אנשים קטנים מחבלים במפעל גדול - דעה

בנו של הרב ד"ר בני לאו, אלדר בן ה-15, שב מתוסכל ממחנה הסיירים של בני עקיבא בשל "סיירת הצניעות" שהפעילה התנועה במחנה. המאמר המלא

אלדר לאו , ג' באלול תשע"ה

הרב בני לאו
הרב בני לאו
צילום: מעוז ויסטוך

מחנה סיירים הוא ללא ספק אחד השיאים בפעילות של בני עקיבא. עוד רגע הרבה מאתנו כבר יוצאים להדרכה וכבר מרגישים חלק מהאחריות לאופי של התנועה. ובגלל זה אני כותב לכם את המכתב הזה.

כמה טיפשות יכולה לייצר מחשבה דתית רדודה וחלולה. בכל מיני הזדמנויות לאורך המחנה הנהדר הזה צצו משום מקום אנשים שנשאו בתואר "רכז" וכמו שוטרי הטליבאן רדפו אחרי כל תופעה של מפגש בין בנים לבנות.

תגידו, יש מישהו שמרגיש חוסר צניעות כשבני נוער יושבים ביחד ושרים זמירות של סעודה שלישית? למה דוחפים לנו צניעות מזויפת במקום לחנך לחברה מעורבת לכתחילה? מגיע לנו חינוך עמוק יותר שמלמד אותנו איך מתנהלת חברה שמקפידה על צניעות באמת, ולא רק מתהדרת בהפרדה חיצונית של בנים ובנות.

לא בא לי להרחיב כאן בדוגמאות של המקרים בהם התערבו השוטרים האלה וניסו להפריד אותנו בכוח, כאילו הפכנו את המחנה לבית בושת. איך יכול להיות שעומדת לפני רכזת וגוערת בי "אל תרבה שיחה עם האשה"? מי בחר בה להיות דמות חינוכית עבורי?

אני כותב את הדברים האלה לא כדי להבעיר אש ולשמח את כל האויבים שלנו אלא כדי לתקן מבפנים. הקלקולים של החברה שלנו לא יבואו לידי תיקון בתפיסה שטוחה שכזו. אני מציע להנהגת בני עקיבא להקדיש זמן רציני יותר ללימוד התוכן הפנימי של הצניעות ולמנוע מאנשים קיצוניים לקלקל את שמה הטוב של התנועה.

אני כותב את הדברים האלה בכניסת יום ג' אלול, יום פטירתו של הרב קוק זצ"ל, המורה הגדול של בני עקיבא. התנועה שהכיר הרב קוק לפני שמונים שנה חינכה אנשים גדולים לקחת אחריות לעתיד המדינה ולתיקון החברה ולא עסקה בקליפות חיצוניות חסרות משמעות. אולי זה היום שתנועת בני עקיבא שלי תקבל על עצמה, כחלק מתהליך התשובה הכולל, להפסיק להפריד ולהרחיק בהרחקות חיצוניות בין בנים לבנות ולחנך לחברה משותפת שיש בה קדושה ויש בה צניעות.