חתונה
חתונהThinkstock

דו"ח מיוחד של המכון לדמוקרטיה שיצא לאור לקראת חג השבועות מציג נתונים מטרידים בדבר האופן בו מקדמת ישראל את סוגיית הגיור.

על הדו"ח והמסקנות העולות ממנו שוחחנו עם נפתלי קנדלר, מנכ"ל מכון הגיור 'עמי' שבנשיאות הרב חיים דרוקמן.

לדבריו הנתונים המובאים בדו"ח משקפים את המציאות המוכרת גם לו ולאנשי המכון והמציאות מלמדת כי בעשור האחרון התקיימו כאלפיים גיורים מדי שנה מקרב יוצאי ארצות חבר העמים. זאת בשכלול הגיורים הצה"ליים והאזרחיים, "הנתון הזה לא משתנה למרות כל ההשקעות, אולי בגלל כל הפוליטיקה שמסביב".

עם זאת, בניסיון להציג חזות אופטימית לנתוני הדו"ח, אומר קנדלר, כי ניתן להתמקד בנתון ולפיו 25 אחוזים מהצעירים יוצאי חבר העמים מעוניינים לעבור את הליך הגיור. הנתון אותו מציג קנדלר כחיובי ואופטימי נשמע על פניו כמדאיג ביותר, שכן משמעותו היא ש-75 אחוזים אינם מעוניינים בכך, אך קנלדר מסביר: "אנחנו בתקופה שמבלבלת את כולנו. הציבור הישראלי מבלבל בין ישראלי ליהודי, וגם בקרב העולים זה מבלבל ומפריע להם. בעבר עולה הבין שהוא עולה ארצה והוא צריך להיות יהודי, ולכן הוא מתגייר. עם הזמן התברר לו שהוא ישראלי והחברה הישראלית מקבלת אותו כישראלי, ולכן לא ברור לו מה פתאום הוא צריך לעבור כעת תהליך כדי להיות יהודי".

מחדד קנדלר ומציין כי "מצד האמת נכון לומר שכאשר מדובר בקהילה שאינה שומרת מצוות ניתן היה לצפות לאפס אחוזים שרוצים לעבור את התהליך ובכל זאת כאלפיים איש בשנה ו-25 אחוזים רוצים תהליך, למרות שמדובר בתהליך קשה".

כשהוא מתבקש למקד את תשומת הלב לליבה של הבעיה פונה קנדלר אל החברה הישראלית פנימה. "הבעיה היא אנחנו שלא לוקחים את התהליך בידיים. יש כאן כחמישים אלף איש שרוצים להיות יהודים, ואם ניקח את המשימה הזו של עזרה לאנשים שהם בעלי זהות ישראלית מוחלטת שרוצים להתחבר ליהדות, הם יהיו יהודים".

קנדלר מציין כי מציאת פתרון לסוגיה זו היא משימה הכרחית ובהולה שכן הממצאים מלמדים על עשרה אחוזים מקרב הישראלים שמוגדרים כמתבוללים, לעיתים ללא ידיעתם. "זה הנתון המדאיג ביותר בסקר", הוא אומר ותוהה כיצד ניתן ללכת לישון לנוכח נתון שכזה: "אחד מכל עשרה מתבולל. זה טירוף הדעת".

"עד שקראתי את המחקר הזה חשבתי שמדובר בארבעה או חמישה אחוזים אבל זה הכפיל את עצמו. זה גדל וגדל כל הזמן", הוא אומר ומספר כי הבעיה אינה ממוקדת דווקא בעולי חבר העמים: "מי שמכיר את הנתונים יודע שבתוך העלייה מצרפת הגיעו 3000 שאינם יהודים, אנשים ששם משפחתם הוא יהודי לחלוטין ועולים לכאן מחוק השבות, אבל האם לא יהודייה. זו המציאות. ככל שאנחנו מקבצים את עם ישראל אנחנו מגדילים את כמות הלא יהודים. הדרך היחידה היא לקחת אחריות ולעזור להם להתגייר", הוא אומר ומיד מחדד: "לא מדובר על להקל בגיור".

לדבריו ככל שיהיה מי שינסה להקל בהליך הגיור תגבר ההתנכרות להליך הגיור הזה ויותר קהילות יהודיות יסרבו להכיר בו. זו גם הסיבה לביטולו בממשלה הנוכחית של חוק צוהר. על מנת להימנע ממציאות שכזו יש להמשיך ולהקפיד על כללי ההלכה הנדרשים מהליך הגיור. "מציאות של הקלה בגיורים היא בעלת תופעת בומרנג, כי ככל שתקל תגלה שהחברה היהודית לא תסמוך על הגיור". על האופן בו מתמודדים עם הסוגיה המורכבת באולפן הגיור שבראשותו הוא עומד והוא מספר כי "אנחנו בנקודת משקל מאוד עדינה של תהליך שאורכו כשנה וכולל משפחה מלווה וקבלת מצוות. זה תהליך של שנה, אבל לא מעבר לכך. בתי הדין שלנו למדו להיות פרקטיים ומבינים את הגר באשר הוא. כך זה במכון שלנו באור עציון, למרות שידוע לנו שבסופו של דבר הם יהיו מסורתיים ברמה גבוהה מאוד".

"אנחנו צריכים להפסיק לטמון את הראש בחול ולא לתת לפוליטיקאים לריב. צריך להקים גופים שהם אור ירוק לגיור, לתודעה לאומית שכל אחד אחראי על עזרה לאח שלנו להיות יותר יהודי ולעבור הליך גיור. הנקודה השנייה היא שעוד גופים ייכנסו להליך הגיור. אנחנו טומנים את הראש בחול ומעט ארגונים מוכנים "ללכלך ידיים ולהתעסק עם מי שאינו כמוהם".

קנדלר נשאל אם העובדה שגיורי הרב דרוקמן הוחרמו בשעתו על ידי החברה החרדית אינה גורמת לכך שהחברה הדתית לאומית נואשה מלשאת באחריות על הסוגיה, בשל ההבנה שתוצרי הגיור שהיא צפויה להנפיק לא יהיו מקובלים על כלל החברה היהודית בישראל. לדבריו מאז ימי ההחרמה וההשמצה ההם "התקדמנו וכל הגיורים מוכרים על ידי הרבנות הראשית. הרב עובדיה והרב עמאר עמדו מאחורי מערך הגיור שהרב דרוקמן עמד בראשו. זו מציאות קשה שבה יש רבנים שמחליטים להיות אדישים ולא להיכנס לסוגיה, אבל גישתי וגישת מוריי ורבותיי היא שעלינו מוטלת האחריות לעשות ככל שביכולתנו ולא לחכות לאליהו".