מסמסת לו ומתפללת עליו

איריס יפרח, רחלי פרנקל ובת־גלים שער מדברות בגילוי לב על השנה הקשה שעברה עליהן בלי הבנים האהובים ועל הגעגוע שאין לו סוף.

, ט' בסיון תשע"ה

חברה עוטפת. הורי החטופים
חברה עוטפת. הורי החטופים
פלאש 90

מדי פעם איריס יפרח עוד שולחת הודעת ווטסאפ לסלולרי של בנה, איל הי"ד.

"אני כל הזמן מסמסת לו, מעדכנת, משאירה אותו בעניינים", היא מספרת. "אני מתכתבת איתו בווטסאפ בכיוון אחד. כי תמיד נרשם למעלה: 'נראה לאחרונה ב־12.6.14', אבל אין לי שני קווים שמעידים שההודעה התקבלה".

גם האמהות של נפתלי פרנקל וגיל-עד שער הי"ד מספרות בראיון מיוחד במלאת שנה לאירוע החטיפה והרצח בגוש עציון שהן ממשיכות לשוחח עם בניהן. "נפתלי נמצא בתפילות שלי. במשך היום, עד שהתמונה שלו לא עולה אצלי חזק מול הפנים, אני לא מסוגלת לעבור הלאה", אומרת רחלי פרנקל.

"אני כל הזמן מדברת עם גיל-עד, אני ממש אימא חופרת", דומעת בת־גלים שער. "אני מבקשת ממנו שישמור עלינו. ומהקדוש ברוך הוא שישמור לי עליו ושיהיה לו טוב שם למעלה".

בראיון מיוחד ל"ידיעות אחרונות" מספרות שלוש האמהות על השנה הראשונה בלי איל, נפתלי וגיל-עד. "החוסר מורגש במיוחד במפגשים המשפחתיים, כשהמשפחה המורחבת מתכנסת והכיסא של איל מיותם", מספרת יפרח. "זה חור. קשה במיוחד לאחיות הקטנות שלו. לראות את הפנים שלו בתמונות, להרגיש אותו רחוק ממני. לפעמים בא לי להעיף את המחשב ולחבק את איל. למה יש מסך שמפריד בינינו, למה אני לא מצליחה לגעת בו?".

גם שער ופרנקל שותפות לאותן תחושות הגעגועים. "גיל-עד חסר לי במטבח. הוא אהב לבשל, היה שף חובב והכין הרבה דברים טעימים. פעם אהבתי לבשל, היום כל דבר מזכיר, כל דבר מציף. גיל-עד חסר לי גם בשבתות ובחגים. הכל כל כך טרי עדיין, כל כך חסר. אז אני בוכה הרבה. זה מרגיש לי נכון וגם חשוב שהבנות יידעו שמותר לבכות ושהכאב מטהר", אומרת שער.

"קיבלנו מכתבים מחברים של נפתלי", מספרת פרנקל. "ואני דחיתי את הקריאה בהם לזמנים מיוחדים, כי מכתב כזה יכול להפיל אותי ליומיים. לפני כמה חודשים פתחתי מכתב מחבר שכתב על נפתלי גם דברים שאולי היו בין השאר קצת ביקורתיים, הוא כנראה צעיר מכדי להבין איך כותבים לאם שאיבדה את בנה. אבל בשבילי זה היה דווקא אחלה, כי זה מה שהייתי צריכה. היו במכתב יופי ואמת, כי זיהיתי דרכו את הבן שלי".

שלושת הנערים נחטפו לפני שנה בגוש עציון בידי מחבלי חמאס, כשהיו בדרכם מהישיבה לביתם, ונרצחו באותו לילה. 18 יום ארכו החיפושים אחריהם, ואיחדו מדינה שלמה בתקווה שיימצאו בריאים ושלמים.

הראיון המלא עם שלוש האמהות יובא במוסף שבעה ימים של ''ידיעות אחרונות'' ביום שישי הקרוב.