוע פגיעה של ממש בילד או שמימוש הקשר המשפחתי פוגע או עלול לפגוע בילד" – ניסוח מעורפל לכאורה, המשאיר פתח נרחב לפרשנויות.

במקרים אלה רשאי בית המשפט, לבקשת אחד ההורים או אפילו לבקשת הילד עצמו, "לקבוע את הדרך הנאותה למימוש הקשר ההורי או הקשר המשפחתי".

בשילוב עם הקביעה כי לילדים יש זכות יסוד לקבל חינוך ל"שלום, סובלנות, שוויון המינים וידידות בין כל העמים", נראה כי יש פה פתח לשלול את זכויותיהם של הורים שאינם מחנכים את ילדיהם לפי עקרונות אלה. לכאורה, ייתכן גם שהדבר ייעשה על סמך פנייה של ילד קטן נגד הוריו, בעידוד עובדת סוציאלית.

תומכי החוק הם בעיקר אבות גרושים שמקווים כי הוא יאפשר גירושים יותר שוויוניים. זאת, משום שהחוק מוחק את "חזקת הגיל הרך" המעניקה לאמהות יתרון אוטומטי על אבות במשמורת על ילדים בגירושין. יצויין, עם זאת, כי למרות מחיקת חזקת הגיל הרך, החוק לא קובע כי חלוקת המשמורת על הילדים בין הורים מתגרשים תהיה שוויונית כברירת מחדל, והוא משאיר פתח להמשך העדפתן של אמהות.