שקד: דרושות רפורמות במערכת, לא כותרות

שרת המשפטים בראיון על עתירות השמאל, מינוי היועמ"ש הבא, העבודה עם ש"ס והכניסה למערכת שלא קיבלה אותה באהדה מיוחדת.

שמעון כהן , כ' בתמוז תשע"ה

איילת שקד
איילת שקד
צילום: דודי ועקנין, פלאש 90

בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחסת שרת המשפטים איילת שקד לשורת סוגיות על סדר היום, החל מההתמודדות והעבודה מול ועם אנשי ש"ס, השינויים בחוק השוויון בנטל שאותו הובילה, בחירת היועץ המשפטי הבא, עתירות השמאל נגד ההתיישבות ועוד.

עם זאת בפתח הדברים נשאלה השרה שקד כיצד מתנהלת עבודתה במשרד שנדמה היה כעויין כלפיה בימיה הראשונים בתפקיד. לדבריה היא עצמה רואה את הדברים מבפנים בדיוק כשם שהם נראו מבחוץ. על העבודה עצמה היא אומרת כי מדובר ב"עבודה מאוד אינטנסיבית מורכבת ועמוסה.

"יש לי אחריות גדולה על המערכת, על הנהלת בית המשפט, ההוצאה לפועל וארבעים אגפים במשרד המשפטים. זו אופרציה מורכבת וגדולה. לא הכול מתנקז להרכב הוועדה לבחירת שופטים. אני מוצאת אנשים מוכשרים שרוצים לעבוד".

בהקשר זה נשאלה שקד אם אנשי המשרד יודעים "לשנות פאזה" ולהפנים כי מעתה ואילך היא השרה ואיתה יש לקדם ולהוביל את הדברים. "כן", היא משיבה ומבהירה: "אני מוצאת שיתוף פעולה רחב מאוד בכל תחום שאני נוגעת בו".

ומה לגבי כל אותם שינויים שהיא עצמה חשבה שנכון לקדם במערכת פנימה? האם היא מקדמת אותם? ואולי המתקפות ההן גרמו לה לעדן את עמדותיה? שקד משיבה ומבהירה כי בכוונתה להעביר את הרפורמות שהיא סבורה שנכון להעביר מבחינה פוליטית. "לא אזרוק הצעות חוק לאוויר כדי לייצר כותרות. כל דבר בשעתו. יש הרבה שינויים שצריך לעשות במערכת והמערכת בחלקה פתוחה לשינויים ואני אעשה אותם בזמן המתאים".

צילום: מארק ישראל סאלם, פלאש 90

עוד התייחסה השרה לתפקוד מפלגתה מול המפלגות החרדיות שמבטלות בזו אחר זו את כל הרפורמות והשינויים שקודמו בקדנציה הקודמת. בהקשר זה זכורים מהימים האחרונים העברת האחריות על בתי הדין הרבניים ממשרד המשפטים למשרד הדתות וביטול רפורמת הגיור.

לדבריה העבודה המשותפת מול סיעות הקואליציות האחרות היא טובה מאוד, וכדי להבין את המתרחש היא ממליצה לנו להיזכר בימי המו"מ הקואליציוני, ימים בהם הבית היהודי התנגד להעברת בתי הדין הרבניים. "באותם ימים לא החזקנו את בתי הדין הרבניים, וכשליברמן החליט לשבת באופוזיציה הליכוד משיקוליו שלו החליט לסגור עם ש"ס ולא עם הבית היהודי ולתת לש"ס את כל מה שהם ביקשו מבלי להתחשב בבית היהודי.

"אחרי שזה נעשה היו בפנינו שלוש אפשרויות: לגרור את כולנו לבחירות, לקיים מו"מ עם הרצוג או לעשות משהו ערכי ולדרוש את משרד המשפטים וזה מה שעשינו. כעת מקיימים את הסיכומים הקואליציוניים שעליהם חתמה מפלגת השלטון. ללא קיום הסכמים קואליציוניים הממשלה תתפורר".

מוסיפה שקד ואומרת כי "במשך שנתיים בתי הדין הרבניים היו במשרד המשפטים ולא מונה אז ולא דיין אחד. בתי הדין הרבניים במצב מאוד קשה. דווקא עכשיו כשהקואליציה הזו עובדת בשיתוף פעולה, אני כחברה בוועדה למינוי דיינים כבר ישבתי מספר ישיבות בנושא ונמנה את התקנים החסרים. מדובר בעשרות תקנים חדשים והמצב ישתנה".

מועד כינוסה של הוועדה, מציינת שקד, תלוי ביו"ר הוועדה שהוא השר שטייניץ. להערכתה לאחר כינוס הוועדה יבוא השינוי המיוחל.

עוד נשאלה השרה שקד אודות היכולת לתפקד בקואליציית 61. לדבריה הדבר אפשרי ו"זו קואליציה שיכולה להיות מאוד יציבה. היינו אתמול עד ארבע וחצי לפנות בוקר במליאה והבוקר התחלנו בשמונה. זה לא פשוט, אבל דווקא הקואליציה הזו יכולה להיות יציבה בגלל ההומוגניות שלה".

ומה באשר לחבירה של ליברמן או לפיד לקואליציה? שקד אינה שוללת את אופציית ליברמן: "אי אפשר לדעת בפוליטיקה. קשה לצפות חודשיים קדימה. אני כמובן - אם ליברמן יאות להצטרף לממשלה - אני אשמח". לגבי לפיד היא סבורה כי אם יוסדרו המחלוקות עם החרדים ואם לפיד יכיר בשינויים שנדרשו בחוק השוויון בנטל, הדבר אפשרי, "בפוליטיקה הכול פתוח".

צילום: מארק ישראל סאלם, פלאש 90

על חוק השוויון בנטל אותו הובילה בקדנציה הקודמת היא אומרת כי לא מדובר בהרס החוק אלא לכל היותר בשיפוצים שמותירים אותו כמעט במתכונתו הקודמת. "החוק ימשיך כמעט ללא שינוי משמעותי. מראש חשבתי שנכון ללכת על אפיק של סנקציות כלכליות ולא חובת הגיוס. צר לי שלא הקשיבו לי אז. אם היו מקשיבים אז היום לא היה צורך בשינויים בחוק", היא אומרת ומאמינה שלא היה מתעורר צורך בשינויים נוספים שכן גם החרדים הסכימו אז למתווה זה.

עוד התייחסה שרת המשפטים בשיחה עמה לעתירות השמאל לבג"צ נגד ההתיישבות כאשר על הכוונת הרס של למעלה מאלפיים בתים ברחבי יהודה ושומרון. "על פי ההסכמים הקואליציוניים אנחנו מקימים ועדה עם נציג של שרי המשפטים, החקלאות והביטחון ובראשה יעמוד מזכיר הממשלה, אביחי מנדלבליט, למציאת פתרונות להסדרת המקרקעין ביו"ש. מקווה שהועדה תהיה אפקטיבית ואני מתכוונת להעניק לה גיבוי ומקווה שכשיהיה גיבוי שלי ושל שר הביטחון - יימצאו הפתרונות".

באשר לתיאום העמדות בינה לבין שר הביטחון אומרת שקד כי במקרים של בג"צים לא חלוטים העמדות קרובות וקיים שיתוף פעולה בין המשרדים. לעומת זאת בפסיקות חלוטות "יכולת ההשפעה לא גדולה", כלשונה.

הוועדה המדוברת צפויה לקום בתוך שבועיים או שלושה.

עוד התייחסה שקד לסוגיית בחירת היועץ המשפטי לממשלה הבא ונשאלה אם הצבתו של נשיא העליון לשעבר, השופט גרוניס, בראש ועדת האיתור ליועמ"ש היא בחירה מוצלחת. שקד מזכירה כי היועמ"ש אמור להיבחר על ידי נשיאת בית המשפט העליון ובהסכמה של שקד עצמה והצבת גרוניס בתפקיד היא "בחירה ראויה. זה המועמד ששתינו הסכמנו עליו. מעבר לכך צריך למנות עוד ארבעה חברים וזה יקרה בשבועות הקרובים והוועדה תתחיל לעבוד".

ומה לגבי רעיון פיצול תפקידיו של היועמ"ש, רעיון בו דגלה בעבר? "כפי שאמרתי בתחילה, אני לא מתכוונת להעלות רעיונות ללא גיבוי פוליטי כרגע. ולכן הרעיון הזה יידון בשנה הבאה".