כשהאחדות נשבה בעם

באירוע לציון שנה לשמורת 'עוז וגאו"ן' סיפרו בת גלים שאער, מח"ט עציון, ראש מועצת גוש עציון והרב זינגר על ימי החיפושים והדאגה.

אלירן אהרון , ט"ז בתמוז תשע"ה

האירוע בעוז ובגאון
האירוע בעוז ובגאון
צילום: שלומי שלמוני

במעמד מאות מתומכי ההתיישבות מרחבי הארץ, אישי ציבור, רבנים ובת גלים ואופיר שאער, הוריו של גיל-עד הי"ד, צוין היום (שישי) מלאת שנה לשיקומה והקמתה של גבעת 'עוז וגאו"ן', הגבעה שהוקמה כזכור על ידי פעילי תנועת 'נשים בירוק' בלילה בו נודע דבר הירצחם של שלושת הנערים (גיל-עד אייל ונפתלי) הי"ד.

האירוע כולו נשא את כותרת השאיפה והחתירה לאחדות בעם ישראל, אותה אחדות שליוותה את ימי החיפושים והדאגה לשלומם של הנערים, עברה לימי 'צוק איתן' וחוללה שינוי ברוחו של העם.

את האירוע פתחו דבריה של יהודית קצובר, מראשי 'נשים בירוק', שתיארה את התחושות שליוו את הקמת ושיקום הגבעה שהפכה למוקד בילוי וקיימפינג ציוני מעל צומת גוש עציון ובסמוך לטרמפיאדה ממנה נחטפו השלושה.

"היה קיץ מיוחד", אמרה קצובר, "הכול שלט בו בערבוביה: כאב על אבדן הבנים יחד עם 'צוק איתן', רוממות האחווה בעם, חיילים ואזרחים, דתיים וחילונים, שמאל וימין התאחדו באהבה אין סופית שהכאב הוליד. רטט של התרגשות עובר בנו כאשר אנו נזכרים במאות בני הנוער שנהרו לשמורה, עבדו וניקו, הזיזו אבנים וסלעים, הכשירו שבילים וטרסות והיער קם לתחייה, ספסלים ופרגולות, מתקנים ומים וחשמל, והכול להספיק מהר טרם בוא החורף".

"ובחורף", המשיכה קצובר וסיפרה "זכינו למאות תיירי חורף שהגיעו מכל הארץ. לובן השלג וזיכרון הבנים משך לכאן את כולם והנה אנו שוב בקיץ. בקרו כאן במשך השנה אלפי מבוגרים וכ-20,000 בני נוער ששמעו מאלישיב קמחי, מנהל היער, את הסיפור הכול כך אופייני של ארץ ישראל: בדמייך חיי! בדמייך חיי! והיער חי, ועצי היער מרננים להקב"ה ולכל הפועלים, העושים יום ולילה כדי שמן הכאב תצמח ישועה".

לאחר דברי תודות שנשאה נדיה מטר, שותפתה של קצובר להנהגת 'נשים בירוק', נשאו דברים בזה אחר זה בת גלים שאער, הרב דב זינגר, ראש ישיבת 'מקור חיים', הישיבה שבה למדו גיל-עד ונפתלי, חברת הכנסת לשעבר שולי מועלם-רפאלי, תושבת גוש עציון שהתגייסה למאמצי שיקומה והכשרתה של הגבעה כבר מיומה הראשון, ראש מועצת גוש עציון, דוידי פרל והמח"ט, אל"מ עמית ימין. באירוע נכח גם חבר הכנסת אורן חזן.

בת גלים שאער סיפרה בדבריה על תחושת הרוממות שליוותה את העם כולו בקיץ הקודם, מאז ראשית מבצע 'שובו בנים' ועד לימי המלחמה. "חזרנו בעוז ובגאון לערכים שלנו, לנתינה שאנחנו כעת יודעים לתת, אנחנו גאים ביהדותנו ובערכים שלנו".

בהמשך דבריה המרגשים התייחסה בת גלים לשמה של השמורה 'עוז וגאו"ן' ציינה את הגאוניות הרמוזה במילה 'גאון': "כל אחד מבטא יכולת וכישרון שהקב"ה ברא בו, כל אחד וייחודיותו וגאוניותו ויחד כולנו מנסים לכוון את הגאוניות הזו לשליחות שהיא מעבר לאני, חיבור למשהו גדול שמחבר יחד את עם ישראל". עוד הוסיפה ואמרה כי קיימת מעין ביישנות סביב המושג 'גאוניות' שנדמית כבלתי מתיישבת עם המושג הענווה, אך "בתפילה אנחנו פוגשים את השילוב של 'עוז וענווה לחי עולמים'".

"לגלעד אייל ונפתלי היו כישורים חברתיים, כישורי נגינה ספורט ולימוד מתוך ענווה אבל עם הרבה השפעה והובלה חברתית", סיפרה והזכירה בת גלים שעמדה על המונח 'שמורת טבע' המבטא שאיפה לשמירת הטבע כפי שהוא בפראיותו וביופיו הראשוניים. "המקום הזה נקרא שמורת טבע, ומאז הרצח נדיה ויהודית הובילו כאן מהלך מדהים. טבע הוא דבר ראשוני, פראי וטבעי והרצון שלנו הוא לשמור על הטבעיות הזו. כהורים אנחנו נדרשים לשמר את אותה רוח נעורים. גם כאן קיימת השמירה על הטבע, הצבת ספסלים ומתקנים אבל תוך שמירת המראה הטבעי. לבנים שלמעלה יש הרבה נחת רוח מהמקום הזה", קבעה וציינה כי השלושה "היו מחוברים לטבע. גלעד היה קופץ ראשון לכל מעיין בכל טיול", סיפרה.

"נקודת המבט היהודית היא לחפש את הטוב ובמקום הזה מתנקזים הרבה טוב. הגבעה הזו מסמלת את אחד משיאי עשיית הטוב", אמרה ובהמשך דבריה ציינה כי בניגוד לאותם הסבורים שאין להתרשם מתחושת האחדות הזמנית והמקומית. "אנחנו מעריכים כל רגע של התגייסות לחיפוש הבנים. ההתגייסות והאחדות הזו והחיבור של עם שלם במבצע שכזה בשעות משבר אינם מובנים מאליהם", אמרה והוסיפה כי השאיפה היא לחיבור ואחדות גם ברגעי שגרה".

לאחר דבריה אלה של בת גלים שאער נשא דברים הרב דב זינגר, ראש ישיבת 'מקור חיים', שהתמקד בדבריו בבחירת הנביא לא פעם לתאר את כנסת ישראל דווקא בלשון נקבה שכן מערכת היחסים בין הקב"ה לכנסת ישראל היא כשל איש לאשתו. "הגאולה מגיעה בשתי צורות – גאולה שבה הקב"ה מתערב מלמעלה ומוליך אותנו כמו ביציאת מצרים, אך הציפייה היא שתהיה גם התעוררות מלמטה, שגם כנסת ישראל תתעורר ותרצה את הדבר. לא במקרה כל המהלך הזה של אחדות ישראל שאנחנו עדים אליו מונהג על ידי התערותא דלתתא, על ידי נשים", אמר ופנה את ראשי 'נשים בירוק': "לפעמים יהודית זה עוז ונדיה זה גאון ולפעמים להיפך", אמר לקול תשואות הקהל.

ברוח זו הוסיף הרב זינגר והזכיר את הבחירה "לא במקרה" בבת גלים שאער כמי שנשאה דברים "למרות שגם אופיר כאן" ואת משפחותיהם של קציני צה"ל הבכירים שנכחו באירוע כמי שגם הן מלמדות על כוחן של הנשים, כוחה של ההתעוררות דלתתא.

חברת הכנסת לשעבר שולי מועלם-רפאלי התמקדה בדבריה בצורך לפעול באופן מעשי כחלק מהזיכרון. זאת ברוח דבריו של הבעל שם טוב 'בזכירה סוד הגאולה'. "הבעל שם טוב לימד אותנו שלא להישאר במקום של הכאב. כשרוצים לזכור את האהוב לא מדובר בזיכרון ערטילאי אלא בעשייה. צריך לעשות משהו כאן מתוך רוחם של הנערים הנפלאים הללו, ומתוך הקשר המהותי לארץ הזו. הנערים הללו הם עוד נקודת חיבור לארץ הזו".

מועלם רפאלי הזכירה את ליל היוודע דבר הירצחם של הנערים: "כשכולנו יצאנו מבית המדרש של 'מקור חיים' והמשכנו לתחנה שממנה הם נחטפו ומשם לצומת הגוש וישבנו שם עם בני נוער ושרנו בכאב, נדיה ויהודית אמרו שלצד הזכירה אנחנו מבקשות עשייה, והביאו את כולם לכאן בארבע בבוקר בעידוד מוחלט של ראש המועצה", אמרה ומיד עברה להתכנסות הנוכחית, שנה אחרי: "בהגעה של כולכם יש אמירה של הקשר לעם לארץ וליהדות. אנחנו עוגן הזכירה הזו כשאנחנו אוחזים בשולי העשייה הזו", קראה לציבור לתמוך בכל דרך בהמשך העשייה והתרחבות ההתיישבות הן ב'עוז וגאו"ן' והן בגבעות נוספות אחרות שכאלה.

הדובר הבא באירוע היה דוידי פרל, ראש מועצת גוש עציון, שנשא על נס את תרומתן של נשים צדקניות לגאולתם של ישראל. "נשים צדקניות אלו האמהות הקדושות, אלו יהודית ונדיה, אלו רעיותיהם של הקצינים שדואגות שהם יוכלו לשמור על עם ישראל".

"עמדנו בימים הקשים הללו לפני שנה ושאלנו עד מתי. הבנו שבלק ובלעם הם לא האחרונים, וגם רצח שלושת הנערים לא היה האחרון והשבוע האחרון שעברנו היה המשך קשה, אבל אנחנו מסתכלים על הנצח ולא על העכשווי", אמר פרל והזכיר כי לאחר הרצח עלו אנשי המועצה לשלוש נקודות במרחב גוש עציון, אך לפי שעה רק אחת, 'עוז וגאו"ן', נותרה משום שאינה נקודת ישוב, אך במקביל הוחל בהליכי הכשרתם של המקומות האחרים.

תנועת 'נשים בירוק' "ניצלה" את האירוע גם לאמירת תודה לאל"מ עמית ימין, מח"ט הגזרה שנכח גם הוא באירוע ומסיים את תפקידו בשבועות הקרובים. "אל"מ עמית ימין מרחיב את ייעודו של צה"ל לא רק בטחון אלא גם כמרכז חינוך חלוצי לנוער. עמית יודע שיותר מאשר בכל צבא הכרחי שצבאנו ייבנה על ייעודו וחזונו ההיסטורי של העם כדברי בן גוריון: "קיומנו, גורל הציונות, גורל הישוב תלוי בזרוע הצבאית שלנו". אל"מ עמית מגשים ייעוד זה יום יום. ימים ולילות, שבתות וחגים אנו רואים אותו על הצירים, בצמתים, בכפרים ובישובים", אמרה יהודית קצובר.

את התודות כיוונו ראשי 'נשים בירוק' כמו גם שאר הנוכחים באירוע גם למשפחתו של אל"מ ימין: "מחיר כבד  משלמים הוא ומשפחתו. לרעייתו ולמשפחתו אנו רוצים לומר לכם 'לא לשווא נעדר הוא מהבית, הוא מופקד על ביטחוננו והוא עושה זאת באהבה, בתחושת שליחות אדירה ובענווה רבה'. כולנו זוכרים את החיפושים של חיילינו אחר שלושת הבנים. עלה רעיון שיש לשתף גם אזרחים שמכירים את האזור, אל"מ ימין נענע לאתגר ובכך העצים את היחד בין האזרחים לחיילי צה"ל. כתף אל כתף ירדו לוואדיות, לבורות מים, לכרמים ולשדות, עד שהביאו את הבנים למנוחה אחרונה".

לאחר דברים אלה עלה אל"מ ימין עצמו לבימת הדוברים, סיפר על ימי החיפושים הקשים לפני שנה, על הקשר המבצעי והערכי עם ההתיישבות בשגרת היומיום ובימי החיפושים ההם.

את דבריו הכתיר אל"מ עמית תחת הכותרת 'צניעות ואחדות': "טיפסנו במשך שבועיים בכל מקום אפשרי במאמץ אוגדתי וצה"לי גדול מאוד. כל המוחות והיכולות והנשים הטובים ביותר שמדינת ישראל יכולה הייתה לשים לעניין היו כאן. לא עסקנו רק בחיפוש הנערים, שזו הייתה המגמה העיקרית, אלא גם בהכאת הטרור והחמאס. זה היה לנו חשוב מאוד, לא רק פענוח הפיגוע אלא גם להכות את החמאס כמי שהוביל את הפיגוע הנוראי הזה".

"לא הצלחנו להגיע למספיק קצוות וחשבנו מה עוד ניתן לעשות", המשיך ימין וסיפר כיצד באחד הימים התקשר אליו אורי שכטר אזרח תושב האזור המשמש במילואים כרמ"ט חטיבת הנח"ל "והציע להקים קבוצת חשיבה שתציג בפני את המסקנות שלה. בהמשך הוא התקשר ואמר לי' יש רעיון אם אפשר להיפגש'. נפגשנו במכללת הרצוג. הם הציגו לי את העבודה שעשו. נפעמתי מהעומק של אנשים שעזבו הכול והתגייסו למשימה. הוא הציג לי חלוקה של השטח לשבעה מרחבים. התחברתי לדרך החשיבה ולתוצאות. קבענו להיפגש אחרי השבת כדי שנעמיד לרשותם את האמצעים ליישום התכנית".

במוצ"ש נפגש אל"מ עמית עם צוות החשיבה שהציג לו מפרט מעמיק של המרחב הראשון ובו ניתוח של 88 נקודות חיפוש נדרשות "המדורגות על פי סדרי עדיפויות על פי הגיון פנימי, מי ראשון ולמה ומי אחרונה ולמה". הוחלט לרדת למחרת לחיפוש בשתי הנקודות הראשונות עם כל הציוד הלוגיסטי והמודיעין הנדרש לפעולה המשולבת.

היום הראשון הסתיים ללא ממצאים אך עם תחושה של כיוון ברור. הוחלט לבצע הטעייה מסוימת ולבחור ביום הבא דווקא בנקודה דרומית יותר על מנת לגרום לחוטפים לחשוב שהחיפושים באזור הושלמו. בנקודה הזו, הנקודה של היום שני, נמצאו גופותיהם של הנערים.

"המפקדים הבכירים הגיעו לשטח ותוך כדי כל ההמולה הזו והמחשבה אם ניתן להגיע לחוטפים שכטר מתקשר אלי ואומר לי: 'אנחנו לא בתמונה. אל תגיד לאף אחד שהיינו מעורבים בזה. הכול זה צה"ל'. הם היו יכולים להגיד שהם הובילו למציאת הנערים וזה היה נכון, אבל מה שהיה חשוב להם זה לא לטפוח על השכם אלא להיעלם ולדבר על צה"ל", מספר אל"מ ימין ומיד מוסיף: "כמובן שלא הקשבתי לו ומיד כשהרמטכ"ל הגיע למקום אמרתי לו שיש כאן קבוצת סיירים שהיא שהובילה את החיפושים. זו צניעות שלמדתי ממנה שיעור לחיים".

על ערך האחדות אמר ימין כי ימי החיפושים היו "תקופה מפוארת בהקשר הזה. כל העם צבא וכולם מתגייסים, אנשים אירחו גדודים שלמים. המועצה התגייסה ואזרחים אירחו ובישלו", אמר והוסיף נדבך נוסף לערך האחדות, האחדות כפי שגילו אותה משפחות הנערים: "היה אפשר ליפול בקלות כבר מהרגע הראשון למקום של ביקורת והאשמות - מתי התעוררנו, ומתי התחלנו לחפש, והאם נהגנו נכון. אפשר היה לנגח אותנו, אבל הנקודה האצילית של ההורים הייתה שלא להכניס את נקודת המחלוקת הזו לרגע, וגם כשהם נפגשו עם המפקדים והחיילים הטריד אותם מתי הם יצאו הביתה בפעם האחרונה, מתי הם ישנו ומה אכלו. החיילים היו בהלם מההתעניינות הזו. הם לא חשבו בכלל על יציאה הביתה, על אכילה ושינה".

"הרוח הזו הכניסה רוח במפרסים של הגייסות וחיברה את כל העם עם ישראל הגיע למדרגת אחדות שאליה הוא לא הגיע שנים, ומתוך האחדות הזו יצאנו ל'צוק איתן' וגם שם האחדות הזו הניעה את הגייסות. זו לא הייתה שכבה חיצונית אלא מהותו של העניין. אנחנו מודים לכם על זה מאוד מאוד", אמר בפנותו לבת גלים ואופיר שאער.

את דבריו חתם אל"מ ימין בדברי פרידה מהגזרה כולה ומהמתיישבים והודה בשמו, בשם החטמ"ר כולו ובשם חיילי החטיבה, "השירות כאן היה מכונן. לא היה לי תפקיד שבו הרגשתי כל כך מחובר למרחב. יש כאן נוף ואנשים שנכנסו לי ללב באירועים שמחים או עצובים ובפעולות שעשינו יחד. אני בטוח שיהיה נפלא טוב ושתמשיכו להתקדם".

האירוע כולו נחתם בקריאתן של יהודית קצובר ונדיה מטר, ראשי 'נשים בירוק' לממשלת ישראל,  "אסור לנו להסתפק ביער זה. עלינו להגיע למצב שהממשלה מרחיבה את ההתיישבות, לא מתוך כאב אלא מתוך שמחה, ומחילה את ריבונות ישראל על ארץ ישראל כי לנו ארץ זאת".



טוען....

צילום: שלומי שלמוני